אולי היא לא כול כך אוהבת (בגלל זיהום האוויר), אבל
היא זקוקה לאנרגיה, ואין משהו אחר. סין אישרה 15 פרויקטים גדולים, חדשים, למכרות פחם בשנה האחרונה, בעלי
כושר ייצור של יותר מ 100 מיליון טון חדשים..
כושר הייצור, הכולל גם מכרות יותר
קטנים, יגדל ב 860 מיליון טון בתקופה 2011-2015. הפרויקטים שאושרו ב 2013 הם פי 6
יותר מאשר ב 2012, ומהווים (לצורך השוואה) כ 10% מהיקף הצריכה של ארה"ב.
למרות שסין מחפשת מקורות אנרגיה חליפיים,
כמו סכרים הידרו וגרעין, צופים שהייצור והצריכה של פחם יגדלו ב 2-3% לשנה, בחמש
השנים הקרובות.
ייצור הפחם הכולל של סין, בשיעור 3.66
מיליארד טון, בסוף 2012, מהווה כמחצית הצריכה העולמית, והינה גבוהה פי כמה מהצריכה
השנתית של כ 1 מיליארד טון בארה"ב ומיליארד נוסף באירופה.
המכרות החדשים שאושרו הם במחוזות מרוחקים,
בצפון מערב סין ובמונגוליה. באותו זמן נסגרו בעשור האחרון מכרות בכושר ייצור של
300 מיליון טון שהיו יותר קרובים למרכזי האוכלוסייה, ורגמו לזיהום אוויר גדול בהם.
קצב הגידול וסדר הגודל של ייצור הפחם הם
גבוהים בהרבה מאשר בשאר העולם.
על פי תכנית החומש הסינית, יוקמו תחנות כוח
פחמיות חדשות בהיקף כושר ייצור של 300 ג'יגוואט, פי שניים מכושר הייצור של גרמניה.
תכנית החומש מדברת על צריכת 4.1 מיליארד טון פחם ב 2016, אבל מומחים מעריכים
שהדרישה תגבר, והצריכה תהיה 4.7 מיליארד טון ב 2015.
על תחיית הפחם באירופה, בגרמניה במיוחד כתבנו בקטע הקודם. הנה ידיעות נוספות על גידול בייצור ושריפה של פחם בגרמניה,
פולין וצ'כיה.
הנה, אם כן, העובדות בשטח: לא תהיה שום
הפחתה בפליטות פד"ח העולמיות בשנים הקרובות.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה