דפים

3 בפברואר 2021

זריעת עננים או זריית הטעיות וכסף לרוח? / בועז ארד

נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.

משלי פרק כ"ה פסוק י"ד

מעל: כותרת ב"כלכליסט" המבשרת על עצירת הזריעה השנה

רבים מאתנו זוכרים את ההודעות ששודרו באמצעי התקשורת כמלוות את תחזית מזג האוויר הקוראות ל"מפעילי התנורים" להפעיל את התנורים ולטייסים להמריא. זאת על מנת לזרוע את ענני הגשם ביודיד הכסף לצורך הגברת כמות המשקעים בישראל. פרקטיקה זאת מתקיימת בישראל מאז שנות ה-60. 

ישראל התהדרה במשך שנים כ"מובילה עולמית" ביכולתה הטכנולוגית להגביר את המשקעים... חברת שחם (המסונפת למקורות) אף שיווקה את הפרויקט בחו"ל. לכן היו מי שהתפלאו לקרוא את הכותרות על הפסקת הפרויקט השנה.

במשך שנים למדנו כי זריעת העננים בתנאים מסוימים מגבירה בכ-13 עד 18 אחוזים את כמות המשקעים.  

הפרויקט הובל על ידי פרופ' גאגין מהאו' העברית ובעשורים האחרונים בולט במיוחד פרופ' דני רוזנפלד המכהן כפרופסור למדעי האטמוספרה באונ' העברית וכן כפרופסור אורח באונ' ננג'ינג בסין (שגם היא עוסקת בנושאי זריעת עננים).

איורים: מעל: תקציר מאמר באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית המופץ לתלמידי ישראל על ידי משרד החינוך. מתחת: קטע מברושור שיווקי באתר חברת שחם-מקורות המתאר את ההישגים בהגברת כמות הגשם ב-13-18 אחוזים.


מי שיקרא עם מעט ספקנות את הכותרת והכתבה מעל יגלה את הנתון המפתיע רק בכותרת המשנה. הפעילות בתחום שבוצעה במשך עשרות שנים, בהשקעות של עשרות מיליוני שקלים ואף שווקה לחו"ל, מניבה בפועל כמות גשם זניחה (ולא מובהקת כלל סטטיסטית) שלפי הכתבה נאמדת ב-1.8 אחוזים בלבד.

ברשומה זאת אנסה לברר כיצד חל השינוי הזה מ-15 עד 18 אחוזים ששקולים לכ-60 מיליון מטרים מעוקבים של מי גשם ל-1.8 אחוזים ששקולים בפועל ל"לא יודעים"?

ניסוי ישראל 1

ניסוי ישראל 1 התקיים בראשית שנות ה-60 (בין פברואר 1961 לאפריל 1967) תחת פרופ' גאגין מהאונ' העברית והיה מאוד בעייתי, לכאורה הימים הזרועים והלא זרועים הוגרלו מראש, אך יממת הזריעה במרבית תקופת הזריעה הסתיימה באמצע יממת הגשם כך שלא היה ברור איזה יום גשם משויך ליום זריעה וכל זאת בישראל של טרום מלחמת ששת הימים בה שטחי האימות מצומצמים. למרות הבעייתיות טענו עורכי הניסוי להצלחה.

ניסוי ישראל 2

בוצע בשנים 1969-1975 ונועד להיות ניסוי מבוקר יותר מאשר ישראל 1, והוא נערך בגבולות של אחרי מלחמת ששת הימים. הפעם הוקפד כי הגדרת ימי הזריעה תהיה חופפת לימי הגשם. הניסוי נועד להיות במתווה דומה לישראל 1 רק שקווי הזריעה יוסטו מעט מזרחה כך שהזריעה תגיע לשיא יעילותה באגן ההיקוות של הכנרת.

ישראל 2 – נועד לאמת את ניסוי ישראל 1 ולהתבצע באותה מתכונת כאשר ימים זרועים בצפון אינם זרועים במרכז ולהיפך כך שהיחס בין כמות הגשם הממוצעת בין ימים זרועים ללא זרועים בצפון ליחס במרכז הארץ יקבע את יעילות הזריעה. היתרון בכך הוא שאם למרות הגרלת הימים תנאי מזג האוויר מיטיבים במקרה עם הגשמים בפנים הארץ בימים הזרועים באזור אחד, הרי שבאזור השני אלה הימים הלא זרועים ולכן האפקט החיובי שבטעות ייוחס לזריעה יתקזז עם אפקט שלילי באזור השני.

ניסוי ישראל  2 במתכונתו המקורית לא הוכיח את יעילות הזריעה. נמצאה בו לכאורה עליה של כ-15% במשקעים בצפון בימים הזרועים, אך ערך דומה היה באותם ימים גם במרכז רק ששם אלה היו ימים לא זרועים (משום שהמטוסים טסו באותם ימים בצפון). כלומר תנאי מזג האוויר בצפון ובמרכז היטיבו עם גשמי ההרים ללא קשר לזריעה בצפון ותנאי מזג האוויר היטיבו עם גשמי החוף בימים הלא זרועים בצפון, שהיו הימים הזרועים במרכז.

יצא אם כן שלזריעה יוחסו 15% הצלחה בצפון אך 15% הפחתה במרכז. כלומר שאם מחלקים את היחס בצפון עם היחס במרכז מגיעים ל-0 השפעה וכך היה צריך להיות מדווח הניסוי מדעית.

ישראל 3 ו-4

אל תוצאות אלה חברו גם תוצאות ניסוי ישראל 3 שבוצע במשך 12 שנה! (החל משנת 1975) במרכז הארץ ודרומה ומצא אפס השפעה ולבסוף גם ניסוי ישראל 4 (שהחל בשנת 2013) שלא מצא שום השפעה מובהקת לזריעה. ניסוי "ישראל 4" התבצע, בניגוד לניסויים קודמים, תחת שיטה אובייקטיבית יותר של "הפרדת רשויות". הסטטיסטיקאים והחוקרים שבחנו את הנתונים שהתקבלו בניסוי לא היו שייכים לאותה קבוצת ניסוי שאחראית לפרויקט ו"מושקעת" בו תוך חשש לניגוד עניינים. התוצאה הראתה שככל הנראה המחקרים שבוצעו בעבר סבלו מהטיה של הנתונים.

כיצד אם כך, לאחר הממצאים האלו, פרויקט הזריעה פועל מזה 60 שנים ומתהדר עד היום לתרומה של 13% ויותר בגשמים? התשובה: הרבה פוליטיקה ומעט מדע.

עושים פוליטיקה או "חוני המעגל פינות"

בשנת 2005, לאחר שהתקבלו כבר הנתונים של הניסויים, התראיין ד"ר יואב לוי, מנהל הענף להגברת הגשם בשחם בנושא זריעת עננים באתר וואלה ואמר: "ניתוחי הניסויים לאורך שנים העלו שהזריעה מגבירה את כמות הגשם באופן משמעותי - כ- 13% בממוצע רב-שנתי ברחבי הארץ. מחקרים ותצפיות הוכיחו, שבעקבות כך מתווספים כל שנה כ-60 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת, ועלותם היא רק כ-10 אגורות למ"ק, מחיר נמוך ביחס להתפלה העולה כ- 2.5 שקלים למ"ק."

אהוד דנוך מנכ"ל שחם מקורות סיפר בראיון לגלי צה"ל בשנת 2015 "אנחנו נמצאים כעת בשלב של ניסוי 'ישראל 4' שהתחיל בשנה שעברה, זה ניסוי ברצף של חמש שנים, אנחנו מבצעים את הפעילות, יש באוניברסיטה העברית [קבוצת מחקר] וגם סטטיסטיקאים מאונ' תל אביב ורשות המים מממנת את התהליך הזה... והמטרה בחמש השנים הבאות היא לבוא ולוודא את כמות המשקעים [שאנו מגדילים] כמו שבוצע ניסוי 'ישראל 1' ו-2 ו-3 ועל פי הנתונים שיש לנו כיום, ועד סוף הניסוי הזה צריך להבין ש-15% מכמות המשקעים שיורדים בצפון הארץ שאותם אנו מתרגמים לסדר גודל של 60 מיליון מ"ק של מים בשנה זה כתוצאה מזריעת עננים..." זה מדהים" עונה לו יעל דן המראיינת...

 

הביקורות שנדחקו לשוליים

פרופ' זאב לוין, מחוקרי האטמוספרה המובילים בישראל, ביקר את שיטות המחקר והממצאים כבר במאמר שפרסם בשנת 1996 (בו הראה שהתנאים בארץ לא מתאימים לזריעת עננים ביודיד הכסף). פרופ' לוין היה מאלו שנאבקו למען כך שקבוצת הניסוי של "ישראל 4" תופרד ותכלול ניתוח בלתי תלוי. פרופ' לוין מציין בשיחה עם הבלוג הירוק כי "בשנת 2006 רשות המים ביקשה לבצע עבודה ולבדוק את הממצאים של תוצאות 'ישראל 2' ובדו"ח שפורסם בראשות ד"ר אבנר קסלר ואח' הועלו ליקויים בשיטות הניסוי ובמסקנותיו".

פרופ' לוין מציין כי הממצאים האלו "מתקשרים לעבודות בארה"ב שנערכו בשנת 1995, וקיבלו תוצאות תואמות שהדגימו שתוצאות הניתוח של הניסוי הישראלי לא אמינות".

בשנות ה-90 חלה התפכחות בעולם המערבי מהסגולות הראשוניות שיוחסו לזריעה באמצע המאה ה-20 וישראל נשארה כאחד המקומות היחידים בהם הזריעה נותרה כ"הצלחה". שני חוקרים בעלי שם עולמי בתחום (Peter Hobbs (Arthur Rangno and הגיעו באמצע שנות ה-90 לישראל לבחון את הצלחת הזריעה והתריעו על כך שלמעשה אין פה הצלחה. הם בחנו את היחס בימים זרועים ללא זרועים בניסוי ישראל 1 וגילו כי גם באזורים שלא היו אמורים לקבל הגברה, כמו מקומות סמוכים מדי לקו הזריעה וגם באזורים רחוקים מהשפעה אפשרית כמו לבנון סוריה וירדן הימים הזרועים התאפיינו בכמויות גשם גבוהות יותר בפנים היבשה מהימים הלא זרועים, הם התריעו על כך שניסוי ישראל 2 במתכונתו המקורית לא אשרר את ניסוי ישראל 1 ובסופה של בדיקה מצאו כי גם ישראל איננה הצלחה.

מסקנותיהם נפלו על אוזניים ערלות ונהדפו בזו אחר זו ע"י מי שכבר היה מושקע פה בתעשיית הזריעה. ללא קשר אליהם בוצעה באותה עת ביקורת של מבקר המדינה בשח"ם שמצא בעיה גדולה בהתנהלות הזריעה בישראל כאשר היא מנוהלת ע"י "ועדת המטר" בה חברים מדענים המאשרים תקציבי מחקר לגופי המחקר שלהם הנוגעים לחקר הזריעה.

ואכן ד"ר קסלר מציין בדו"ח שאותו ערך בשותפות עם פרופ' אילה כהן ז"ל (מנהלת המעבדה הסטטיסטית בטכניון) ופרופ' דוד שרון ז"ל (מומחה למשקעים מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית) ופורסם בשנת 2006 (לאחר עיכובים רבים) את ההסתייגויות ואת הביקורת שהושמעה כבר מתחילת שנות האלפיים בעולם כלפי המחקר ושיטות העבודה בישראל:

"סימני שאלה כבדים העלתה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון, ביחס לאופן הביצוע והתקפות של תוצאות הניתוח הסטטיסטי בניסויי הזריעה בישראל. הדברים בוטאו במאמר שהתפרסם  בנדון ב - Journal of Applied Meteorology והיווה "נקודת שבר במעמדה של ישראל בתחום זריעת העננים. "

בפתיח פרק המלצות מתוך דו"ח קסלר "ניתוח אפקט ההגברה של זריעת העננים בצפון הארץ" נכתב:

פרופ' לוין מספר כי: "בשיתוף פעולה עם ד"ר נועם חלפון (מהשרות המטאורולוגי) השווינו תוצאות של כמויות גשם שהיו לפני ניסוי 'ישראל 2' ועד 2007 ובגדול מצאנו שאם משווים את כמות הגשם שיורדת בצפון או במרכז כלפי הבקרה רואים שכמות הגשם דומה או אפילו גבוהה יותר באותם ימים והזריעה לא הוסיפה מאום ואולי אף הפחיתה".

במילים חריפות מתאר דו"ח קסלר את טשטוש הגבולות ותחומי האחריות בין הגורמים המקצועיים שהיו מעורבים בפרויקט:

וממשיך קסלר:

עד כמה היה התיעוד של הפרויקט שבשמו הוקם מערך זריעת העננים בעייתי תעיד הפסקה הבאה בדו"ח קסלר (2006) המתארת את הניסיון לבחון את נתוני המדידות עליהם הסתמכו המחקרים שביססו את הרציונל המדעי הראשוני לפרויקט:

למרות שכבר בשנת 2006 ידעו החוקרים בתחום והמומחים במקורות שהם נסמכים על נתונים ושיטות הנמצאים במחלוקת (או כאלו שאינם זמינים לביקורת מדעית) וארגון שיטות מחקר הנגועות בניגודי עניינים, עדיין המשיכה,  וממשיכה גם כיום חברת מקורות וחברת הביצוע שלה שחם לשווק את זריעת העננים כהישג ישראל מיוחד ואף מציעה אותו עבור תשלום נאה כשירות למדינות נוספות. (ראוי לציין כי "ההצלחה" בשיווק הפרויקט ומימושו באיטליה, בשנים 1988-1994, לא התבטאה בהצלחה בהגברת הגשם).

לביקורת זאת קדמה ביקורת של מבקר המדינה מדו"ח שפורסם בשנת 1996 שציין את ניגודי העניינים של העוסקים בתחום כמו גם את הרעיעות של הבסיס המדעי עליו נסמך הפרויקט.

כשנשאל כיצד הוא מסכם את הפרשה אמר פרופ' לוין: "אני חושב שצריך לצאת מהנחה שהאטמוספרה היא פיל ואנחנו משפיעים כמו זבוב... במערכות שלנו זריעת עננים כנראה לא אפקטיבית".

מדוע לקח כל כך הרבה זמן להתפכח מהאמונה בזריעה? פרופ' לוין: "כאשר הכנסנו לראש שמשהו עובד, קשה מאוד לשכנע שלא... הקבוצה [של חוקרי אקלים] מירושלים, לא משנה איך, היא תנסה למצוא דרכים להראות שזה כן עובד ולכן זאת בעיה קשה."


למרות כל זאת, ממשיכים גם היום לשווק את הפרויקט כהצלחה באתר חברת שחם-מקורות. מנכ"ל שחם הופיע באונ' בר אילן בפני ילדים בליל המדענים בשנת 2014 כינה את זריעת העננים "אבקת קסם" שיש אותה גם למקורות וגם לטינקרבל...

אולי השנה, למרות הכותרות המצניעות את הסיפור האמתי, ה"קסם" יתחיל להתפוגג.

בוידאו: מנכ"ל שחם באירוע "ליל המדענים" 2014

 

סיכום

מדינת ישראל מממנת מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת אלפי טיסות זריעה, עשרות אתרים בהם מופעלים תנורים ומערך מחקר. בנוסף מערך תפעול וניהול הנאמדים בעלויות של עשרות מיליוני שקלים במצטבר.
כבר בדו"ח מבקר המדינה משנת 1996 נטען כי נדרשת חקירה מדעית בכדי לבסס את היעילות של זריעת העננים ותיקון יסודי בדרכי ניהולו.
ראוי לציין כי בעשרות שנות הפרויקט ועד היום לא נבחן הנזק הסביבתי והבריאותי של זיהום האוויר ומאגרי המים על ידי יודיד הכסף.
נראה שכעת, עם הפרסום של רשות המים, חלחלה ההכרה בצדקת הביקורת שליוותה את הפרויקט מאז שנת 1969, והייתה ברורה לכל מי שהמדע הוא נר לרגליו עוד מתום ניסוי ישראל 2. נקווה כי הגורמים האחרים יקחו את האחריות לנזקים שנגרמו במהלך השנים, ויחלו גם בתיקון המידע המטעה שהופץ (ועדיין מופץ) במערכי הלימוד בישראל ובאתר השיווקי של שחם.


2 comments:

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

אני לא מבין על מה יש לך להתלונן...
צריך להקים חברות, אגפים ולממן משרות, מכונים, תפקידם וג'ובים.
ליצור משרות לכל המשכילים למיניהם, יוצאי חיל האוויר, מתדלקי מטוסים יוצאי הדת"קים ועוד ועוד.
יש פה עבודה שנוצרת יש מאין, משפחות שמתפרנסות ואתה מצקצק על מאות מליוני השקלים שהושלכו לבור הניקוז במהלך עשרות השנים מאז.
צקצקן :-)

בועז אמר/ה...

אכן ידידי הביולוג... לעיתים כאשר פרנסתך תלויה בתוצאה שסומנה מראש קשה מאוד לראות דברים שמפריכים את הנחות היסוד שלך... זה גם נכון ברמה הפסיכולוגית.
ועדיין יש גיבורים בסיפור שאותם הזכרתי בשמם.