סוכנות
פראנס-פרס מוסרת את דברי שר החוץ של צרפת שמצפים ל 50,000 נציגים מ 195 ארצות בוועידת
האקלים הבאה שתיערך ב 2015 בפאריס. כמחציתם יהיו נציגים רשמיים, והמחצית השנייה
עוזרים ומשקיפים. הוועידה תתקיים בין 30 לנובמבר ל 11 בדצמבר 2015.
הוועידה הקודמת, בקופנהגן, ב2009, משכה 26,600 נציגים ועוד כ 15-20
אלף עוזרים, משקיפים ועיתונאים. קהל עצום בשביל סתם פטפוטי סרק. ושלא תהיו מודאגים
מזה שהוועידה הגדולה הפעם באה 6 שנים אחרי הוועדה הגדולה הקודמת. יש וועידות כול
שנה, אולי לא של 50 אלף משתתפים אלא רק 10-15
אלף, וועידות "צנועות" יחסית. ויש גם מפגשי ראשי מדינות, ומפגשים
אזוריים. הקיצור: "נציגי הציבור" בהמוניהם עושים חיים משוגעים, ונוסעים
מארץ לארץ, ומבלים בטיסות, במלונות פאר ומסיבות ענק, על חשבון הציבור – והכול
"כדי להציל את העולם" – ממש מטרה נעלה ותירוץ טוב מאין כמוהו. אם לא
הייתה התחממות גלובאלית היה צריך להמציא אותה, כדי ליצור תעסוקה למאות אלפי פקידי
ממשלה ולמנוע אבטלה...
אבל, זה מוגזם להגיד שכול הנציגים סתם באים לבלות... חלקם באים למטרה
מאד מוגדרת, ממשית, וטובה (בשבילם) – בשביל הכסף. כזכור, הבטיחו נציגי המדינות
העשירות בוועידת קופנהגן להקים קרן של 100 מיליארד דולר לשנה, כדי לסייע למדינות
העניות לעבור לאנרגיה ירוקה. כאילו שהמדינות העשירות כבר עברו בהצלחה, ורק חסר
להעתיק את ההצלחה האדירה גם למדינות העניות...
להבטיח קל, וזול. כול המנהיגים שהבטיחו ב 2009 ידעו היטב שהם כבר לא
יהיו בשלטון ב 2020, אז מה אכפת להם להבטיח? זו הבטחה מחממת את הבטן, גורמת הרגשה
טובה, משמחת את כולם, אז למה לא? כעת מחלקות המדינות העשירות כ 10 מיליארד דולר
בשנה כסיוע חוץ, מכול הסוגים והמינים, למדינות עניות. (הן בדרך כלל גם דורשות ממקבלי
הסיוע לקנות בכסף סחורות ומוצרים מהמדינה התורמת, כך שהכסף יחזור למדינה שתרמה.
לעיתים קרובות הסיוע הוא בסחורות – כמו מוצרי מזון – ולא בכסף – כלומר הסיוע הוא
בעצם סובסידיה לאנשי עסקים מקומיים). הבטחה להגדלת הסיוע פי 10 היא אבסורדית,
בייחוד לנוכח הגירעונות והמשברים במדינות המערב – אין סיכוי שהבוחרים יסכימו לזה.
אבל – להבטיח לא עולה כסף. אני רק תוהה למה הבטיחו רק 100 מיליארד ולא 1000
מיליארד? אם אתה נדיב בהבטחות – אז למה הקמצנות הזאת? בוועידת G7 בבריסל החודש חזרו מנהיגי המדינות
העשירות ואישרו את ההבטחה מ 2009. אז... לא לדאוג. האו"מ אפילו הקים את הקרן
האמורה לקבל ולחלק את הכסף, ואף שכר עשרות או מאות פקידים לניהול הפעולה הגדולה
הזו, ועכשיו מה שחסר זה רק הכסף... מנגנון לבזבוזו כבר קיים.
אז, נציגי המדינות העניות שמספרן 195-7=188 מדינות – באים לוועידות
החשובות האלה ושואלים את השאלה החשובה: איפה הכסף? סין אמרה
בפירוש: קודם כול הכסף, אח"כ נדון באקלים. בלי כסף אין על מה לדבר... ואם יהיה הכסף
(כאשר יבוא המשיח), אז נמשיך להתכנס, 50,000 נציגים, במלונות פאר ואתרי נופש,
ונדבר על מזג אוויר. על מזג האוויר אפשר לדבר עד אין סוף. על זה כבר אמר מרק טוויין:
כולם מדברים
על מזג האוויר אבל אף אחד לא עושה משהו בנידון...
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה