16 בינואר 2014

אנרגיה בגרמניה – אין מהפכה.



תחנות כוח פחמיות סיפקו 45.5% מצריכת החשמל בגרמניה, עלייה מ 44% ב 2012.
למרות ההשקעות העצומות ב"אנרגיה מתחדשת" – הפיקו האנרגיות המתחדשות רק 23.4%, עלייה קטנה ביותר מ 22.8% ב 2012. הנתח של הגז ירד מ 12.1% ב 2012 ל 10.5% ב 2013, כי הגז יקר. האנרגיה האטומית ירדה מאט מאד, מ 12.1% ל 10.5%. אותם 9 הכורים הגרעיניים שפעלו כול הזמן עדיין פועלים, למרות שמתכננים לסגור אותם בהדרגה עד 2022. שמונה כורים אחרים נסגרו אחרי פוקושימה, ב 2011, כלומר הכורים היו סגורים לצורך תחזוקה ולא הופעלו מחדש.

בין האנרגיות ה"מתחדשות" הפיקה השמש (אנרגיה סולארית) 4.5% לעומת 4.2% ב 2012, רוח 7.9% לעומת 8% ב2012. זה לא שסגרו תחנות רוח חס וחלילה, ההיפך, בנו תחנות חדשות, פשוט הרוח, ב 2013, נחלשה מעט...השמש והרוח יחד מפיקים 12.4% מהצריכה. שאר המקורות הירוקים: ביומסה (עצים) – 6.8%, מים – 3.4% ופסולת ביתית: 0.8%.

שימו לב: זה לא שחסרים פאנלים סולאריים או טורבינות רוח, זה לא שהתקמצנו, או שלא הספיקו עדיין להתקין מספיק, לא. יש בגרמניה 1.3 מיליון מתקנים של פאנלים סולאריים (כ 20-30 לוחות מינימום, בכול מתקן). 1.3 מיליון, (זה מיליון לא אלף). "כושר התפוקה" הנומינאלי הוא כ 35 ג'יגאווט – כמות אדירה, כמחצית מצריכת השיא של כול גרמניה (פי שלוש מצריכת השיא של ישראל). אבל, הפאנלים לא מפיקים הרבה חשמל... לא חשוב מה ה"כושר הנומינאלי". כנ"ל תחנות הרוח – יש בגרמניה כ 23 אלף תחנות רוח, בכושר נומינאלי של בטח משהו כמו 40 ג'יגאווט. הם פשוט מפיקים מעט אנרגיה. "הכושר הנומינאלי" זה אוטופיה, לא אנרגיה. ובנוסף – כאשר הם כן עובדים – לא ניתן לכבות תחנות כוח פחמיות. אז – חברות החשמל חייבות לפי החוק לקנות את כול החשמל הסולארי והרוחני התזזיתי, אם צריך אותו או לא. תחנות הכוח הפחמיות ממשיכות כל הזמן לשרוף פחם (אולי על אש קצת יותר נמוכה), ולפלוט פד"ח, גם בלי להפיק חשמל (כי הרשת רוויה עם החשמל הרוחני).

בינתיים התחייבה ממשלת גרמניה בחוזים לשלם סובסידיות בשיעור של כ 20 מיליארד אירו לשנה (נכון ל 2014), ליצרני חשמל ירוק, לפי שיטת התעריף הגבוה, המובטח ל 20 שנה. את הכסף הזה (והתוספות שיבואו עם הזמן) מעמיסה גרמניה על חשבונות החשמל של הצרכנים. שר האנרגיה החדש, סיגמר גבריאל, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, הבטיח לפרסם עד פסח מדיניות חדשה שתכלול כנראה קיטון הסובסידיות לתחנות רוח יבשתיות. בכול אופן – את הסובסידיות שלהן התחייבה הממשלה, בחוזים, עד כה, עם יצרני חשמל ירוק, היא תצטרך להמשיך ולפרוע במשך 20 שנה.

סיכום: חשמל ירוק הוא הוצאה גבוהה, ומעט מאד אנרגיה, ועוד פחות הפחתה בפד"ח.


יעקב

אין תגובות: