דפים

20 בפברואר 2013

הסאגה של טסלה



הסיפור על נסיעת המבחן הכושלת של המכונית החשמלית טסלה, שפירסם ג'ון ברודר בניו יורק טיימס, עורר הדים ותגובות רבות.
אלון מוסק, המיליונר ההיטקיסטי, שהוא הבעלים של חברת טסלה, פרסם תגובה נזעמת בה הוא מאשים את ברודר שהוא משקר ומנסה להכשיל בכוונה את טסלה. העורכת הציבורית (המבקרת הפנימית) של הניו יורק טיימס, מרגרט סאליוון כתבה קטע על התלונות הרבות שקיבלה. (בקטע של סאליוון יש גם קישור לתלונות של מוסק). בעיקרון היא מצאה שמה שברודר כתב נכון.

מוסק כותב שהיה באוטו מכשיר הקלטה שתיעד במדויק את הנסיעה, ושג'ון ברודר לא דייק בדיווח שלו, הסותר את הנתונים המוקלטים. לפי מוסק, ברודר לא נסע במהירות החסכונית הדרושה (90 קמ"ש) כאשר המצבר נחלש, ולא סגר לגמרה את החימום אלא רק הנמיך אותו ל 23 מעלות. הוא גם טוען שברודר עשה סיבובי סרק לפני שהגיע לתחנת הטעינה, וברודר ענה שהוא חיפש את התחנה, והסתובב כדי למצוא אותה.

השורה התחתונה: ברודר והעורכת שלו, שבדקה את הנושא מכול הצדדים, טוענים שגם אם היו אי דיוקים פה ושם – הסיפור בכללו נכן. משתמש אחר של טסלה העיר שברודר היה צריך לקרוא את ספר הוראות ההפעלה של הרכב (30 עמודים) לפני שנסע בו, ואז היה יודע שחייבים לחבר את האוטו לתקע בעת חניית לילה.

מוסק עצמו לא מערער על נקודות המפתח הבאות:

1.    המכונית לא מגיעה לטווח שטסלה מבטיחה (300 מייל), ובטח ובטח לא במזג אוויר קר (נסיעת המבחן הייתה בחורף, בטמפרטורה מתחת לאפס צלסיוס).
2.    מחשב המכונית, המציג כמה ק"מ ניתן עוד לנסוע על החשמל הזמין, מטעה ולא נותן נתון נכון. כנראה בגלל שלא התחשב בחימום שהופעל.
3.    בחניית לילה חייבים לחבר את המכונית לחשמל שאם לא כן המצבר מתרוקן. ברודר דיווח על התרוקנות המצבר בלילה, מוסק לא סתר עובדה זו ולא טען שזה שקר.
4.    משהתרוקן המצבר ננעלו גלגלי האוטו כך שאפילו להעלותו על גרר לא ניתן היה. גם זה מוסק אינו סותר.
5.    זמן הטעינה הוא ארוך. לפי נתוני טסלה עצמה, שעה שלמה כדי לטעון מטען מלא, בתחנת טעינה מיוחדת ומהירה. (בבית זמן הטעינה הוא 8 שעות).

כול נקודות המפתח האלה מוסק אפילו לא ניסה לסתור, כי הן נכונות.
הדיווח של ברודר הוא נכון ואמיתי. טבעי הוא שמוסק, בעל מפעל הטסלה (שגם קיבל מאות מיליוני דולרים של מענקים ממשלתיים ממשל אובמה) ינסה להגן על המוצר שלו. אבל טענותיו הן שוליות. הטסלה הוא צעצוע, במחיר 100 אלף דולר, שנוסע מתי שבא לו, לא מתי שאתה צריך אותו. המכונית החשמלית יש לה מגבלות טכניות וכלכליות שלא מאפשרות לה להתחרות במכוניות רגילות. זאת עובדה, והיא מתייחסת לא רק לטסלה.

יעקב

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

סיכום טוב, שמח שהחלטת לחזור לסיפור.

אנונימי אמר/ה...

אני חושב שהסיכום קצת מצחיק - אף מכונית לא מגיע לטווח החזוי בתנאים מסוימים, ובאף מכונית מחשב הדרך אינו מדויק.
ואם מי שבוחן מכונית חשמלית ולא יודע שצריך לטעון אותה בלילה, או שהוא טיפש או שחי על כוכב אחר
למי שיש 100K דולר לקנות טסלה - העניינים הללו פשוט לא מעניינים אותו.

אלון מוסק הוא יזם מס' 1 היום בעולם - ראה מיזם SPACEX

Anochi אמר/ה...

אנונימי (אנא בחר כינוי), כתבת: "למי שיש 100K דולר לקנות טסלה - העניינים הללו פשוט לא מעניינים אותו"... במשפט הזה טמון ההסבר לכך שהמכונית החשמלית היא שעשוע לעשירים ולא תצא מהנישה הזאת בעתיד הקרוב.

יעקב אמר/ה...

אתה יכול לאהוב את אלון מוסק מסיבות שמורות עימך, אבל הטסלה מוצר כושל.

בכול מוצר - אם מבטיחים שהוא מגיע לטווח A אז הוא צריך להגיע לטווח A או שזו הייתה הבטחת שווא שקרית. מחשב המכונית צריך להגיד לך כמה טווח נותר, ואם הוא טועה - הוא לא מוצר טוב. מוצר טוב עושה מה שמצפים ממנו: לתת לך מידע מדויק על הטווח.
באשר לטעינה בלילה - טסלה לא אמרה שאתה חייב להטעין בלילה - אם יש מספיק חשמל במצבר בערב - אותה כמות אמורה לעמוד לרשותך גם בבוק, גם אם לא הטענת בלילה. אולי אין לך היכן לתקוע את התקע בלילה...

הטסלה יש בה פגמים בסיסיים שאין במכונית רגילה שנמכרת ב 12800 דולר, ואסור שיהיו בה. פגמים באיכות המוצר, בלי להתייחס למגבלות המהותיות של המכונית החשמלית.

אבל אם אתה מאוהב ברעיון של המכונית החשמלית עד כדי כך שאתה מוכן לבלוע את כול הפגמים ולשרוף עליה 100 אלף דולר - זכותך. זו אהבה עיוורת אידאולוגית ובלתי מותנית בתכונות המכונית.