את הגידול הגדול של הפליטות בסין, ביחס לארצות אחרות, ניתן להעריך
בגרף למעלה. הגידול בשנה שעברה בסין היה בערך פי שניים מהקיטון של הפליטות
בארה"ב ואירופה ביחד. האם סין תצליח לעצור את מגמת הגידול הזאת עד 2030?
ייתכן ותצליח – כתוצאה מהתפתחות טבעית, בלי קשר לפטפוטי האקלים. דבר אחד היא לא
תעשה: לא תעצור בכוונה את ההתפתחות הכלכלית ולא תגרום למחסור בחשמל, בצורה יזומה.
סין בונה כעת תחנות כוח פחמיות בקצב מזורז ומתכננת לבנות כ 350-400
תחנות חדשות ב 15 השנים הבאות. אם אכן היא תבנה אותן לא תהיה שום האטה בפליטות עד
אז. ייתכן שאחרי זה הם יגיעו לרוויה מסוימת, ולא יצטרכו עוד תחנות כוח, ואז תחול
ירידה בקצב גידול הפליטות אז. ייתכן גם והערכותיהם, היום, מוגזמות, והם יגיעו
לרוויה כלכלית לפני זה ולא יצטרכו את כול אותן 400 תחנות הכוח. אז הם יתגאו
שהצליחו לעצור את הפליטות קודם למתוכנן!
בעיה החמורה ממנה סובלת סין היא זיהום האוויר החמור בערים הגדולות, הנגרם,
במידה רבה, על ידי תחנות הכוח הפחמיות. זו בעיה שבה הם באמת מתכוונים להילחם
בנחישות, ובצדק – כי זו בעיה ממשית ורצינית. פתרון
אחד שהם הולכים עליו הוא ליצור גז מהפחם, באתרי כריית הפחם, רחוק מהערים הגדולות
ומהאוכלוסייה, להעביר את הגז בצנרת לערים ולהעביר את תחנות הכוח בערים לגז. זה
יחסוך להם הרבה זיהום בערים (על חשבון זיהום באתרי המכרות, המרוחקים). אבל – זה לא
יחסוך פליטות פד"ח אלא רק יגדיל אותן.
תכניות אחרות מדברות על מעבר לשימוש בגז. הגז חוסך אולי 90% מהזיהום ו
50% מהפליטות, והוא, לכן, פתרון טוב ורצוי. השאלה היא: מאיפה לוקחים גז. סין
מתכננת על שני מקורות גז: אחד הוא הפקה עצמית, בשיטת הפראקינג, המצליחה כול כך
בארה"ב. בסין יש מרבצים של סלע צפחה המכיל גז. הם עובדים קשה, בעזרת חברות
הענק הבינלאומיות כדי להפיק גז. עד כה הם עדיין לא הצליחו להפיק כמויות רציניות
אבל יש לשער שבשנים הקרובות כן יפיקו גז.
מקור שני – הוא ייבוא גז מרוסיה. הם חתמו על חוזים להנחת שני צינורות גז
מסיביר לסין. צינורות אלה מתוכננים להיות מוכנים ב 2018. עם גידול אספקת הגז משני
המקורות האלה הם יעברו לבניית תחנות כוח גזיות במקום פחמיות, דבר שיקטין במידה
ניכרת את הפליטות.
מקור שלישי לחשמל ללא זיהום אוויר ופליטות הן תחנות כוח גרעיניות. סין בונה
6-8 תחנות גרעיניות חדשות שיפתחו בשנים הקרובות, ויתרמו לקיטון הפליטות – למרות שלא זו
הייתה מטרת הקמתן. אם יצליחו יבנו עוד תחנות גרעיניות – סין מקדישה לזה מאמץ
רציני, בניגוד לתרדמת
הגרעינית במערב. גם סכרים הידרואלקטריים חדשים (העובדים ללא זיהום ופליטות) מוקמים
בסין (בניגוד למערב).
לבסוף – איש אינו יכול לחזות את ההתפתחות הכלכלית 15 שנה קדימה. בהחלט
סביר להניח שההתפתחות והצמיחה יואטו, ושיהיו משברים בדרך. סביר שקצב הגידול המואץ
של 20-30 השנים האחרונות לא יימשך. משברים כלכליים מקטינים את הפליטות של
הפד"ח (ואת הרווחה של האנשים).
באשר לאנרגיות מתחדשות בסין – שמש ורוח: סין אכן מתקינה הרבה (יחסית)
לוחות שמש ותחנות רוח. הסיבה העיקרית לכך: לא הפקת חשמל – אלא עידוד התעשייה
המקומית. הם השקיעו סכומי עתק, ממשלתיים ועל ידי בנקים ממשלתיים בבניית מפעלים
לפאנלים סולאריים וטורבינות רוח. כושר הייצור האדיר נועד להציף את העולם (לא
לשימוש עצמי) אבל, העולם הגיע לרוויה מסוימת, והמפעלים בסין נתקעו עם סחורה וכושר
ייצור לא מנוצל. אז הממשלה מעודדת התקנת פאנלים סולאריים בסין כדרך למנוע קריסת
המפעלים (ששניים מהם כבר קרסו). בנוסף הם יכולים להתגאות בפורומים בינלאומיים שהם
מתקדמים באנרגיות מתחדשות. בפועל זה מספק מעט מאד אנרגיה וחוסך מעט מאד פליטות. לא
מכאן יבוא הקיטון המובטח בקצב גידול הפליטות.
שורה תחתונה: האם ייעצר גידול הפליטות בסין, בשנת 2030 כמובטח? אולי. אם
הוא ייעצר זה לא יהיה בגלל ה"מלחמה באקלים". איש אינו יכול לדעת. אבל,
להשוויץ בניסים ונפלאות שיתרחשו בעוד 15 שנים – למה לא? זה לא עולה כסף, זה נותן
הרגשה טובה, זה טוב מבחינת היחסים הבינלאומיים – אז למה לא להשוויץ?
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה