27 באוקטובר 2015

חוסר התועלת והתקווה באנרגיה ירוקה


ביורן לומבורג מפרט מדוע השמש והרוח אינם יכולים לשמש פתרון לבעיות האקלים ולאספקת האנרגיה. במשך 25 השנים הבאות, גם אם תקוימנה כולל ההבטחות שהמדינות הכריזו עליהן (זה, כמובן, לא יקרה, כי זה לא אפשרי), התרומה להקטנת הפליטות תהיה אפסית, והמחיר בשמים.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית IEA  מעריכה שכ 0.4% מהאנרגיה שלנו מיוצרת, כעת, מהשמש והרוח. בשנת 2040, אם היעדים וההתחייבויות יושגו ותקוימנה, תספק השמש והרוח רק כ 2.2% מהאנרגיה. השמש והרוח משמשים רק לייצור חשמל, שמהווה רק 42% מצריכת האנרגיה, שאר האנרגיה (בה אין לשמש ורוח חלק) משמשת לתחבורה, תעשייה, בינוי וחימום בתים וחקלאות. הסיבה העיקרית מדוע השמש והרוח לא יועילו היא העובדה הבסיסית שהשמש מפיקה חשמל רק, מקסימום, 20% מהזמן, והרוח רק כ 25% מהזמן, ואין לנו שליטה על הזמנים האלה.

חסידים ירוקים טוענים (ותמיד טענו) שהנה, כבר, עוד מעט, מחיר החשמל מהרוח והשמש יהיה יותר זול (או לפחות שווה – grid parity ) למחיר חשמל פוסילי. טענה זו לחלוטין לא נכונה, ובנוסף היא טיפשית. לא נכונה – כי כול תעשיית הרוח והשמש בנויה על סובסידיות, ואם מפסיקים את הסובסידיות (כמו בספרד), מתה האנרגיה הירוקה. וטיפשית – כי לא חשוב כמה האנרגיה הירוקה זולה (או יקרה) – 75-80% מהזמן היא אינה זמינה, ולא חשוב כמה אתה מוכן לשלם עבורה.

התקנה של כמויות יותר גדולות של שמש ורוח עושים את החשמל הירוק פחות שווה, כי אז כול המתקנים מציפים את השוק באותו זמן (כאשר הרוח נושבת או השמש זורחת), ומחיר החשמל יורד, באותו זמן, בגלל עודף אספקה. מאידך – אנו חייבים להחזיק תחנות כוח גזיות או פחמיות, כדי לקבל חשמל כאשר אין שמש ורוח, במלוא היקף הצריכה (הביקוש). אבל, התחנות הפוסיליות מוכרות הפחות חשמל – בגלל שכאשר השמש והרוח כן עובדים חייבים לקנות את החשמל שלהם קודם. אז – הפעלת התחנות הרגילות הופכת לבלתי כדאית מבחינה כלכלית. כדי למנוע סגירתן (למען תהינה זמינות בעת הצורך, כשאין רוח ושמש) , חייבת הממשלה לשלם להם "דמי זמינות" – כפי שעושה כבר כעת ממשלת בריטניה, בשיעור מיליארד ליש"ט לשנה. יוצא שממשלות משלמות על החשמל פי 3 או 3 פעמים: פעם עבור החשמל, פעם עבור הסובסידיות הירוקות, ופעם עבור "דמי זמינות" – לתחנות רגילות שהסובסידיות הראשונות הפכו לבלתי כלכליות.
לא נורא, יאמרו החסידים הירוקים, אנו לפחות מצמצמים את הפליטות, יעלה כמה שיעלה. גם זה לא נכון. הצמצום של הפליטות הוא הרבה פחות מאשר נראה לעין, אולי רק מחצית – כי התחנות הפוסיליות הנחוצות כדי לגבות את השמש והרוח פועלות ביעילות מופחתת, ולכן פולטות יותר פד"ח לקוט"ש חשמל מיוצר.
לבסוף אומר לומבורג: בואו נבחן שני תסריטים אלטרנטיביים. לפי הראשון – עומדות כול המדינות ביעדיהן, ומגדילות את ייצור החשמל משמש ורוח פי 7 לעומת היום, עד 2040. בתסריט השני לא מתקינים אף לוח שמש או טורבינת רוח חדשים ב 25 השנים הבאות. ההבדל במחיר בין שני התסריטים הוא 2.5 טריליון דולר. ההקטנה בהתחממות הגלובאלית – לפי המודלים של ה IPCC, תיהיה רק 0.0175 מעלות צלסיוס – דבר זניח.

מסכם לומבורג: עולם שמונע על ידי שמש ורוח, ופתר את בעיות האקלים לא יהיה [כי זה לא אפשרי].
סיכום שלי: הדבר, כמובן, לא ירתיע את החסידים הירוקים. הם ימשיכו לחפש את האוטופיה הירוקה, תוך התעלמות מהמציאות. הרגשת הבטן שלהם זה הדבר היחידי שהם יודעים.

יעקב




אין תגובות: