"קטן
יותר, מהיר יותר, קל יותר, מרוכז יותר וזול יותר"
זה שמו של ספר מאת
רוברט ברייס, עיתונאי ומומחה אנרגיה
מארה"ב עליו כתבנו גם בפוסט קודם כאן. נושא הספר: אנרגיה. הנה קטעים מהביקורת
בניו יורק טיימס.
ציטוטים מהספר: "לו הנפט לא היה קיים היה צריך להמציא אותו. שום
חומר אחר לא מתקרב לנפט מבחינת ריכוז האנרגיה, הנוחיות בשימוש והגמישות".
"אל תשלו עצמכם, הפחם יישאר בשימוש זמן רב מאד כמקור זול של אנרגיה, בכול
הארצות." "מי שמאמין בכוח הרוח
או הביו-דלק כפתרון לביקוש הגואה לאנרגיה מאמין בסיפורי מעשיות (Easter Bunny)".
הניו יורק טיימס ממליץ לקרוא את הספר, למרות שלא ימצא חן בעיני חסידי
אל גור. הספר מספר על השאיפה והרדיפה הבלתי פוסקת של המערב לעבר טכנולוגיה המשתפרת
כול הזמן. הדחף להמצאות יצר עולם שבו יותר אנשים נהנים מחיים יותר ארוכים ונוחים
(עשירים) מאשר אי פעם.
ברייס אומר שראשי הירוקים (למשל גור, ביל מקקיבן, גרינפיס), נביאי
הזעם והאסון, הם אופטימיסטים עד כדי טירוף כאשר הם תולים תקוותיהם ברוח, שמש
וביו-דלק לצורך אספקת האנרגיה של האנושות. זה לא עניין של אידיאולוגיה – זה עניין
של פיסיקה וכלכלה. ה"אנרגיה הירוקה" היא חלשה מדי ובלתי ניתנת להגדלה לממדים
המתקרבים לספק את הביקוש הגואה לאנרגיה בעולם.
הוא מביא דוגמאות להמחשת הטיעון. חוות טורבינות שתספק את החשמל הדרוש
לאחד ממרכזי הנתונים של פייסבוק, תצטרך להשתרע על פני כ 28 קמ"ר. (ותספק את
החשמל רק 25% מהזמן, כלומר צריך חוץ מזה גם תחנת כוח רגילה 75% מהזמן). כדי לספק
את כול החשמל המופק מפחם בארה"ב דרוש שטח בגודל של איטליה. מהסיבה הזו – השטח
הגדול הדרוש - [וגם מהסיבה של התזזיתיות],
הרוח תהיה לעולם רק שחקן משנה קטן בין ספקי האנרגיה.
צפיפות האנרגיה (השטח הדרוש להפקת יחידת אנרגיה) של ביו-דלק היא עוד
יותר קטנה, רק כ 1/3 מזו של הרוח. לדעת ברייס זו שערורייה ממדרגה ראשונה ש 40%
מיבול התירס משמש לייצור אתנול (לשריפה במנוע במקום למאכל). עליית מחירי המזון היא
תוצאת לוואי של עידוד האתנול באמצעות מנדטים וסובסידיות. הוא מתייחס לתחזית של מר
לווינס, ראש גרינפיס, שבשנת 2050 ארה"ב תפיק 23% מהאנרגיה מביו-דלק – ואומר
שהיא מגוחכת לחלוטין – שטחה של ארה"ב בקושי יספיק. [יש לציין שדו"ח ה IPCC מציין את ירידת היבולים וסכנת הרעב כאחת
מהתוצאות האפשריות של ההתחממות הגלובאלית. מישהו מתאר לעצמו שבמצב של מחסור במזון תימשך
שריפת מזון כדלק?]
ברייס מספר על החידושים הטכנולוגיים בתחום הפקת הנפט והגז, שהעמידו
לרשותנו רזרבות גדולות של דלקים אלה. חידושים דומים האנרגיה מתחדשת (שמש ורוח)
אינם אפשריים, מבחינת הפיסיקה, בגלל תכולת האנרגיה הקטנה של מקורות אלה.
ברייס אומר שפליטות הפד"ח נמצאות בעלייה, וימשיכו לעלות עוד הרבה
יותר, כי העולם זקוק ליותר ויותר אנרגיה כדי להביא רווחה לכול העניים בעולם.
הפתרון לבעיית האנרגיה שברייס מנבא היא N2N - גז טבעי בינתיים (Natural
gas) עד שיפותחו טכנולוגיות חדשות לאנרגיה
גרעינית Nuclear. האנרגיה הגרעינית היא
נקייה ומרוכזת יותר מכול אנרגיה אחרת.
לסיכום אומר ברייס: "הדרך הטובה ביותר להגן על הסביבה היא
להתעשר. מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן להגן על הסביבה. מדינות עניות
לא."
כתבת הניו יורק טיימס מבקרת את ברייס על שאינו מתייחס לסכנות ההתחממות
הגלובאלית. אבל, לא משנה מה הסכנות של ההתחממות הגלובאלית, (אם הן אמיתיות או לא),
העולם לא יסכים להתנזר מאנרגיה, ולהישאר עני. זה לא יקרה. מי שתולה תקוות לישועה
מ"אנרגיה ירוקה" סתם חולם בהקיץ. אין בכוחה לספק את צרכינו.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה