A view of a coolant-producing factory in Jiangsu Province, China. Some manufacturers of gases used in air-conditioning and refrigeration have earned millions by accumulating emissions credits from the destruction of an obscure waste gas normally released
as a byproduct. The credits are then resold on international markets.
בפוסט וותיק משנת 2010 סיפרנו כיצד התחכמו ספקי אנרגיה סולרית בספרד כאשר הצליחו לייצר אותה גם בלילה... בעזרת גנרטורים עם דיזל... היום מספרים במדור "ירוק" ב-YNET, כי בארצות מתפתחות לקחו את הפרוייקט הירוק הזה צעד אחד גדול קדימה...
"התוכנית לצמצום פליטת גזי החממה - מובילה מפעלים שמייצרים גז למזגנים ולקירור בהודו ובסין, דווקא להגדיל את הייצור שלהם. הסיבה: התשלום שהם מקבלים עבור הטיפול בפחמן הדו חמצני שמשתחרר כתוצר לוואי בתהליכי הייצור, גבוה יותר ממניעת פליטת הגז מלכתחילה. כך על פי דיווח של הניו יורק טיימס."
המאמר המקורי מופיע בניו יורק טיימס מפרט כי 19 מפעלים שרובם נמצאים בהודו וסין לא רק הגבירו את פליטות המזהמים שלהם על מנת לזכות בקרדיטים במסגרת תכניות הסיוע של האו"ם אלא אף הגבירו את הייצור של פליטות מזהמות במיוחד שעבור הטיפול בהם מתקבלים יותר קרדיטים. הקרדיטים הללו נמכרים לחברות במערבה המשלמות עבור הקלות במדיניות הפליטה המושתת עליהם באירופה. כל אחד מן המפעלים הללו הרוויח עשרות מיליוני דולרים עבור הטיפול בפליטות המזהמות.
בקיצור... אם אתה משלם עבור טיפול במזהמים זה כנראה מה שתקבל (גם אם זה אומר שהמטפלים ייצרו יותר מזהמים). לפי הניו יורק טיימס, המפעלים הללו עברו לייצר מזהמים ולעיתים כמחצית מהכנסותיהם נובעת מהעיסוק ה"ירוק" הזה המדגים היטב את חוק התוצאות הבלתי צפויות בעבודה. בבורסת הקרדיטים המחיר נע בין 9 דולר ל-40 דולר לקרדיט וחלק מן המפעלים גם סוחרים בקרדיטים עתידיים בהנחה.
המפעלים שקמו בעצם הוקמו למסחר בקרדיטים ומוכרת התופעה בה מפעל הפולט מזהמים שהגיע לסף כמות המסחר המותרת לו בשנה פשוט נסגר ונפתח מחדש בשנה הבאה. פרופ' מיכאל וורה העוסק בתחום המשפט בסטנפורד חישב כי בשנים בהם קרדיטים נסחרו במחירים גבוהים הרוויחו החברות כמעט כפול מהם מאשר מעסקיהם הרגילים.
המפעלים שקמו בעצם הוקמו למסחר בקרדיטים ומוכרת התופעה בה מפעל הפולט מזהמים שהגיע לסף כמות המסחר המותרת לו בשנה פשוט נסגר ונפתח מחדש בשנה הבאה. פרופ' מיכאל וורה העוסק בתחום המשפט בסטנפורד חישב כי בשנים בהם קרדיטים נסחרו במחירים גבוהים הרוויחו החברות כמעט כפול מהם מאשר מעסקיהם הרגילים.
"איש לא העלה בדעתו שדבר כזה יקרה", אומר דיויד דוניגר, שהיה אחראי על משאים ומתנים בתחום הקרדיטים עבור פליטות, "מסתבר שאתה מקבל פי 100 יותר מאשר עולה לעשות זאת בתכנית הטיפול בפליטות... זה הופך את כל המדיניות הכלכלית של העסק על ראשה".
המפעלים שגילו עסק יוקרתי אינם מתכוונים לוותר עליו בקרוב ומאיימים כי אם יפסקו התשלומים הם יפלטו את כל המזהמים לאוויר ומפעילים לוביסטים הפועלים להמשכיות הזרמת הסובסידיות הירוקות.
לא ברור מה יעלה בתכנית הקרדיטים הזאת של האו"ם, אך אם לשפוט לפי ירידת ערכם בבורסת הסחורות והנסיונות של בנקים המחזיקים בהם להפטר מהסחורה, יתכן והתכנית מתקרבת לנפיחת נשמתה הפחמנית האחרונה...
תוספת: בצד השני יש את מי שצריך לשלם עבור התעלולים של בורסת המסחר בפליטות והתרגילים המלוכלכלים של מפעלים בעולם השלישי. אתר רוייטרס מדווח כי בקליפורניה מודאגים מנטישת המפעלים בשל עומס התקנות הסביבתיות המוטל עליהם ומחפשים את הדרך להעניק להם הקלות במכסות הפליטה...
לא ברור מה יעלה בתכנית הקרדיטים הזאת של האו"ם, אך אם לשפוט לפי ירידת ערכם בבורסת הסחורות והנסיונות של בנקים המחזיקים בהם להפטר מהסחורה, יתכן והתכנית מתקרבת לנפיחת נשמתה הפחמנית האחרונה...
תוספת: בצד השני יש את מי שצריך לשלם עבור התעלולים של בורסת המסחר בפליטות והתרגילים המלוכלכלים של מפעלים בעולם השלישי. אתר רוייטרס מדווח כי בקליפורניה מודאגים מנטישת המפעלים בשל עומס התקנות הסביבתיות המוטל עליהם ומחפשים את הדרך להעניק להם הקלות במכסות הפליטה...
תגובה 1:
"איש לא העלה בדעתו שדבר כזה יקרה", אומר דיויד דוניגר...
הרבה מאד אנשים לא רק העלו את זה על דעתם, הם גם התריעו על כך שוב שוב.
אותם "גאוני הדור" שהביאו את השערוריה הזו עלינו פטרו אותם כ"תמהונים" ומחרחרי מדון, "לוביסטים של חברות הנפט והטבק" ועוד כינויים חביבים כאלו.
הו, הצביעות הקדושה!
הוסף רשומת תגובה