זהו ד"ר איציק ברזין, חבר סגל בכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה, ישראלי, בוגר אונ' באר שבע ו MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ארה"ב) אשר פיתח תהליך לגידול אצות לצורך הפקת ביו-דיזל, דלק ירוק, מתחדש. הוא כבר הוכיח את התהליך במתקן ניסיוני ליד תחנת הכוח של MIT ועכשיו הוא בנה מתקן תעשייתי ראשון ליד תחנת כוח באריזונה. הוא מגדל אצות בבריכות מים שטוחות ומזין אותם ב דו תחמוצת הפחמן הנפלטת מתחנות כוח. האצות אוכלות את הגז, וסופגות אור שמש, ובתהליך הפוטוסינטזה, כמו כל הצמחים, גדלות ומתרבות בקצב מהיר. מהאצות האלה מפיקים דלק דמוי דיזל. לדברי ד"ר ברזין – ניתן להפיק כ מיליון ליטר דלק (כ 50 אלף חביות) בשנה, מבריכות גידול בשטח של 1 קמ"ר.
התהליך הזה נראה מאד נכון ומאד מבטיח. כרגע נראה שבהחלט ייתכן ששיטה זו תוכל להפיק כמויות ניכרות של דלק שיהווה תחליף לנפט, וגם ימנע פליטת דו תחמוצת הפחמן.
נשאר רק להוכיח את הייתכנות הכלכלית.
התהליך הזה נראה מאד נכון ומאד מבטיח. כרגע נראה שבהחלט ייתכן ששיטה זו תוכל להפיק כמויות ניכרות של דלק שיהווה תחליף לנפט, וגם ימנע פליטת דו תחמוצת הפחמן.
נשאר רק להוכיח את הייתכנות הכלכלית.
מתוך המאמר ב"הארץ": "אנשים שמפתחים טכנולוגיות ירוקות נחשבים אנשים הזויים או אויבי השוק החופשי, כאלה שדורשים לפעול בלי היגיון כלכלי למען הסביבה. זה לא הכיוון הנכון לדעתי. התעשייה מודעת לבעיה הסביבתית שהיא יוצרת, והפתרון האלטרנטיווי שלה הוא לדחוס את co2 כגז טהור למעבה האדמה. כיוון שה-co2 הוא מוצר לוואי הכרחי בתהליכי השריפה, חברות החשמל מבועתות ולכן הן נלחמות באל-גורים של העולם. אני מציע פתרון שלא רק שלא עולה להם כסף, הוא עושה כסף. הפכתי את היוצרות, אין עונש ואין סיכון. אז מה רע? הבנתי שאני צריך לפתור בעיה אדירה של התעשייה כדי להוציא לפועל את הטכנולוגיה הירוקה שלי". הדלק שמופק מהאצות הוא גם מתחרה לדלקים ירוקים מתירס וסויה. "מתברר שהדלקים הביולוגיים המופקים מגרעיני תירס או סויה, דלקים שנחשבו לתחליף העתידי לדלק המזהם, מביאים בעצמם לנזק סביבתי. זה גם לא כלכלי - כדי לגדל את הסויה צריך עלים ושורשים, מערכת שלמה שתומכת בפולי הסויה שמהם מפיקים את השמן. לגידול אצות לא צריך מערכת כזו. קצב הגידול שלהן הוא פי עשרה עד מאה מכל מערכת ביולוגית אחרת. אז אם יש לך יחידת קרקע אתה יכול להגיע לסדרי יצור פי כמה גבוהים. מדובר בגידול שלא מתחרה על משאבים של קרקע ומים, אצה יכולה לגדול גם במים מליחים ובביוב".
ד"ר ברזין פועל בכיוון הנכון. הוא ממציא שיטות טכנולוגיות חדשות, שמקדמות את האנושות ומעשירות אותה. רק שיטות כאלה יתרמו לשמירת איכות הסביבה ופתרון בעיות האנרגיה. זאת בניגוד מוחלט לשיטות שמרבית ה"ירוקים" דורשים – שהממשלה תכפה עלינו להקטין את השימוש באנרגיה ולעצור את ההתפתחות הטכנולוגית והכלכלית ("צריכת היתר").
כל הכבוד לד"ר ברזין. אם שיטתו תוכיח עצמה - מגיע לו פרס נובל, לא לאל גור.
ד"ר ברזין פועל בכיוון הנכון. הוא ממציא שיטות טכנולוגיות חדשות, שמקדמות את האנושות ומעשירות אותה. רק שיטות כאלה יתרמו לשמירת איכות הסביבה ופתרון בעיות האנרגיה. זאת בניגוד מוחלט לשיטות שמרבית ה"ירוקים" דורשים – שהממשלה תכפה עלינו להקטין את השימוש באנרגיה ולעצור את ההתפתחות הטכנולוגית והכלכלית ("צריכת היתר").
כל הכבוד לד"ר ברזין. אם שיטתו תוכיח עצמה - מגיע לו פרס נובל, לא לאל גור.
ד"ר ברזין ירצה על המצאתו באירוע באונ' בן גוריון, ב 1.06.2008
זהו האתר של חברת GreenFuel Technology שד"ר ברזין ייסד – ובו אינפורמציה מלאה על הטכנולוגיה.
המאמר הבא במגזין Fortune מצנן מעט את ההתלהבות. עדיין יש בעיות, ולמרות שהטכנולוגיה מבטיחה מאד, עוד לא התגברו על כל הבעיות הטכניות, וגם עוד לא הוכחה הכדאיות הכלכלית. יש לציין שיש עוד חברות שמפתחות גידול אצות בשיטות שונות. הטכנולוגיה נראית מבטיחה, אבל עדיין לא מוכחת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה