דפים

1 במאי 2014

מתחילים לרדת מעץ ההתחממות.


יש מאמר מפתיע בניו יורק טיימס, העיתון הכי ליברלי (שמאלני) והכי תקין פוליטית בארה"ב.  המאמר הוא מאת ג'וסטין גיליס, הכתב לענייני התחממות גלובאלית, שהינו כמו שבשבת רוח – הוא תמיד מריח לאן הרוח נושבת, ומה האופנה האחרונה. כותב גיליס (בצבע ירוק):

"מדענים התאמצו במשך עשורים רבים להבין מה יקרה לכדור הארץ אם נמשיך לפלוט גזי חממה בקצב מוגבר. הם התקדמו רק מעט, וחוסר הוודאות עדיין גדול". באמת ?? הקו הרגיל (על פי מאמריו עד כה) טען שהמדע "סגור" science is settled, שהכול ידוע, ש 97% מהמדענים יודעים ב 95% וודאות שבני אדם גורמים התחממות נוראית.

ממשיך גיליס: "התוצאות במקרים הקיצוניים ( (worst case scenario  הן מפחידות מאד, אבל ההסתברות שהם יתרחשו במציאות אינה ידועה". באמת? הרי נאמר לנו עד עתה שכדור הארץ והציוויליזציה יושמדו אם לא נפסיק  את הפליטות מיד. מה? אמרו סתם, בלי לדעת ?

"עוד יותר קשה הוא להעריך מה שינויי האקלים יעשו לחברה האנושית, שזו במידה גדולה שאלה כלכלית."  באמת? ד"ר האנסן עצמו, אבא של מדעני האקלים, טען שגורלו של כדור הארץ ייחרץ, והוא יהיה חם כמו וונוס (כוכב –הטמפרטורה על פניו: 700 מעלות), ושהאוקיינוסים יתאדו – כלומר זאת לא שאלה כלכלית כלל, אלא שאלה קיומית. אתה רוצה להגיד,  גיליס, שד"ר האנסן סתם זיבל בשכל, ומה שהוא טען חסר ביסוס מדעי? אני לא מאמין שאתה אומר את זה!

"עד כמה יהיו הנזקים חמורים, איזו פעולות אנו יכולים לנקוט בימינו כדי להקטין את הנזקים, כמה זה יעלה, והאם זו השקעה ראויה וכדאית ביחס לשימושים אחרים של הכסף? ". זו מנגינה חדשה לגמרה, עד כה נטען בחוגי החממיסטים שהנזקים יהיו סופניים, ולכן עלינו להקטין את הפליטות – יעלה כמה שיעלה. פתאום מדברים על הצורך בחישובי כדאיות?

"מרבית הכלכלנים חושבים שמרבית הנזק כבר נעשה ושנחרץ כבר שניזקי האקלים יהיו גדולים , לא חשוב מה נעשה כעת". אבל אמרו לנו שעדיין ניתן להציל את כדור הארץ אם רק "נעשה יותר"! כלומר – כעת "מרבית הכלכלנים" הגיעו למסקנה שאין הרבה שאנו יכולים לעשות למניעת התחממות?

"הם גם מוצאים שהנזק האקלימי יהיה בטל בשישים ביחס למגמות כלכליות גדולות יותר, לא קשורות לאקלים, כמו התפתחות הטכנולוגיה ושינויים באוכלוסייה" . איך יכול הרס כדור הארץ להיות "בטל בששים"? מה? הטענות של המדענים החממיסטים וה IPCC  על הרס כדור הארץ היו מוגזמות? מה? יש משהו חשוב יותר מההתחממות הגלובאלית? איך זה יכול להיות?

בכול זאת, אומר גיליס, הכלכלנים אומרים שכדאי לעשות מה שאפשר כדי להקטין את הנזק – למשל להטיל מס על פליטות הפד"ח. מס באיזה גובה? אם אתה רוצה רק להקטין את הנזקים שלא ניתן למנוע, מס בשיעור כמה סנטים יספיק. אבל זה מתבסס על ההנחה ששינויי האקלים יתרחשו בקצב אחיד, כלומר מה שיקרה יהיה דומה למה שקרה עד כה [לא קרה דבר...], ורק יתגבר בהדרגה. האנושות תוכל להסתגל לשינויים כאלה. אבל, כמו שהפאנל של האו"מ אומר (ה IPCC ), קיים סיכון שהשינויים באקלים יהיו פתאומיים והרסניים. אנו יודעים שהדבר אפשרי כי הוא כבר התרחש בהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ. בעת המסת הקרחונים לאחר תקופת הקרח האחרונה עלו פני הים בקצב של כ 30 ס"מ לעשור, פי 10 יותר מהר מאשר כעת" כלומר – שינויי אקלים גדולים ומהירים התרחשו בעבר, באופן טבעי, ללא השפעת בני האדם ופליטות הפד"ח הנוראיות שלנו? לא ייתכן! הן אמרו לנו עד כה שהשינויים שמתרחשים בימינו הם חסרי תקדים לחלוטין בעוצמה ובמהירות שלהם. מה? זה לא היה נכון? עבדו עלינו?

"בכול זאת, בגלל הסיכון של אסונות גדולים כדאי להשקיע קצת יותר בניסיון למניעת ההתחממות – משהו כמו פוליסת ביטוח נגד סיכונים – כלומר להטיל מס פליטות יותר גבוה. זאת שאלה כלכלית". שאלה כלכלית? עד עכשיו אמרו לנו שזו שאלה מוסרית – שאנו חייבים, אבל ממש חייבים, להציל את כדור הארץ מכליה, למען ילדנו ונכדינו.
[לא חשוב שכבר קיימים מיסים גבוהים על דלק, שהמיסים לא מביאים להקטנת הפליטות. האמונה שהמיסים יושיעו אותנו מאסונות האקלים זו אמונה טפלה ואבסורדית. רק המצאת מקורות אנרגיה חליפיים, שאינם קיימים עדיין היום, יכולה להביא להקטנת הפליטות. מיסים זו תרופת אליל – על כך בקטע אחר]

מה קרה לגיליס? הוא השתגע? האם הוא שינה את דעתו והפך עורו, או שמא מכר נשמתו לשטן (האחים קוץ')? אני לא חושב שיש לגיליס דעה, הוא רק בבואה או ראי לקולות שהוא שומע סביבו, והקולות השתנו!

גיליס איננו היחידי ששינה את המנגינה מקצה לקצה. גם "די וולט" עיתון חשוב (בגרמנית) של "אנשים חושבים" (אנשי שמאל, רק הם חושבים) בגרמניה פרסם גם הוא כתבה (באנגלית)  גדולה, ברוח החדשה.
כותב "די וולט": "אנו צריכים פחות הפחדה, ויותר מחקר בסיסי ואומץ לקחת סיכונים". "המבול של ההפחדות מאיים על אמינות כול התחום (של המחקר האקלימי) ולכן פוגע במדע כולו. החממיסטים גאים על שהעמידו את הנושא במרכז הבמה, הם מתרועעים בחפץ לב עם פוליטיקאים, וטוענים שהם יודעים בדיוק מה צריך לעשות כדי למנוע את הרס כדור הארץ: להימנע מאכילת בשר, מנהיגה במכוניות, מצריכת חשמל מפחם, מטיסות. הם עברו את הגבול שבין מדע לאקטיביזם."

"גם המדיה (העיתונות) היו בלתי ביקורתיים. הם פעלו לפי הכלל: מה שלא יהיה אל תאמר מילה רעה על מדעני האקלים , אל תביע איזשהו ספק על תוצאותיהם או תחזיותיהם – זה עלול לתת נשק בידי הספקנים הרשעים."   "מדיניות וועידות האקלים נכשלה". לבסוף הוא אומר שצריך לשמוע את קולותיהם של כול הגרומים בחברה האנושית, סוציולוגים, היסטוריונים, גיאוגרפים ואתנולוגים [כלומר לא רק של האידיאולוגים...] כולם צריכים להשתתף בדו שיח.  הסתגלות תהפוך לנושא חשוב יותר ויותר.

אני ממש לא יכול להאמין למשמע אוזני: דברי היגיון בנימה ספקנית גם ב"ניו יורק טיימס" וגם ב"די וולט"? זה מעיד על שינוי בהלך הרוח.   [זה מעיד גם על הגמישות האינטלקטואלית המופלאה של עיתונאים גדולים. הם מסוגלים לכתוב דבר והיפוכו, תוך זמן קצר ואפילו לא שמים לב שהיה שינוי].

יעקב

3 תגובות:

יוני אמר/ה...

לדעתי השורה הכי יפה\מצחיקה במאמר נמצאת בפסקה האחרונה, שם הוא כותב:
"מכיון שהסבירות של דבר כזה [נזקי אקלים קטסטרופלים] אינה ידועה, כלכלנים אינם יכולים באמת לכלול סיכונים אלו לתוך המודלים הכלכליים. אבל הם בהחלט מבינים אותם באופן עקרוני..."

מכיוון שמדובר במודלים, הבנה של משהו משמעותה ***היחידה!!*** היא היכולת לכלול אותה במודלים! אחרת לא היו צריכים מודלים!!

כלומר, מה שהוא אומר פה זה: "אנחנו לא מבינים את המערכת הזו, אבל יש לנו תחושה שאנחנו מבינים אותה כי יש לנו תחושת בטן בעניין, שאינה מגובה במודלים (אבל מי צריך אותם בעצם)".

וככה נראה כל מדע ניהול הסיכונים בהקשר האקלימי...

יעקב אמר/ה...

אותי מצחיק שהוא מאמין בכלכלנים. אני לא יודע מי יותר בור וחסר הבנה בעניינים טכניים - עיתונאים או כלכלנים. הדילמה קשה!

כלכלנים מנסים להעריך את הנזק של תופעה לא ידועה (ההתחממות הגלובאלית)ואת העלות של אמצעי מניעה שלא קיימים - ומפרסמים על כך מחקרים!

רק עיתונאים ופוליטיקאים יכולים להתייחס לכך ברצינות. אותי זה מצחיק. זו ממש קומדיה, עד שאתה מתחיל לחשוב על מאות מיליארדי הדולרים שמבזבזים על שטויות בהסתמך על "מחקרים" אלה, ואז זה הופך לטרגדיה.

איל אמר/ה...

"בעת המסת הקרחונים לאחר תקופת הקרח האחרונה עלו פני הים בקצב של כ 30 ס"מ לעשור, פי 10 יותר מהר מאשר כעת"
הקצב הזה היה פי 100 מאשר היום, ולא פי 10.
הקצב כיום הוא פחות מ 3 מ"מ בשנה, שהם פחות מ 3 ס"מ בעשור.