התוצאות של ההיסטריה החממיסטית הן כבר כאן. "הרשת הלאומית" National Grid – המפעיל (הממשלתי) של רשת
החשמל בבריטניה, הודיעה
על סדרה של צעדי חרום כדי להבטיח אספקת חשמל סדירה בחורף הקרוב. צעדי "החרום" היו "מתוכננים"
לשנה הבאה, אבל הם נאלצים להפעיל אותם כבר עכשיו. (מה זה "צעדי חרום
מתוכננים"??). הסיבה היא שורה של תקלות שגרמו לסגירה של תחנות כוח אחדות.
ראשית נסגרו 4 תחנות גרעיניות
ישנות "ליתר בטחון", לצורך בדיקה של תקלה שנתגלתה באחת מהן,
ולפחות שתיים מהן לא יוכלו לחזור ולפעול בחורף הקרוב. אח"כ אירעו שריפות בשתי
תחנות כוח אחרות שנאלצו להיסגר לתיקונים.
כעת צופים מחסור בחשמל בחודשי שיא הצריכה בחורף זה, וסכנה של ניתוקי
זרם. צעדי החירום הם שניים. ראשית – מגייסים מוסדות ועסקים לתכנית ניתוק
"מרצון" לפי דרישה. עסקים שמשתתפים בתכנית ינותקו מהחשמל בשעות 4-8 בערב
(שעות שיא הצריכה), כאשר המחסור בחשמל יחייב זאת. העסקים המשתתפים יקבלו תשלום
עבור השתתפות בתכנית, גם אם לא יתבצע ניתוק בפועל. אם כן ינותקו, הם יקבלו פיצוי
מיוחד נוסף עבור שעות הניתוק.
החלק השני מתייחס לתחנות כוח ישנות שנסגרו לאחרונה, אבל עדיין לא
פורקו. הרשות פנתה לתחנות אלה בבקשה לבדוק את האפשרות לחזור ולפעול, לפי דרישה.
בעלי התחנות יקבלו מהרשות את כול ההוצאות הנדרשות כדי להכשיר מחדש את התחנות,
לשכור מפעילים, ולהריץ ולבדוק את תקינות התחנה, להצטייד במלאי דלק ולהביאה לכוננות
הפעלה. אח"כ יקבלו דמי כוננות – קבועים, כול עוד הם בכוננות. בנוסף, במידה
והתחנות אכן יופעלו, הם יקבלו תשלום גבוה מהרגיל עבור החשמל.
צעדים אלה יעלו הרבה כסף, זה ברור. עוד נשאר לראות אם אכן
יצליחו למנוע ניתוקי זרם.
צעדים אלה נעשו הכרחיים בגלל המדיניות הירוקה, רבת השנים, של ממשלת בריטניה. במקום להשקיע כסף בבניית
תחנות כוח חדשות, אמתיות ואמינות, הדרושות כדי להחליף תחנות ישנות ובלויות, הם
השקיעו סכומי עתק בחשמל "ירוק" וירטואלי – או דמיוני. חשמל שאי אפשר
לסמוך עליו. עכשיו הם מתעוררים ונוקטים
"צעדי חרום". מדינה מסודרת צריכה לתכנן בצורה הגיונית את האבטחה הסדירה
של חשמל, עם עודפי כושר ייצור, אמין וזמין ,בכמות מספקת כדי לא להיקלע
למצבי חירום. הם נכשלו בזה, הם נסחפו אחרי אשליות ירוקות והיסטריה אופנתית,
והשקיעו בדברים שלא עובדים. עכשיו הם נאלצים לנקוט בצעדי חירום.
תזכורת: ניתוקי זרם אינם תופעה חדשה, אפילו לא בבריטניה. מיותר לציין
שבמרבית מדינות העולם, ניתוקי זרם הם עובדת חיים, יום-יומית. למשל: בהודו כ 25%
מהאנשים חיים ללא חשמל בכלל והשאר – עם חשמל לפעמים. במצרים, עיראק, אינדונזיה,
ניגריה, ובטח בעוד 100 מדינות בעולם יש חשמל לפעמים – כלומר ניתוקי זרם שעות רבות
בכול יום. אבל, במדינות "מסודרות" (קרי עשירות) במערב, כולל בריטניה,
ניתוקי זרם היו עד כה נדירים.
בבריטניה היו ניתוקי זרם בעת משבר הנפט הגדול ב 1973-74, בטרם התגלו
מרבצי הנפט שלהם בים הצפוני. אז היו גם שביתות תכופות במכרות הפחם ששיבשו את
החיים. ב 1 בינואר 1974 הונהג שבוע העבודה בן 3 הימים – כול העסקים קיבלו חשמל,
ועבדו, רק 3 ימים בשבוע (חוץ מ"מפעלים חיוניים"). משקי בית קיבלו חשמל
לסירוגין – 3 שעות כן ו 3 לא. באמצע המשבר נערכו בחירות, ממשלתו של אדוארד הית',
שהנהיגה את הקיצוב, נפלה, הארולד ווילסון חזר לשלטון, ומרבית ההגבלות בוטלו ב 8
במרץ, אם כי מגבלות אחרות נשארו.
היום, סכנת קיצוב החשמל וניתוקי הזרם חוזרת. זה ה"הישג" של
מדיניות ההשקעה האדירה באנרגיה של אשליות (מתחדשת) במקום באנרגיה של ממש.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה