דפים

30 בינואר 2014

ההתחממות לא בעיה.

בתמונה: פרופ' לינדזן
וועדת האנרגיה ושינויי האקלים של הפרלמנט הבריטי קיימה יום עיון ועדויות על דו"ח IPCC     5. היו שני פאנלים, אחד של מדענים חממיסטים ואחד של ספקנים.  בניגוד לנשיא אובמה שאמר בנאום מצב האומה "המדע סגור, ההתחממות הנוראית כבר כאן" [לחלוטין לא נכון], הבריטים (לפחות וועדת הפרלמנט) יותר שקולים בדעתם, ורוצים לשמוע את כול ההיבטים, בלי לקבל את ה IPCC  כתורה מסיני.

בפאנל החממיסטי השתתפו פרופ' בריאן הוסקינס ממכון גרנטהם, פרופ' מיילס אלן מאוקספורד וד"ר פטר סטוט מהמט-אופיס. בפאנל הספקני השתתפו פרופ' ריצ'רד לינדזן מה MIT, ניקולס לואיס, חוקר עצמאי והעיתונאית דונה לפמברואס שכתבה ספר ביקורתי על ה IPCC.

הנה קטעים מהעדויות, כפי שרשמה ד"ר קורי. באתר שלה יש קישור לוידאו השלם, וגם סיקור נוסף במקומות אחרים. [בסוגריים מרובעים – הערות שלי].

אלן: שום דבר במדע אף פעם אינו סגור, אבל אני חושב שיש הסכמה על עיקרי הדברים ורק מחלוקת (עם הספקנים) על אולי 20-30% מהבעיה [הערכה סובייקטיבית, מבוססת על הרגשת בטן, לא לעניין]. 

המחלוקת אינה משנה לגבי ההחלטות שצריכים לקבל. בעיית רגישות האקלים (מה שיעור ההתחממות הצפויה) היא בעיה קשה שאיננו יודעים לפתור [אז למה הוא אומר שהמחלוקת היא רק על 20-30% ?]
הוסקינס: ההתחממות לא נגרמת כולה על ידי בני אדם, וגם לא, כולה, רק על ידי תנודות טבעיות, להפריד בין ההשפעות האלה זו בעיה. [תרגום: איננו יודעים כמה טבעי וכמה על ידי בני אדם. נכון]. אם יש לי (להוסקינס) ביקורת על ה IPCC   היא שהם יותר מדי מקובעים באילוץ (על ידי בני אדם) ולא מעריכים מספיק את השינוי הטבעי.

אלן: בקשר למודלים אקלימיים: כמות אדירה של הערכות [קרי ניחושים] משמשת ביצירתם. יש דברים שבהם אני חושב שאפשר לסמוך על המודלים, בדברים אחרים לא. המודלים שימושיים ליצירת תמונה גדולה (ללא פרטים) על ההתחממות לאורך המאה. [איך יודעים??].

הוסקינס: בין אלפי מדענים תמיד יהיו מחלוקות. הממשלות (מקבלי ההחלטות) מבקשים דעה אחת סופית, קונצנסוס. ה IPCC  עושה כמיטב יכולתו להגיע לדעה מוסכמת כזו, למרות שמערכת האקלים מאד מסובכת וקשה למצוא קונצנסוס. ה IPCC  עשה עבודה יוצאת מן הכלל. המדע מלא בחקירות לכיוונים שונים, אך באופן כללי יש הסכמה על המדע, הוויכוח הוא על מה צריך לעשות ה IPCC   נותן מרווח של פתרונות, איננו יודעים את כול הפרטים, אך עלינו להתקדם.

היו תנודות גדולות (שינויים) באקלים בעבר, אבל אז לא הייתה קיימת המערכת הסוציו-אקונומית הגדולה, המורכבת והמסובכת של היום. התופעות הקיצוניות האחרונות חשפו את הפגיעות של המערכת המודרנית למפגעי האקלים. צריך לשמור על האקלים שלא יחרוג מהגבולות הנוכחיים אחרת זה יגרום לבעיות קשות לחברה האנושית. [איומי בלתי מבוססים. אם היו שינויים בעבר – לפני ההתחממות הגלובאלית הנוראית מעשה ידי האדם, איך נדע שהשינויים היום אינם דומים לאלה בעבר כלומר לא קשורים לבני האדם? באשר לחברה המורכבת והמסובכת של ימינו: היא רק יותר עמידה ובעלת יכולת הסתגלות לשינויים מאשר חברות העבר, העניות והפרימיטיביות, שהיו פגיעות יותר].

עכשיו הדעות של הספקנים.

ניק לואיס: המודלים האקלימיים מצביעים על התחממות גדולה יותר, התצפיות (המדידות) על פחות. המדיניות מבוססת על תחזיות מודלים. המודלים אינם משקפים ידע חדש על רגישות אקלימית יותר קטנה. ה IPCC מס' 5 נכתב לפני הממצאים על רגישות מוקטנת.

לינדזן: אתם מחפשים עצות למדיניות (לביצוע צעדים נגד ההתחממות) אבל המדענים לא יכולים לתת עצות בתחום זה. חוסר הוודאות גדול. אפשרי למשל שאפילו התחממות ב 2 מעלות תביא, בנטו, לתועלת ולא נזק. מה שבריטניה תחליט לעשות יהיה לו השפעה אפסית על האקלים אבל השפעה עמוקה על הכלכלה שלכם. אתם מנסים לפתור בעיה שייתכן ואינה בעיה על ידי צעדים שיפגעו, בוודאות, בכלכלה שלכם [וחוץ מזה לא ישפיעו בכלום על האקלים].

לינדזן: אני חושב שהערכת ה IPCC  לגבי תנודות אקלים טבעיות אינה מספקת, ואין וויכוח על כך. המודלים אינם מסוגלים לשחזר את התנודות הטבעיות. העובדה שהאקלים משתנה מעצמו (בלי קשר לבני האדם) היא התחפתחות חשובה בהבנת שינויי האקלים.

לפמברואס: אם אתם רוצים שלציבור יהיה אימון בגוף ציבורי (ב IPCC ) חובה על הגוף לעשות כמיטב יכולתו להיות אובייקטיבי [בניגוד להתנהלות ה  IPCC ).

לינדזן: בנקודת זמן זאת איננו יודעים מה לעשות בקשר לאקלים. אנו בטוחים בהשפעות השליליות של מעשי המדיניות האקלימית על הכלכלה [כלומר הוצאה של מאות מיליארדי דולרים לשנה] אבל חוסר וודאות לגבי השפעות המעשים על הסיבה [כלומר אם ההוצאה הזו תשנה במשהו את האקלים לטובה, או תמנע משהו מההתחממות הבלתי ידועה].

אלן: (חממיסט) בואו נתרכז על הדברים שמקובלים על כולם. התמונה המדעית, בגדול, מקובלת. הספקנים רק מעריכים שההתחממות תהיה בגבול התחתון של הערכות ה IPCC. אף פעם אין הסכמה על הכול, אבל הוויכוחים כעת הם רק על 20-30% מהיקף הבעיה והם אינם צריכים להשפיע על המדיניות. [לא נכון. הוויכוח הוא עקרוני – האם ההתחממות תהיה בשיעור מסוכן או לא. אם לא – לא צריך לעשות כלום. וגם אם כן – קרוב לוודאי שמה שכן עושים לא יעזור בכלום, כי הוא לא אפקטיבי, כלומר מה שעושים שגוי].
לינדזן: ההיאטוס (ההפסקה בהתחממות) מתיישב היטב עם הדעה שאין סיבה לדאגה משינויי האקלים. בקשר לעליית פני הים – חוסר הוודאות במדידות גדול, איני רואה שמשהו יוצא דופן או מסוכן מתרחש בתחום זה.  לשאלה האם לדעתו יש תחומי הסכמה בקטע המדעי הוא עונה: אנו מבינים שלאדם השפעה כלשהי על האקלים (גורם במידה מסוימת להתחממות על ידי פליטת גזי חממה), אנו מסכימים שהאקלים משתנה. שום דבר מזה אינו אומר שיש בעיה (התחממות נוראית או מסוכנת). בקשר לעליית פני הים – אין הסכמה.

לינדזן: ה IPCC  מדבר על השפעת בני אדם ב 50 השנים האחרונות. לפני זה – כול השינויים היו טבעיים. ההתחממות שהייתה בין 1910-40 (טבעית) אינה שונה במאום מההתחממות שהייתה בין 1970-98.
שאלה (של חברי הפרלמנט ללינדזן) האם אתה אומר שלבני אדם אין השפעה על האקלים? לינדזן: בתיאוריה אמורה להיות השפעה כולשהי. אין זאת אומרת שזו השפעה מכרעת או חשובה, אין זה אומר שרגישותך האקלים היא גבוהה, אין זה אומר שהאסון מחכה בפינה.
וכו', וכו'... הדיון נמשך. מי שיש לו 3 שעות זמן יכול להקשיב לדיון במלואו.
שורה תחתונה: איננו יודעים. אני מצטרף לניחוש של לינדזן: לא נראה שאסון נוראי מחכה מעבר לפינה, כפי שהחממיסטים טוענים.

מה שאף אחד לא הדגיש הוא שכול צעדי המדיניות שנעשו עד כה (הוצאה של כ 360 מיליארד דולר לשנה על סובסידיות ירוקות) הם לגמרה בלתי יעילים, ולא מסוגלים (מבחינה טכנית וכמותית) להביא לשום תוצאה חיובית, גם אם האסון כן מחכה מעבר לפינה.

יעקב





אין תגובות: