אנו מארחים קטע פוסט קצר של אורי רדלר מאתר "האונה" המסקר את הראיון עם זאק אונגר ברדיו הציבורי האמריקאי:
"תכניתי הצנועה הייתה להפוך לגיבור התנועה הסביבתנית," מספר זאק אונגר בראיון לרשת השידור הציבורי (NPR),
"התכוונתי לעלות לאזור הארקטי הקנדי, ולכתוב הספד מלא חרטה על דובי הקוטב, כשבנקודה זו אזכה לתהילה... ואנשא על כתפי אחי מגיני הסביבה..."
"אז כשהגעתי לשם, התחלתי להבין שדובי הקוטב אינם במצב כה גרוע כפי שגורסת הדעה המקובלת, וזה היה בעצם מעודד, אבל לא התאים היטב לספר שהתכוונתי לכתוב"
"... היו הרבה יותר דובי קוטב חיים היום מאשר היו לפני ארבעים שנה. ... בשנת 1973 הוחל איסור ציד כלל־עולמי. ולכן, ברגע שהציד הופחת במידה ניכרת, הייתה התפוצצות אוכלוסין. אין הכוונה לומר שההתחממות הגלובלית אינה ממשית או שהיא אינה בעיה לדובי הקוטב. אבל אוכלוסיית דובי הקוטב גדולה, והאמת היא שאיננו יכולים להתייחס אליה כאלו אוכלוסיה מונוליטית שכולה הולכת בכיוון כזה או אחר."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה