כידוע עומדת להתקיים וועידת אקלים ענקית, בשם ועידת הסרק מס' 21 - COP21- בפאריס, בחודש דצמבר הקרוב. אלפים רבים של שרים ופקידי ממשלה,
מכול 200 ארצות העולם, יבלו
שבועיים במלונות פאר
ונשפים על חשבון משלמי המיסים במדינותיהם, ויישאו נאומי סרק על האקלים. (אליהם
יתווספו עשרות אלפים של עסקנים
של ארגונים ירוקים, שרובם
ממומנים גם כן על ידי מענקים ממשלתיים בארצותיהם, שיבואו
לבלות על חשבון הברון
בתור "משקיפים".
אבל זה לא הכול – במשך השנה האחרונה התקיימו אולי עשרה מפגשים נוספים
(קשה מאד לספור אותם...) בהם נפגשו מאות או אלפים של פקידים "ירוקים"
למפגשי הכנה של הג'מבורי הגדול בפאריס. הפגישה האחרונה הסתיימה בבון ביום שישי
האחרון, הפגישה הבאה תהיה בתחילת נובמבר בטורקיה...
עכשיו כבר לא מדברים כול כך על האקלים – בנושא זה יש (כאילו) הסכמה.
כול הארצות הגישו, כול אחת לחוד, תכנית רבת מילים ודלת תוכן, על היעדים היפים
שלהם, ועל המאמצים האדירים שיעשו, אי"ה, החל משנת 2030, להקטין את מגמת
הגידול בפליטות... כול התכניות האלה התקבלו, ויירשמו כדת וכדין, ונאומי ברכה יישאו
ושם דבר אחר לא יקרה. הנושא הזה סגור.
המחלוקת היא על כסף. בשנת 2009, באחת הוועידות הגדולות (והריקניות)
התחייבו מנהיגי הארצות המפותחות (קרי אובמה) להקים קרן בת 100 מיליארד דולר בשנה,
החל משנת 2020, כדי לממן את המעבר של הארצות המתפתחות (קרי המפגרות) לאנרגיה ירוקה
(שלא קיימת). – זה דווקא מתאים – קרן לא קיימת לתכנית שלא קיימת כדי לעשות דבר בלתי
אפשרי...
היום
התאחדו המדינות ה"מתפתחות" (קרי המפגרות) לקבוצה שנקראת "קבוצת ה 77" ולהם שאלה אחת:
איפה הכסף? אקלים – שמאקלים – מעניין את הסבתא שלהם. אם לא יהיה כסף הם לא חותמים
על כלום (אפילו לא על מלל ריקני), כך הם מצהירים. ואילו עסקני האקלים – מצבם הפוך.
לא חשוב הנייר, לא חשוב התוכן, לא חשוב מה עושים ומה לא – העיקר לחתום על נייר, לא
חשוב עד כמה מופרך וחסר משמעות יהיה. העיקר שיהיה נייר. אין איום שהם לוקחים יותר
קשה ללב מאשר האיום בסירוב לחתום על הנייר.
אבל, אין צורך לדאוג. הניסוחים – כאלה או אחרים – יימצאו, נייר ייחתם
(או לא...), והעיקר – הוועידות תימשכנה כסדרן.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה