דפים

20 באוקטובר 2014

אנרגיה גרעינית – עדיין בתרדמת.


בארה"ב הלכת ונשלמת בניית תחנת הכוח הגרעינית וואטס-בר-2, אשר אמורה להתחיל לפעול בסוף השנה הבאה. לתחנה זו היסטוריה מוזרה. היא נבנית על ידי TVA – רשות החשמל של עמק טנסי – גוף ממשלתי אמריקאי שנוסד בשנות ה 1930, כדוגמה לניסים ונפלאות שהממשלה מסוגלת לחולל. התחנה תוכננה בשנות ה 1960, ובנייתה החלה בשנות ה 1970, אך נזנחה בשנת 1988 אחרי שהייתה 90% גמורה, והושקעו בה 1.7 מיליארד דולר של אז. היא נזנחה בגלל שינוי האופנה הציבורית, ומסע התעמולה האנטי-גרעיני החריף שניהלו וממשיכים לנהל כול הגופים הירוקים. 1.7 מיליארד ירדו לטמיון, אבל לא נורא – זה כסף ממשלתי.

בשנת 2007, עם שינוי האופנה ובשיא ההיסטריה החממיסטית, נזכרו שאנרגיה גרעינית היא מקור טוב, שמספק כמויות גדולות של אנרגיה, באופן אמין ורציף, וללא פליטות פד"ח. אז החליטה מועצת המנהלים של TVA להשלים את התחנה. העריכו שהדבר יעלה 2 מיליארד דולר, אולם כעת ברור שזה יעלה 4. המוזר הוא שבונים אותה לפי אותן תכניות מקוריות, כלומר בטכנולוגיה של שנות ה 1970. הסיבה היא שרוצים שתהיה זהה לתחנה התאומה שבאותו אתר – וואטס-בר-1 כדי שהאנשים שהוכשרו להפעיל את התחנה הראשונה יוכלו להפעיל גם את השנייה. המפסקים והמגופים שבחדר הבקרה, למשל, יופעלו בשיטה ידנית מיושנת ולא בשיטה אוטומטית מודרנית. הם רצו להחליף את האביזרים שהיו כבר מותקנים מפלני 30 שנה אבל היום כבר לא מייצרים דברים כאלה. הם נאלצו לפרקם ולשלוח אותם לבתי החרושת לשיפוץ.

טורבינות הקיטור והגנרטורים, שהיו מותקנים אבל לא הופעלו מעולם, נזרקו כעת לגרוטאות, ובמקומם נקנו טורבינות חדשות, יותר מודרניות ויעילות.

התחנה התאומה, וואטס-בר-1 – בנייתה הופסקה גם כן בשנות ה 1980, אולם הושלמה אח"כ ופועלת מאז 1996.

הגופים הירוקים התייאשו ממאמציהם למנוע פתיחת תחנה זו ומשקיעים כעת את כול כוחם כדי למנוע חידוש תחנה זנוחה נוספת, בלפונטה 1, גם היא בבעלות ה TVA. ל TVA, כחברה ממשלתית פדראלית, יש כמה יתרונות על פני יזמים פרטיים: 1. הם אינם כפופים לרגולציה של המדינות. 2. הם אינם כפופים לדאגות של בעלי מניות – כלומר לשיקולי רווח והפסד. 3. יש להם גישה לאשראי זול, בלתי מוגבל, כי האג"חים שלהם הם בעלי ערבות ממשלתית. מלבד זאת היתרון של תחנות ישנות הוא שיש להן כבר רישיון בנייה, ונמנע הצורך ברישוי חדש שיכול לקחת 10-15 שנה.

מלבד זה מתרחש עוד תהליך עם תחנות הכוח הגרעיניות של ארה"ב: הארכת רישיון ההפעלה. התחנות נבנו במקור, בשנות ה 1970, עם רישיון ל 40 שנה. לכ 70 תחנות (מתוך כ 99) כבר האריכו את רישיון לעוד 20 שנה, בכפוף לביקורת קפדנית של כל החלקים והחלפה וחידוש של הרכיבים שעלולים להישחק. אבל, גם 20 השנים הנוספות חולפות, וכעת שוקלים להאריך בעוד 20 שנה, כך שהתחנות יוכלו לעבוד בס"ה 80 שנה.
לעומת זאת – בניית תחנות גרעיניות חדשות נפסקה לחלוטין, כעת, בשל המחיר הגבוה. תחנת הכוח הינקלי-פוינט שאושרה לאחרונה בבריטניה, למשל, מעריכים שתעלה 24 מיליארד ליש"ט (36 מיליארד דולר, עבור הספק של 3.2 GW). זהו מחיר אסטרונומי, שאף חברה פרטית לא מוכנה ולא יכולה להשקיע. רק EDF, חברה ממשלתית צרפתית, הסכימה לבנות את הינקלי ורק לאחר שקיבלה ערבות ממשלת בריטניה נגד כול הפסד אפשרי, ומחיר חשמל גבוה מובטח מראש. (תחנות כוח על גז הן הרבה יותר זולות מהגרעיניות, ולכן מועדפות על חברות חשמל פרטיות).

גם תחנות הכוח הפחמיות, שעדיין מספקות כ 40% מהחשמל בארה"ב – גילן הממוצע מסתובב סביב 40 שנה, ואין מרשים לבנות תחנות חדשות, לא בבריטניה ולא בארה"ב.

עד כמה אפשר להמשיך ולהתבסס על זרי הדפנה של העבר? המלחמה השיטתית נגד תחנות הכוח תישא פרי בסוף, ויהיה מחסור בחשמל וישיבה בחושך, ו"חזרה אל הטבע".

יעקב

אין תגובות: