31 באוגוסט 2012

תחנות רוח אינן מצמצמות את פליטות הפד"ח.



הנה מחקר מפורט, שבדק נתוני אמת על ייצור חשמל על ידי תחנות רוח בהולנד. המסקנה העיקרית היא שהחיסכון בפליטות פד"ח (שהיא המטרה של הקמת המפלצות) הוא מזערי, ובתנאים מסוימים אפילו שלילי (כלומר יותר פליטות בגלל תחנות רוח. (תמצית המחקר כאן, המחקר המלא כאן).

הנה המספרים: אם אתה מקים חוות טורבינות בהספק נומינאלי של 100 MW – הייצור בפועל הוא רק 23 MW – כי רק כ 23% מהזמן נושבת הרוח ונוצר החשמל. ההספק הנומינאלי הוא ההספק שהטורבינה יכולה להפיק כאשר הרוח נושבת במהירות האופטימאלית, זה ההספק שאוהבי המפלצות אוהבים לציין (למשל: בשנה שעברה הותקנו 10 GW חשמל רוחני). ההספק בפועל הוא מה שהטורבינות הפיקו בפועל, לאורך 10 שנים, על פי דו"ח רשות החשמל של הולנד.

למעשה, רק כ 38% מהאנרגיה המיוצרת בפועל החליף אנרגיה פחמית (כלומר שימש לקיטון השימוש בדלק פחמי). מאידך – יש לקחת בחשבון את האנרגיה שהושקעה בייצור והתקנה של הטורבינה, שמוערכת בכ 20% מהאנרגיה שהיא מפיקה לאורך חייה.

שורה תחתונה: החיסכון בפליטות פד"ח בהולנד היה רק כ 4% מהערך הנומינאלי של הספק הטורבינה. הקמת תחנות הרוח הוא בזבוז כסף אדיר, שהתועלת שלצידו (במונחים של הפחתת פליטות) אפסית. זו לא הצהרה אידיאולוגית. זו מסקנה אחרי שנבדקו בקפדנות כול המספרים על היקף ייצור החשמל שהיה בפועל.

יתירה מזו. בשתי מדינות אחרות, דנמרק ואירלנד, בהן הרוח מפיקה כ 20% מהחשמל, החיסכון הוא שלילי – כלומר המשך הגדלת מספר הטורבינות גורם להגדלה בפליטות הפד"ח. הסיבה לכך היא שיש צורך להפעיל טורבינות גז בלתי יעילות כגיבוי למצבים בהם אין רוח (75% מהזמן) והטורבינות האלה שורפות יותר דלק מאשר תחנות כוח משולבות, יעילות יותר. לא ניתן להשתמש בתחנות משולבות לגיבוי הרוח, כי לא ניתן להדליק ולכבות אותן במהירות הדרושה כדי לעמוד בקפריזות של הרוח. כלומר השימוש ברוח להפקת חשמל מחייב שימוש בטורבינות גז לגיבוי, ששורפות יותר גז (יעילותן נמוכה יותר) מתחנות רגילות, ופולטות יותר פליטות.

בנוסף לכך – הטורבינות שאינן מסתובבות בגלל חוסר רוח או אינן מסתובבות בגלל רוח חזקה מדי (75% מהזמן לפחות) – צורכות חשמל כלומר – מבזבזות חשמל, כי מנגנון הבקרה שלהן מוזן בחשמל חיצוני, כול הזמן.

העובדה ש כ 60,000 טורבינות רוח הותקנו בעולם עד כה (בעיקר באירופה), בהשקעה כוללת של בסביבות 160 מיליארד אירו, מבלי שהביאו שום תועלת, ורק נזקים ניכרים מאד לאדם ולטבע, היא ממש בלתי שפויה. כנ"ל האמונה והתכניות של מנהיגים, למשל בבריטניה וגרמניה, להשתית את עיקר אספקת החשמל במדינותיהם על טורבינות רוח.

אפשר להתווכח אם מתרחשת התחממות גלובאלית הרת אסון או לא. אי אפשר להתווכח עם המספרים הברורים אודות התפוקה של תחנות רוח. לא ראיתי אף נייר שבדק ומצא ליקויים בחישובים אלה או אף חישוב אחר שמגיע למסקנות אחרות. עשרות אלפי תחנות רוח נבנו בלי שום חישוב הנדסי של התפוקה והתועלת שלהם – רק מתוך אמונת בטן שאנרגיה המתחדשת זה "טוב" מבחינה מוסרית.
העולם השתגע.


יותר ויותר ארגונים בעולם, כולל ארגונים של שומרי הסביבה, נוקטים בפעולות התנגדות לזוועות אלה.
יעקב


3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

יש משמעות חינוכית גדולה מאוד בנושא האנרגיה המתחדשת
היום זה על גבול היעילות האנרגטית ומחר אחרי ייעול אנרגטי של עלויות הקמה ושימוש הרי זה גם יהיה כדאי מאוד אנרגטית
חיבים להרגיל את האנושות וליצור מוטיווציה לבצע את השינוי גם אם בדרך משלמים מחיר או כמעט ולא מרוויחים

אנונימי אמר/ה...

רק בוא תגיד מה השינוי שצריך לעשות. או מי צריך להכתיב מלמעלה מה השינוי?
ב׳-10,000 שנים של היסטוריה אנושית הוכח כבר שפרויקט לא כלכלי או לא יעיל הנדסית לא יחזיק לאורך זמן.
חשבון נגרים מוכיח שטורבינות רוח לא כדאיות לא כלכלית ולא הנדסית.

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

תודה על המאמר.
קשה לי מאוד לחשוב שהמשפט שרשמת - "...עשרות אלפי תחנות רוח נבנו בלי שום חישוב הנדסי של התפוקה והתועלת שלהם – רק מתוך אמונת בטן שאנרגיה המתחדשת זה "טוב" מבחינה מוסרית..." הוא נכון.
אני מניח שהרבה מאוד מהנדסים ישבו וחישבו והראו (לא שיקר) שזה משתלם אנרגטית.
רק הם שכחו אולי שהרוח נושבת 25% מהמזן בממוצע.
והם לא שכחו שלמדינות ולממשלות יש אינטרס לשלם בכסף ציבורי על אג'נדה ירוקה. ובטח לא כשהלוביסטים הירוקים ואנשי העסקים הירוקים חיים על הסובסידיות של הציבור.
ניתן לומר שאנרגיה ירוקה היא פרוייקט עסקי הפסדי, מלכתחילה, אך מהווה שירות לציבור שמוכן לשלם עליו (גם ללא ידיעתו), כמו למשל תחבורה ציבורית?...