דפים

29 באוקטובר 2015

מניעת אנרגיה מהודו היא אכזריות מרושעת.

מניעת אנרגיה מהודו היא אכזריות מרושעת.

וגם – בלתי אפשרית. הודו היא המדינה שצפויה לפלוט הכי הרבה פליטות בעתיד הקרוב. אוכלוסייתה של הודו תשיג את סין בשנת 2022, מרבית האוכלוסייה בהודו היא מתחת לגיל 24, והודו מתפתחת במהירות. זאת לעומת ארצות המערב, סין ויפן שהגיעו לרוויה ואוכלוסייתן זקנה ולא גדלה יותר.
הודו התברכה גם בשפע של משאבים טבעיים, עם רזרבות מוכחות של 6 מיליארד חביות נפט, 50 Tfc של גז ו 61 מיליארד טון פחם, וזאת למרות שכ75% משטחה של הודו עדיין לא נחקר ביסודיות. הודו זקוקה לכמויות אדירות של אנרגיה כדי לחלץ את אוכלוסייתה מהעוני החמור בו היא שרויה. למרות משאביה, שלא מנוצלים היטב, היא יבואנית גדולה של פחם ונפט.


הרוח והשמש ימשיכו לגדול ולהתפתח, גם בהודו, אבל בשל אופיין התזזיתי הן יכולים להיות מקסימום מקורות משלימים, ולא מקורות ראשיים לאנרגיה שהודו זקוקה לה. ההודים זקוקים לאנרגיה אמתית, אנרגיה ממשים, ולא "כאילו" אנרגיה מהרוח והשמש, שאינה זמינה רוב הזמן. הנה מקורות האנרגיה הנוכחיים של הודו ( ביו = עצים):
India is Overwhelming Fossil Fuel-Based
צריך גם להבין עד כמה גדול ונוראי העוני בהודו – בממדים בלתי נתפסים במערב. בהודו, כ 800 מיליון איש  2/3 מהאוכלוסייה, מבשלים על מדורות אש מעצים או גללים, 750 מיליון אין להם מקררים, 320 מיליון אין להם חשמל בכלל. יש בה 960 מיליון תושבים – ¾ מהאוכלוסייה, שמרוויחים פחות מ 2 דולר ליום – סף העוני (והרעב) בעולם העני, לפי נתוני הבנק העולמי. מספר העניים גדול מהאוכלוסייה של ארה"ב, אירופה ויפן ביחד.
למרות העוני המחפיר הזה, הזקוק נואשות לאנרגיה וחשמל לצורך פיתוח, מסרב הבנק העולמי לממן פרויקטים הקשורים בפחם (פיתוח מכרות ותחנות כוח פחמיות). אי אפשר להימנע מההרהור שהעולם העשיר מעדיף שההודים יישארו עניים, והוא שורף בכוונה את כספי הסיוע על שמש ורוח שאין בהם תועלת במקום לעזור להודים להיחלץ מהעוני הזוועתי.

הודו זקוקה לכמויות אדירות של מקורות אנרגיה לצרכי פיתוח, יש לה תכנית בעלות של 250 מיליארד דולר תחת הסיסמה "אנרגיה (חשמל) לכול" עד 2019. כדי להשיג את היעד היפה הזה (והבלתי מציאותי) היא זקוקה לכול מקור אנרגיה אפשרי וזמין, בייחוד למקורות של ממש. הניסיון למנוע מהודו אנרגיה מהמקורות המוכחים, הזמינים והזולים – נפט, גז ופחם – הוא פשע נגד 6 מכול 7 תושבים החיים בעוני מחפיר. הגרף הבא מנסה להמחיש את רמת העוני בהודו:
Indians Will Remain Devastatingly Poor
הניסיון של המערב להכתיב להודו צעדי צנע אנרגטיים (בוועידות אקלים) – בעוד במערב נהנים מרמת חיים גבוהה ואנרגיה בשפע הוא צביעות נוראה. האופנה המערבית של העדפת המלחמה נגד ההתחממות הגלובאלית על פני המלחמה נגד העוני היא צביעות ורשע. הזכות להתפתח ולהיחלץ מעוני היא זכות אנושית בסיסית. נציג מדרום אפריקה, בשם 130 מדינות "מתפתחות" ביקר את טיוטת ההסכם האקלימי המתגבש לקראת וועידת פריס ואמר שזו צורה של "אפרטהייד" נגד העולם המתפתח.
תחשבו על הטירוף הזה (הסכמי האקלים) מנקודת ראות של הודי: תושבי ארה"ב צורכים פי 10 אנרגיה, ומרוויחים פי 30 מההודים, ובכול זאת יש אלפי ארגונים ירוקים ומיליונים של אמריקאים האומרים להודים:
תפסיקו/תגבילו את השימוש בפחם המהווה את הבסיס של תעשיית החשמל, המלט והפלדה. תפסיקו/תגבילו את השימוש בנפט – למרות שזה הדלק היחיד לתחבורה. תפסיקו/תגבילו את השימוש בגז – הדלק המודרני והזמין ביותר.

הפעילים הירוקים במערב (כולל הנשיא אובמה ושאר מנהיגי המערב) רוצים להעביר סכומי כסף אדירים לעולם המתפתח ( התחייבו להעביר 100 מיליארד דולר לשנה, החל מ 2020) – אבל לשרוף את הכסף הזה על שמש ורוח בלתי יעילים ומועילים. אתה לא יכול להימנע מהמחשבה שהם מנסים להשאיר את ההודים עניים, בכוונה. ראש ממשלת הודו מסכים, כמובן, לקבל כול כסף שיעבירו לו כסיוע, אבל ההנחה שהודו תסכים להימנע משימוש בפחם, נפט וגז שלה, ותסכים להישאר ענייה בגלל פחדי האקלים המערביים היא מגוכחת. ההנחה שמישהו בכלל, מערבי או הודי, לא משנה, יכול להכתיב להודים להישאר עניים היא אבסורדית. כדי להמחיש את הצביעות האמריקאית – הנה השווה של צריכת האנרגיה לנפש בארה"ב מול הודו:
American Hypocrisy… of the Anti-Coal, Oil, and Natural Gas Movement
American Hypocrisy… of the Anti-Coal, Oil, and Natural Gas Movement
ההנחה הבסיסית של וועידות האקלים למיניהן – שניתן, כאילו, להטיל מגבלות על המדינות העניות ולמנוע מהן לייצר את כול האנרגיה שהם יכולים, מכול המקורות הממשיים והזולים הזמינים (פחם, גז, נפט), ככול הדרוש כדי להתעשר היא הנחה אבסורדית, בלתי מציאותית (וגם, כמובן, מרושעת).
קטעים קודמים על הודו: כאן, כאן וכאן .

יעקב





4 תגובות:

יאיר שפי אמר/ה...

מה מונע מהם להשתמש באנרגיה גרעינית, שאינה מזהמת?!

עוזי אמר/ה...

בעיה חשובה של אנרגיה גרעינית: לוקח המון זמן לבנות כורים וההשקעה הראשונית עצומה. ז"א שצריך המון מזומן היום כדי שבעתיד הרחוק יהיה חשמל נקי. זה אומנם משתלם בסופו של דבר (כי החשמל הזה זול מאוד), אבל למי שאין אוכל קשה מאוד להשקיע בשביל הילדים...

בנוסף לזה יש התנגדות מערבית "ירוקה" לפיתוח חשמל גרעיני. לא יפתיע אותי אם מופעלים לחצים שלא לבנות כורים גרעיניים בהודו, לא לחתום חוזים בנודע לדלק גרעיני וכדומה מצד מדינות המערב. אני לא בטוח אם ההודים בונים כורי חשמל לבד (חושב שלא...), אבל בכל מקרה פעילות שכזו יכולה לשבש כל פיתוח מסוג זה.

אם 50 מתוך 100 מיליארד הדולאר בשנה היו מופנים לגרעין בעולם המתפתח אזי תוך 20-30 שנה הפליטות היו באמת יורדות וגם העוני היה מתקרב לחיסול, כאפקט לוואי נחמד. לדעתי חיסול העוני חשוב הרבה יותר, אבל נראה שהיעד הראשון של המלחמה באקלים זה קידום העוני ולכן אין סיכוי שזה המהלך שנראה.

יוני דובי אמר/ה...

ובכל זאת, ההודים (שחלקם אנשים חכמים וריאליסטים מאוד) בונים כשישה גורי חשמל חדשים, בנוסף על ה-20 שכבר קיימים (למשל כאן http://www.world-nuclear.org/info/Country-Profiles/Countries-G-N/India/ ). זה בנוסף לתחנות פחם וגז שהם בונים וכו. בכלל, הודו עכשיו בתנופה אדירה (למשל בהשקעה במדע...אני בדיוק בגרמיה מחכה לטיסה להודו להשתתף בכנס מדעי), והם צריכים, כמו שיעקב כתב, את כל האנרגיה שיתאפשר. אין ספק שתוכניות האנרגיה הירוקה הם סוג של קולוניאליזם מודרני (אני שמעתי את הביטוי הזה מאבא לי כבר לפני שמונה (!) שנים...)

יוני דובי

יעקב אמר/ה...

"מה מונע מהם להשתמש באנרגיה גרעינית, שאינה מזהמת?!"

אנרגיה גרעינית "שאינה מזהמת"? זו אידיאליזציה. היא בהחלט כן מזהמת - רק בדרכים אחרות. יש בה סיכונים גדולים.