דפים

29 באוקטובר 2014

יעדי האנרגיה המתחדשת – הונאה עצמית

יעדי אנרגיה מתחדשת הם דבר אופנתי.  138 מדינות בעולם אימצו (או הכריזו על) יעדים. זה נוסח היעד: "עד שנת 20xx תופק yy% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים".  היעד הזה הוא נפרד, ובנוסף, ליעד הראשי של הפחתת הפליטות. ככה למשל הכריז האיחוד האירופי על היעד שלו: עד 2030 תופק 27% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים.

השאיפה לעבור לאנרגיה מתחדשת היא שאיפה טובה וראויה. השאלה היא האם הדבר אפשרי? האם זה ריאלי? שאלה קשה... שאלה אחרת היא "מה המחיר?" או "האם בכול מחיר?" -  אבל לא אעסוק כאן בשאלה הפעוטה של המחיר, אלא רק בשאלה הגדולה אם זה אפשרי בכלל. האם ההכרזה של יעד היא פעולה סמלית, ערטילאית, בעלת ערך של חזון, השראה ומוטיבציה ושירה, או האם זה יעד מעשי?
התשובה הסטנדרטית היא: מה הבעיה? עד כה כבר מפיקים נניח 20% - 15% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים. עוד מאמץ קטן ונגיע בקלות ליעד של 27%. מרבית הירוקים, ורבים אחרים (למשל ממשלת גרמניה), אומרים שהיעד נמוך מדי ושהיה צריך לקבוע יעד של 40% לשנת 2030. בריטניה, למשל, קבעה בחוק (משנת 2008) יעד של 35% מתחדשים עד 2030.
אז, בואו ונראה מה המצב היום. (הקליקו להגדיל).

מהטבלה רואים (מי שיש לו משקפיים טובים) שמדינות אירופה (כולן ביחד) הפיקו בשנת 2012, 11% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים. (זה 11% מהאנרגיה הכוללת, לא מהחשמל). מדינות אחדות הפיקו אחוזים הרבה יותר גבוהים – למשל: דנמרק – 23%, לטביה 36%, אוסטריה ופינלנד 30%,  שוודיה 37%. יפה לא? אז מה הבעיה? אפשר, לכאורה, להגיע לאחוזים גבוהים של אנרגיה מתחדשת.

עכשיו נסתכל על הפילוג לפי סוגי ה"מתחדשים". כ 7% מתוך ה 11 (כ 65%) הופקו מ"ביומסה ופסולת מתחדשת". בתרגום לעברית: מעצים.  עצים זה מקור מצוין לאנרגיה (והוא גם מתחדש), האנושות השתמשה בעצים משחר ההיסטוריה. בהרבה מדינות עדיין משמשים העצים כדלק עיקרי לחימום בתים בחורף. השימוש בעצים מסביר את האחוז הגבוה של האנרגיה המתחדשת בארצות רחבות שטחים ודלות אוכלוסייה כמו שוודיה, פינלנד, לטביה ונורבגיה. בשאר ארצות אירופה הצפופות כבר כרתו את מרבית העצים. גם אם נגלח את מעט היערות שנשארו – לא נגיע רחוק. העצים הם מקור אנרגיה טוב, במקום שהם מצויים, אבל איננו מקור שיש בו פוטנציאל של גידול. העצים היו בשימוש תמיד, והם לא הישג של מדיניות עידוד האנרגיה המתחדשת, או היעדים.

מקור אחר שמספק אחוז ניכר של אנרגיה מתחדשת ( כ 15%) הם סכרים – מים או הידרו בקיצור. הם מקור לאחוז המתחדשים הגבוה בשוודיה ובנורבגיה (יחד עם העצים) וגם באוסטריה, שוויץ ורומניה – ארצות הרריות. סכרים הם מקור טוב מאד לאנרגיה אמינה, זמינה וזולה. גם הם נבנו, באירופה, הרבה לפני אופנת המתחדשים. הבעיות עם סכרים הן שתיים: 1. אפשר לבנות סכרים רק באתרים מתאימים, ומספר האתרים האלה מוגבל. באירופה כנראה מוצו מרבית האתרים. 2. הם גורמים נזקים סביבתיים ניכרים. גם המקור הנהדר הזה לאנרגיה מתחדשת אין בו פוטנציאל לגידול עתידי. (יש פוטנציאל לגידול בארצות פחות מפותחות שבהן עדיין לא נוצלו כול האתרים המתאימים. יש תנופה בבניית סכרים בעולם).

המקור העיקרי שבו יש פוטנציאל לגידול (לכאורה) הם השמש והרוח. השמש והרוח הפיקו ביחד, פחות מ 2% מצרכי האנרגיה (כול האנרגיה, לא החשמל) של אירופה בשנת 2012. אז, אם רוצים להשיג יעדים של אנרגיה  מתחדשת – אפשר לעשות זאת רק באמצעות שמש ורוח. ה 2% שהושגו ב 2012, הושגו לאחר עשור לפחות של מאמץ מרוכז בעידוד והקמה של מתקני רוח ושמש. המאמץ הזה עלה מעל לטריליארד דולר (הוצאה כלל עולמית). עשרות אלפי טורבינות רוח ומיליוני פאנלים סולריים הותקנו. התוצאה: רק 2% (אולי קצת יותר ב 2013-14). האם אפשר להגיע באמצעות שמש ורוח ל 15-20% (מה שצריך כדי לעמוד ביעדים) ? הניסיון עד כה מלמד שלא.

אז, היעדים הם בגדר פעולת עידוד ומוטיבציה, שירה ומליצה, חסרי משמעות מעשית. ואם כך – מדוע הסתפקו ב 27%? יכלו, בשביל אותו כסף, לקבוע 35% או 40% או 50%, כול מספר טוב לצורך העלאת המורל, וחסר משמעות מבחינה מעשית.


יעקב

אין תגובות: