השבוע התפרסם מאמר
מדעי חדש המצביע על רגישות אקלימית מופחתת. אנו דיווחנו לאחרונה על
מספר מחקרים המוצאים רגישות
נמוכה. הדבר הפך לאופנתי, לאור העצירה בהתחממות מאז 1997.
המחקר החדש חתום על ידי 14 מדענים
בראשותו של ד"ר אלכסנדר אוטו מאוקספורד. הנה גם דיווח על אותו מחקר באתר של
ד"ר קורי, וב BBC.
חישוב ההתחממות נעשה על ידי חישוב מאזן
האנרגיה של כדור הארץ על פי אילוצי אקלים ואירוסולים מחושבים לפי המודלים
האקלימיים האחרונים, ועל פי נתוני הטמפרטורה העדכניים.
המחקר הזה מבדיל בין רגישות זמנית – transient – שהיא העלייה המיידית
בטמפרטורות כתוצאה מהכפלה של ריכוז הפד"ח, לבין רגישות שיווי משקל – equilibrium – שהיא עלייה סופית
בטמפרטורות שתתרחש באיטיות, במשך מאות שנים בגין אותם גזי חממה.
הממצא העיקרי הוא שהרגישות הזמנית (שהיא
החשובה לקביעת מדיניות) היא בסביבות 1.3 מעלות, עם תחום תנודה אפשרי בין 0.9 ל 2
מעלות (הסתברות 5-95% ). רגישות שיווי המשקל (הרחוקה יותר בזמן) היא כ 2 מעלות עם
תחום הסתברות בין 1.2-3.9 מעלות. זה אומר – שתוך 100 שנה צפויה התחממות של 1.3 מעלות (ש 0.8 ממנה כבר
התרחש) – לא נורא, בכלל לא נורא, אפשר להתחיל לשמוח, אנו נשרוד...
הממצא הזה הוא לפחות 30% יותר נמוך מאשר
מה שפורסם עד כה על פי מיטב המודלים האקלימיים.
אני מזכיר שההערכה הראשונה של הרגישות
האקלימית נעשתה בדו"ח
צ'רני משנת 1979, והייתה 1.5-4.5 מעלות עם ערך אמצעי של 3 מעלות. בהערכה זו דבקו
כול דוחות ה IPCC עד כה, כלומר מעל ל30 שנה של
איסוף נתונים ומחקר לא שינו הערכה זו. ד"ר אוטו ממהר ליישר קו תקין-פוליטית
ואומר שהממצאים אינם חורגים מהתחומים שדווחו קודם. זה פשוט לא נכון. הערך האמצעי
בדוח ה IPCC היה 3 מעלות – וכאן הוא 1.3
מעלות, נדמה לי שזה קצת פחות... החממיסטים טענו כול הזמן שה IPCC זהיר מדי, והתחממות מעל 4.5 מעלות, ואפילו עד 6 מעלות אפשרית.
המחקר החדש אומר שהתחממות מעל 3.9 מעלות מאד לא סבירה...
מה שחשוב במחקר זה הוא לא כול כך המספר,
או הממצא העיקרי (1.3). האמת היא שאין אנו מסוגלים לחשב נכונה את הרגישות מאחר
ואין אנו יודעים את כול ההשפעות על האקלים ואת שיעורן, כפי שציין ריימוד
פיירהומברט. כול חישוב של רגישות אקלימית הוא משחק במספרים שאין לנו מושג ירוק
מה הקשר בינו לבין המציאות. זו הערכה גסה או נבואה, לא מדע. הדבר אמור גם לגבי
מחקר אחרון זה.
מה שחשוב במחקר זה היא הזהות של
הכותבים. המחקר חתום על ידי 14 מדענים מהזרם החממיסטי הראשי. ביניהם נמצאים שניים,
מיילס אלן וגבי הגרל, שהם המחברים הראשיים של הפרק על רגישות אקלימית בדוח הבא,
מס' 5, של ה IPCC. הדבר מלמד שהעצירה בהתחממות
נקלטה גם אצל החממיסטים, ועכשיו הם מתחילים, אט-אט ובאין רואה, לרדת מהעץ ולמתן את
התחזיות המפחידות שלהם. הם מכחישים כמובן שהם עושים זאת (יורדים מהעץ – ראה ה BBC) אבל הם עושים זאת. לאט, לאט.
ראוי לעיין גם בקטע של ניו
סיינטיסט ובקטע של ג'יימס
אנאנן על משמעות מחקר זה.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה