ניתוח
מפורט בודק את היעילות (עלות לעומת תועלת) ואת ההישגים (כלומר חוסר ההישגים) של ההשקעה
הגדולה באנרגיות מתחדשות (להלן: ש"ר = שמש ורוח) ב 12 השנים האחרונות
2002-2013. אנו רגילים לשמוע ששמש ורוח הן אנרגיות מתחדשות שופעות, נקיות,
חינמיות, אנרגיה של העתיד. אבל, מעבר לתיאורים רומנטיים אלו, יש מקום לבדוק מה
התרחש במציאות, בכול העולם, בתחום זה. יש לבדוק נתוני אמת – מול הרגשת בטן.
ראשית – נבדוק את צריכת האנרגיה
העולמית: צריכת האנרגיה עלתה מ 16 (ומשהו)
אלף טראוואט (ט"ו) ב 2002, ל 23 ומשהו אלף ב 2013, עלייה של 43% ב 12 שנים,
שפירושו עלייה של בערך 3% לשנה.
הפילוג לפי מקורות: גרעין (נקי מפד"ח): ירד מ 16.5% ב 2002 ל
10.8% ב 2013. מאובנים (פחם, גז ונפט) עלו מ 65% ל 67.3%, הידרו (מים) ירד מ 16.7%
ל 16.4%.
ההשקעה בש"ר (שמש ורוח) מפורטת בדו"ח
זה שפורסם לאחרונה. ההשקעה הייתה כ 1700 מיליארד דולר, ס"ה בכול העולם, בין 2002 ל
2013. לזה יש להוסיף השקעה של כ 400 מיליארד בתשתיות (קווי הולכה, תחנות
"כוננות" וכו') – ס"ה השקעה עולמית: 2100 מיליארד דולר.
החלק של ש"ר בהפקת האנרגיה עלה מ 1.6% ל 5.3% - עלייה ב 3.8% ב 12
שנה. הפירוט הוא: רוח עלתה מ 0.3 ל 2.7%, ביומסה (עצים) מ 0.9 ל 1.8%, שמש – מ 0 ל
0.5%.
הייצור הכולל של אנרגיות מתחדשות (הידרו + ש"ר) עלה מ 16.7+1.6 =
18.3% ב 2002, ל 16.4 + 5.3 = 21.7% ב 2013.
אנו רואים שהשקעה של 2100 מיליארד
דולר, במשך 12 שנים, הניבה עליה של 3.8% בחלקה של האנרגיה המתחדשת. על פי הקצב של
החדירה של ש"ר עד כה והמשך ההשקעות בשיעור הנוכחי, רואים שייקח הרבה עשורים
עד שהאנרגיה המתחדשת תגיע לייצור אחוזים גבוהים מהצריכה. (אני חושב שחוץ מהחסם של
השקעה וזמן, יש חסם טכני שמונע חדירה גבוהה של אנרגיות תזזיתיות, ש"ר, לרשת.
אי אפשר לבסס מערכת אספקה אמינה על מקורות תזזיתיים)
ההשקעות בש"ר, לפי ארצות, היו כאלה (במיליארדי דולר):
אנו רואים שבמרבית הארצות (בייחוד אירופה) הייתה ירידה בהשקעה השנתית,
בשלוש השנים האחרונות. הדבר נובע מהקושי להמשיך ולהגדיל את המעמסה הכלכלית של
ההשקעה הזו. (יש שאומרים שהירידה נבעה גם מהוזלה של המתקנים ולא רק מירידה בכמות
המתקנים).
כעת נראה מה קרה עם פליטות הפד"ח (כמו שכתבנו
למעלה). הפליטות עלו מ 22.7
מיליארד טון ב 1990 (שנת הבסיס של הסכם
קיוטו) ל 36.9 (אומדן) ב 2014, שהם עלייה של 62%. בין 2002 ל 2013 העלייה הייתה
"רק" של 43.8%.
מסקנות: ההשקעה האדירה בש"ר לא הובילה להפחתה משמעותית בפליטות
הפד"ח. אין סיכוי להגיע להפחתות גדולות בפד"ח גם אם תימשך מדיניות
ההשקעה הנוכחית, אבל הסימנים מעידים שיש עייפות מהנטל הכלכלי, וההשקעה תקטן בעתיד.
בהמשך ממליץ הכותב על תרופת פלא אחרת - יעילות אנרגטית, וחושב שהדרך
הזו (בעיקר הטלת מיסים על מתקנים בזבזניים) יכולה להוביל לחסכון יותר גדול
בפליטות. אני לא חושב שיש פוטנציאל גדול בשיטה זו (השקעה ביעילות אנרגטית), אבל לא
אכנס לפירוט כאן.
בכול אופן העובדות ברורות: ההשקעה האדירה בש"ר, ב 12 השנים
האחרונות , לא הניבה את הירידה בפליטות הדרושה.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה