השמש באייבנפה מייצרת רק 1/3 מהחשמל המתוכנן.

בחודש פברואר השנה נחנכה בקליפורניה תחנת הכוח התרמו-סולארית הגדולה, אייבנפה, בעלת ההספק הנומינאלי של 392 MW, הגדולה מסוגה בעולם. התחנה עלתה כ 2 מיליארד דולר, וזה בערך פי 5 ממחיר תחנת כוח גזית בעלת אותו הספק. ההבדל הוא שתחנה גזית מספקת חשמל כול הזמן, בעוד תחנה סולארית – רק חלק קטן מהזמן. גם דיווחנו על הביעה של צליית העופות על ידי קרני השמש. מסתבר שזו הבעיה הקטנה ביותר של התחנה הזו.

הבעיה הגדולה היא שהיא אינה מפיקה חשמל. זה לא שהיא לא מפיקה בכלל, זה "רק" שהיא מפיקה בפועל כשליש ממה שחשבו ותכננו שתפיק. בתקופה של 8 חודשים – ינואר עד אוגוסט 2014, הפיקה התחנה רק 254 אלף מגאווט שעה, שהם כשליש מהכמות המתוכננת והמצופה של מיליון+ מגאווט שעה לשנה. ציפו מהתחנה שתפיק חשמל 31% מהזמן, והיא הפיקה בפועל רק 11% מהזמן. בחודשי הקיץ, מאי, יוני, יולי ואוגוסט התפוקה הייתה, כמצופה, גבוהה יותר – כ 189 אלף מגאוט שעה (16.3% מהזמן),  אבל גם כמות זאת, אם מכפילים ב 3 נותנת כמות שנתית של פחות מ 600 אלף מ"ש, שהם עדיין רק 60% מהמתוכנן, ואין לצפות שהתחנה תפיק בחורף כמות כמו בקיץ. בחודש יוני, חודש שיא התפוקה, התחנה הפיקה 64 אלף מוט"ש, שהם כ 23%.

מהחברה המפעילה (ברייטסורס) מסרו ש: "היו קצת חבלי לידה ותקלות בתפקוד הציוד בהתחלה, אבל אנו מתגברים על התקלות והתחנה עובדת תקין לשביעות רצוננו. חודש יולי היה מעונן מהצפוי..."

הבעיה משתקפת גם בכמות הגז שהתחנה צורכת. במקור התחנה הייתה מתוכננת לצרוך גז טבעי בכמות קטנה כדי להתחיל לחמם את הדודים שעה לפני זריחת השמש, וקצת אחרי השקיעה, וגם בעת שעובר ענן בשמיים. התנאי לקבלת אישור של "אנרגיה מתחדשת" – אישור שמזכה אותך בהרבה תמיכה כספית – היה שיופק לא יותר מ 5% מהחשמל מגז – והשאר – 95% - מהשמש. עכשיו הם ביקשו, וקיבלו, אישור להשתמש בהרבה יותר גז. למעשה אישרו להם להשתמש בכמות של 1575 מיליון רגל מעוקב של גז לשנה. כדי להבין את משמעות הכמות הזו נציין שמכמות כזו של גז ניתן להפיק 200 אלף מגאווט שעה חשמל, בתחנת כוח גזית, כלומר כמות חשמל שהיא בערך בין שליש לחצי מהתפוקה השנתית של אייבנפה. כלומר אייבנפה תפיק חצי מהחשמל מגז, וחצי מהשמש – אבל תמכור את כול החשמל במחיר של חשמל סולארי. זה מזכיר קצת את מקרה ההונאה בעלי הפאנלים בספרד שחיברו דיזל גנרטור, כדי להפיק יותר חשמל "סולארי" (גם בלילה) שאותו מכרו במחיר מסובסד, מלא (סולארי) לחברות החשמל. אלא שבאייבנפה זה באישור.

התחנה באייבנפה נבנתה כולה מכספים ממשלתיים, חלק מענק, והחלק הגדול הלוואה בערבות ממשלת ארה"ב. היא מוכרת את החשמל שלה במחיר גבוה ( כ 62 אג' לקוט"ש) שנקבע בחוזים ארוכי טווח עם שתי חברות החשמל של קליפורניה. חברות החשמל היו חייבות לחתום חוזים אלה כדי לעמוד במנדטים הממשלתיים, שמחייבים אותם לרכוש אחוז מסוים (20%) מהאנרגיה ממקורות מתחדשים. כלומר – תחנת הכוח הזו הוקמה כולה מכספים ממשלתיים, נהנית ממחיר מסובסד, קבוע מראש, ל 25 שנה, בשיעור גבוה פי 3 או 4 ממחיר רגיל, וגם מביטחון שתמכור כול קוט"ש שתצליח לייצר. כול זה ברכה לבטלה, כי התחנה לא מייצרת הרבה חשמל.

מומחים כבר העריכו שאין סיכוי שיאושרו וייבנו עוד תחנות כאלה (תרמו סולאריות). אבל, לא ייתכן שתחנה שתוכננה להפיק X  קוט"ש חשמל, תפיק בפועל רק שליש או חצי מזה. אין שגיאות כאלה בתחום התכנון ההנדסי. שגיאה כזו יכולה להתרחש רק בגלל הונאה או רמיה עצמית, או התעלמות אידאולוגית מהמציאות. אי אפשר לרמות את חוקי הפיסיקה והטכנולוגיה. מה שלא עובד לא עובד, לא חשוב כמה אנו משתוקקים לאנרגיה מתחדשת.

נשאר לקוות שממשלת ישראל (ורשות החשמל) יפיקו את הלקחים ויעצרו את הפרויקט של חשמל תרמו-סולארי, שאישרו, באשלים בנגב. הפרויקט אמור לעבוד באותה שיטה ולהיות מוקם על ידי אותה חברה שהקימה את אייבנפה – חברת ברייטסורס (לוז לשעבר, חברה ישראלית). לא צריכים להמשיך, בניגוד לכול הגיון, פרויקט בטכנולוגיה שכבר הוכח שלא עובדת.

יעקב