מונה נטו, גריד פאריטי, אינטרסנטים והאמת.

כותב קורא בשם חיים:  (תגובה אופיינית).

תקנתי 4 קווטש על הגג, בלי סובסידיה ובלי טובות במונה נטו אני חייב לצרוך מה שאני מייצר - את העודף חברת החשמל "שומרת". בשעות היום, בשיא הביקוש בקיץ - הבית ריק - חברת החשמל מקבלת ממני חשמל שאותו היא מחזירה לי בבוקר / בלילה או בשבת - לא נראה לי שהם מתלוננים שם. התשואה עבורי - כ 10% על ההשקעה
אם זה לא גריד פארטי - אז מה זה גריד פראטי?

אינני יודע אם חיים תמים או מיתמם. משפט המפתח הוא: " את העודף חברת החשמל "שומרת... לא נראה לי שהם מתלוננים שם".

חיים באמת מאמין שחברת החשמל מעניקה לו שירות בחינם מתוך טוב לב, מתוך אהבת הבריות, כי חברת החשמל היא חברה שלו?

את חברת החשמל מחייבת ממשלת ישראל, באמצעות רשות החשמל, להעניק לחיים שירות "שמירה" בחינם. חיים מבסוט, אין ספק, וגם מורווח. אבל – אין ארוחות חינם. מישהו משלם עבור הרווח שלו, וזה לא וועדי העובדים בחברת החשמל מתוך הקרן הסודית שלהם. זה אנחנו, צרכני החשמל במדינה, משלמים עבור השירות הזה, דרך חשבון החשמל שלנו. מה קשה להבין?

הנה דוגמה: נניח שאתה מגדל עגבניות, ובעת הקטיף קטפת טונה עגבניות. אתה לא יכול לאכול טונה עגבניות, אבל יש סיטונאי שקונה ומוכר כול השנה עגבניות. אתה עושה הסכם אתו: הוא יבוא וייקח ממך את הטונה שלך, בלי לשלם לך כלום, בתנאי שמתי שתצטרך, במשך השנה, הוא מתחייב לשלוח לך עם שליח עגבניות כמה שאתה צריך, בלי כסף – עד לכמות של הטונה שסיפקת לו. הוא בסך הכול עושה לך "שירות שמירה", לא? נראה לך הגיוני שהסיטונאי ישמח לתת לך את השירות הזה בחינם? (מיותר לציין שאין כזה דבר "אחסון עגבניות" בדיוק כמו שאין "אחסון חשמל". את העגבניות שאתה מספק חייב הסיטונאי למכור לאחרים באותו יום, ובמשך השנה חייב לקנות מארחים כדי לספק לך מתי שאתה דורש, ואתו דבר עם החשמל).

חיים הוא דוגמה טובה למצב שהאינטרסנטים מצטרפים לאקטיביסטים הירוקים האידאולוגיים, ועושים תעמולה ל"גריד פאריטי" – לטענה שחשמל מהשמש אינו יקר יותר מחשמל רגיל. חיים מרוויח יפה מהסידור, אז הוא מעוניין לשמור עליו, ולמנוע מהרוב האדיש של צרכני החשמל מלהבין מה קורה. הוא רוצה למנוע התנגדות של הרוב השקט למצב שמאלצים אותו לממן את הרווחים של חיים. הוא זורע חול בעיניים ("חשמל מהשמש לא יותר יקר") כדי לשמור על רווחיו.

לאקטיביסטים ירוקים שמפיצים את התעמולה של "גריד פאריטי" ממניעים אידאולוגיים, מתווספים האינטרסנטים  - אנשים פרטיים כמו חיים, בעלי הפאנלים, והחברות שמוכרות ומתקינות פאנלים – תעשייה שלמה. הם שמפיצים תעמולת שקר ממניעים של תאוות בצע. (אינני מכיר את חיים. ייתכן שמאחורי השם מסתתר יחצ"נ של חברות סולאריות). זה דומה לפרסומת של (נניח) רשת מרכולים שיוצאת במודעות ענק "אצלנו הכי זול".

אינני אומר שלא ייתכן מצב שלוחות השמש יהיו כדאיים (בעתיד) מבחינה כלכלית. אבל, כאשר זה יקרה – אנו נדע זאת, בלי ש"חיים" יספר לנו סיפורים. מוסדות ומפעלים רבים פעילים בעיקר בשעות היום, כאשר השמש זורחת. הם צורכים הרבה חשמל, למכונות, מכשירים, למיזוג, למחשוב, ומוציאים מאות אלפי ₪ או מיליונים לחשבונות חשמל. כאשר הם יתקינו פאנלים לצריכה עצמית (בלי אישורים מרשות החשמל או מכירה של "עודפים"), כדי להקטין את חשבונות החשמל שלהם, נדע שהפאנלים כדאיים. הלוואי שזה יקרה במהרה.

אנחנו עדיין לא שם.

אין הצדקה, היום, שרשות החשמל (ממשלת ישראל) תטיל על הציבור הוצאות עודפות בסדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה עבור חשמל סולארי.

יעקב