דפים

30 בספטמבר 2014

הנתונים הדלים האנרגיה המתחדשת בגרמניה.

גרמניה היא הארץ בעלת התכנית השאפתנית והוותיקה ביותר (מאז שנת 2000) למעבר לאנרגיות מתחדשות, וגם הארץ העשירה ביותר, והנותנת את הסובסידיות הגבוהות ביותר. לא פלא הוא שמבחינה כמותית היא הארץ הכי "מתקדמת" בתחום. כ 1/3 מלוחות השמש בעולם מותקנים בגרמניה, וכנראה פרופורציה דומה של תחנות רוח. פרופסור ברונו בורגר, ממכון המחקר "פראונהופר אינסטיטוט" מביא סיכום ענק (263 שקפים) של נתונים על ייצור חשמל בגרמניה, בשנת 2013. אואן מרנס מסכם כמה נקודות מתוך דו"ח זה.

הנקודה המעניינת ביותר היא מקדם התפוקה – או כמה חשמל הפיקו המתקנים בפועל, לעומת כושר הייצור התיאורטי שלהם (שמתרחש כאשר יש תנאי שמש או רוח אופטימליים).

ובכן: כושר ייצור סולארי מותקן: 35.651 GW, ייצור בפועל: 29.7 TWh – וזה מהווה 9.5% מכושר הייצור. להשוואה: "כושר הייצור" (התיאורטי) הוא פי 3 מהצריכה של ישראל בשעות שיא הצריכה. אבל הייצור בפועל הוא רק כחצי מהיצור הכולל של חשמל בישראל. אבל, גרמניה ארץ צפונית וערפילית. מקדם הייצור, אצלנו, בישראל, ארץ סוב-טרופית שטופת שמש, הוא בסביבות 20%, כלומר כפליים מגרמניה.

לגבי הרוח בגרמניה: "כושר ייצור" (capacity) מותקן: 32.5 GW, ייצור בפועל 47.2 TWh – שהם 16.6%. כלומר – בגרמניה, בשנת 2013, הייתה רוח מתאימה, ותחנות הרוח הפיקו חשמל, רק 1/6 מהזמן.

אוואן מרנס מציין שנוכח מקדמי ייצור כאלה ספק אם האנרגיות המתחדשות האלה (רוח ושמש) מגיעות לתשואה חיובית על השקעת האנרגיה (ERoEI) -   כלומר – בהחלט ייתכן שמתקנים אלה רק מבזבזים אנרגיה ולא מייצרים אנרגיה, כי מושקעת יותר אנרגיה בייצורם מאשר הם מחזירים בעת הפעלתם.


מהפכת האנרגיה של גרמניה (energiewende)  משולה לקפיצת ראש לתוך בריכה (של אנרגיה מתחדשת) שהמים בה רדודים מאד. הראש הגרמני בסכנה, כדאי היה לבדוק את הנושא לפני שקופצים.
הגרמנים לא פראיירים כמו הבריטים, ולא מתכוונים לשבת בחושך, לכן הם בונים במרץ תחנות כוח פחמיות חדשות, שיהיה, לכול צרה שלא תבוא... שר האנרגיה הגרמני (סגן הקאנצלר), סיגמר גבריאל, אמר: "אנו זקוקים לרזרבות איסטרטגיות של פחם וגז עבור אותן השעות שהרוח לא נושבת והשמש לא זורחת" – כלומר בשביל כ 85% מהשעות... הוא צודק....


יעקב

אין תגובות: