דפים

1 באוגוסט 2012

בעיות אפשריות עם המחקר של וואטס



בפוסט הקודם סיפרנו על המחקר (או המאמר) החדש של וואטס שמצא שייתכן שכמחצית מההתחחמות שנמצאה בארה"ב בין השנים 1979-2008 נובעת מטעויות במדידה וחישוב של תחנות מדידה באיכות נמוכה.

המחקר הזה פורסם באינטרנט (באתר של וואטס) ללא ביקורת עמיתים, או כול ביקורת אחרת. הכוונה של המחברים להגישו לפרסום בירחון מדעי, ולביקורת עמיתים כחלק מתהליך הפירסום, אבל כעת הביקורת טרם נעשתה, לכן יש להתייחס לתוצאות כדבר לא בדוק. המחקר פורסם בחיפזון מתוך רצון לשמש מכת נגד למסע התעמולה של ריצ'רד מילר וקבוצת BEST שהתפרסם בו זמנית. (אגב גם המחקר של BETS פורסם באינטרנט ללא ביקורת, והוא בלתי בדוק באותה מידה, דבר שלא הפריע למסע הפרסום העצמי של ריצ'רד מילר).

סטיב מקאינטייר נקרא (והתנדב) ברגע האחרון לסייע בניתוח הסטטיסטי של הממצאים של וואטס, ונרשם כאחד ממחברי המחקר, למרות שלא שותף אלא ביממה האחרונה לפני הפרסום. כעת מספר מקאינטייר בבלוג שלו שיש בעיה אחת במחקר של וואטס שלא נבדקה כראוי – בעיית ה TOBS time of observation – הזמן (השעה, ביום) בו נרשמה הטמפרטורה בתחנות הישנות, הידניות,  לפני שהיו תחנות חדשות, אוטומטיות. יש צורך להכניס תיקון בקריאות שנרשמו על פי ה TOBS, כדי להביא את כול התחנות הישנות לבסיס משותף עם החדשות.
סטיב מצר על כך שנקרא לעבוד תחת לחץ זמן, ולא שם לב לנקודה זו לפני הפרסום. הוא מבטיח לנתח את הנושא ולפרסם תיקון בהמשך לפי הצורך, אך מציין שמן הראוי היה לעשות זאת לפני הפרסום. עוד מציין מקאינטייר שמדידות הטמפרטורה הלווייניות מצביעות על מגמת עלייה של 0.29 מעלות לעשור, עבור ארה"ב – שהיא מגמה יותר גדולה מאשר המגמה העולמית, וקרובה מאד למגמה של הניתוחים הרגילים (של GISS, CRU) ולא של הניתוח של וואטס – שמצא 0.155 מעלות.

אני חושב שפרסום מאמרים מדעיים תחת לחץ זמן הנובע מצרכי התעמולה (משקל נגד לתעמולה של BEST) אינו מעשה רצוי או תקין. גם קבוצת BEST נחפזה בפרסום המאמר שלה כדי להספיק להיכלל בדו"ח IPCC5 . מאמר מדעי צריך להיות קודם כול אמין ובדוק, ולא צריך להיות מונע משיקולי הסברה. אווירת ההיסטריה הנוכחית פוגעת הצד המדעי, משני צידי המתרס.

בעיה נוספת היא אי פרסות הנתונים והקוד במחקרו של וואטס. וואטס נמנע מלפרסם את נתוני האיכות של התחנות, שהם נתונים אותם אסף בעמל רב במשך 5 שנים, והם מצויים רק אצלו. מקובל שהוא חייב לפרסם את הנתונים רק כאשר יתפרסם מאמרו בירחון מדעי, והוא יזכה לכבוד ויוקרה הראויים. אולם, משפרסם את המחקר באינטרנט, היה חייב לדעתי (ולדעת כמעט כול האנשים) לפרסם גם את הנתונים, וזה לא בסדר שלא עשה כן.

מצד שני – זכה המאמר של וואטס לביקורת חיובית וכינוי "חשוב, ומהפכני" ((game-changer מצד ד"ר רוג'ר פילקה האב, חוקר אקלים ידוע. פילקה גם מציין מחקר שני שנושא, של מקניידר (בו פילקה שותף) המגלה בעיה נוספת עם המדידות.
על ביקורת שלילית, של NCDC למחקר של וואטס ותשובתו של וואטס ניתן לקרוא כאן, באתר של וואטס.

יעקב

7 תגובות:

איל אמר/ה...

אני חושב שהתרומה העיקרית במחקר של וואטס היא בהעלאת נושא אי הודאות בנתונים.
אישית, אני חושב שיש להסיר ממסדי הנתונים לחלוטין את כל התחנות האורבאניות ולהשאיר רק את אלו הנמצאות בשטחים ריקים מבנייה אנושית.
חסרים לי גם בעיקר הנתונים החשובים ביותר שבעצם קובעים מהי הטמפרטורה הממוצעת בעולם - הנתונים מעל הים.
עד אז הכל ספקולציות ומשחקים בנתונים, לא יותר.

NirD אמר/ה...

כל מחקר שהנתונים שהוא מתבסס עליהם לא פתוחים לציבור לא שווה שום דבר. אי אפשר לבדוק אותו והוא לא חשוף לבחינה של הציבור. "מחקר סין" למשל עשה הרבה רעש אבל בלוגרית צעירה בדקה את הנתונים שמחקר סין התבסס עליהם והצליחה למצוא בניתוח של מחקר סין הרבה פגמים. אפשר לקרוא על זה כאן:
http://cafe.themarker.com/post/1685876/
אם אני מחיל את התנאי הזה על כל המחקרים החממיסטיים אני לא יכול לעשות שום הנחות למחקרים של וואטס רק בגלל שהמחקרים שלו קרובים יותר למה להערכות שלי. אין נתונים=אין אמינות.

יעקב אמר/ה...

NIL נכון.
אבל יש מצבי ביניים. למשל: וואטס יכול לחשוף את הנתונים בפני מבקרים נבחרים, או מפני מבקרים-עמיתים שפרסום מדעי מטיל עליהם את תפקיד הביקורת. במקרה זה המבקרים מתחייבים לא לפרסם את הנתונים שנמסרו להם.
נראה כיצד וואטס ינהג.
הוא מהסס עם פירסום הנתונים , אבל לא יוכל להתחמק מזה הרבה זמן.

איל אמר/ה...

מי שמכיר את פרוייקט surfacestations.org יודע שיש הבדל תהומי בין תחנות אורבאניות לתחנות כפריות.
בחלק נרחב מהתחנות הכפריות אין כלל מגמת התחממות במאה הקודמת, ובחלקן אפילו התקררות ברורה.
לעומתן, בכל (!) התחנות העירוניות יש התחממות חזקה.
אני חושב שממש לא משנה עיסוי הנתונים שלו או של מישהו אחר כדי שיהיה ברור להבעייה האמיתית היא שהמדידות פשוט לא נכונות.
אגב, הבעייה הזו רלוונטית ביותר גם לישראל. מבדיקה מדגמית שעשיתי, ברוב התחנות בארץ יש הטיה להתחממות בשל העיור המואץ.
בחור בשם נועם חלפון בדק את הנושא כבר לפני כמה שנים ואלו גם מסקנותיו.

יעקב אמר/ה...

ה"בחור" הוא ד"ר נועם חלפון, מאונ' חיפה, ראה למשל מאמר זה:
http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=58

בקשר להשפעת אי החום האורבני - כול גופי המחקר - CRU, GISS, NCDC, BEST
לא הצליחו למצוא אותו. הוא לא קיים, לדידם.
זה לא סביר - אבל דרוש להוכיח את זה.

אני לא מבין מה כול כך קשה להוכיח. למשל: לוקחים, מדגמית, 10 (או 100) תחנות כפריות מול 10 תחנות עירוניות באותו אזור ומשווים. הדבר נעשה מספר פעמים אבל החממיסטים טוענים שזה לא מוכיח כלום ולא מייצג את כול העולם.

גופי המחקר הנ"ל מתעקשים לשפוך את כול המדידות בעולם, עשרות אלפים של מספרים, יחד לסיר ענק, ולשלוף ממנו אחרי בישול ארוך ובחישה מתמדת, ממוצעים עולמיים באמצעות שרשרת של חישובים מסובכת.

אני חושב שהמאמר של וואטס חשוב, נחכה ונראה כיצד יעמוד במבחן הביקורת.

איל אמר/ה...

צודק, סליחה, אני מכיר אותו כ"בחור" ...
אחד היותר רציניים בתחום.
אגב, מדדתי בעצמי הפרש של 3-4 מעלות בין פתח תקווה לכביש 6, מרחק של לא יותר מ 15 ק"מ מצפון מזרח בשעה 23:00 בקיץ האחרון.

יעקב אמר/ה...

אצלי, בהליכה הלילית שלי בשדות, אני מבחין בהבדלי טמפרטורות ברורים על פני מרחק של 500 מ'.

מה שכולם מודדים זה לא טמפרטורות מוחלטות אלא מגמות - trends. הם אומרים - לא משנה אם התחנה יושבת בעיר ומודדת טמפרטורה יותר גבוהה, מה שחשוב הוא מה ההפרש בין המטמפרטורה של אתמול לזו של היום - ההפרש בתחנה עירונית מול ההפרש הכפרית. הם אומרים שההפרש אותו דבר.

הם גם אומרים שאם חל שינוי פתאומי, כמו למשל סלילה של מגרש חנייה ליד התחנה העירונית, השינוי ניכר בתור שבירת רצף במדידות של התחנה, והם מתקנים, באמצעים סטטיסטיים, את השינוי המלאכותי. השאלה היא האם הטענה נכונה - האם התיקון החישובי שהם עושים אכן מתקן את השינוי המלאכותי במדידה.
אם מסבכים מאד את החישוב קשה מאד להבין ולהוכיח מה הוא כן עושה ומה לא.