הבלוג הירוק

מדיניות האנרגיה של בריטניה בלתי שפויה. זאת האמת הבלתי נעימה.

זוהי הכותרת של טור בטיימס הלונדוני.

הנה קטעים:

זוהי מדיניות שלוקחת כסף מפנסיונרים עניים שמתקשים לחמם את בתיהם ומעבירה אותו לבעלי קרקעות עשירים (בעלי חוות של תחנות רוח). היא הורסת את הנופים היפים שלנו בשם השימור.  ההתבססות על מקורות אנרגיה לא אמינים מגבירה את התלות בגורמים זרים עוינים. ובנוסף – היא לא מונעת את הגידול בפליטות. רבותי וגבירותי – אני מציג בפניכם את מדיניות האנרגיה (הבלתי שפויה) של הממסד הפוליטי שלנו (הבריטי).

בושה שאוון פטרסון נאלץ להתפטר ממשרד האנרגיה כדי לחשוף את המדיניות של בזבוז יקר וחסר תועלת. הוא זכה לביקורות חריפות מפעילים ירוקים, אבל ה בב"סי BBC ראוי לשבח על שהצביע שהמבקרים הקולניים ביותר באו מקרב תעשיית האנרגיה המתחדשת הבלתי בשלה, שנהנית מסובסידיות ממשלתיות גדולות. אל גור אינו היחידי שהתעשר על חשבון משלמי המיסים בעזרת נבואות זעם אקלימיות. תמיד עשו הרבה כסף מהגזמת הסכנות וזריעת פחד.

כאן עובר בעל הטור, טים מונטגומרי, ומדבר בזכות הפאנלים הסולאריים. הוא מגלה בכך מידה לא קטנה של חוסר שפיות של עצמו. פאנלים סולאריים הם דבר יקר וחסר תועלת בכול מקום בעולם (כולל ישראל), אבל כדי להתלהב מפאנלים סולאריים בבריטניה הצפונית והערפילית צריך מידה מיוחדת של חוסר שפיות.

הקורבנות האמתיים של המדיניות הירוקה של המערב (ממשיך מונטגומרי) הם לאו דווקא העניים בבריטניה (כך אומר מונטגומרי, למרות שגם הם סובלים) – אלא עניי העולם המתפתח (העני).  במקום להוציא כסף על מניעה טיפול במלריה, התשתיות של מערכת הבריאות או המלחמה במגפות כמו אבולה, מוצאים את הכסף על פרויקטים ירוקים חסרי תועלת. ההתנגדות של אובמה לבניית  תחנות כוח פחמיות יכולה להרוג אנשים. האלטרנטיבה לדלק פחמי, בארצות העניות, איננה אנרגיה מתחדשת אלא מחסור באנרגיה. מחסור באנרגיה פירושו מחסור בקירור לתרופות, ומחסור בחימום בלילות קרים.

כמו כן מבקר טים מונטגומרי (בניגוד לפטרסון) את תחנת הכוח הגרעינית בהינקלי פוינט, שאושרה, בגלל העלות האסטרונומית שלה, והסובסידיות הכבדות שהממשלה הבטיחה, כולל מחיר חשמל שהוא פי 2 ממחיר השוק. (פטרסון היה בין מאשרי התחנה בעת שכיהן במשרד האנרגיה).

אל לנו לחקות, בישראל, את המדיניות הבלתי שפויה של בריטניה, גרמניה ואחרים, בנושאי אנרגיה.

יעקב