14 במאי 2014

קונצנזוס עיתונאי: כלי תקשורת בישראל מסכימים (ומעתיקים) אותן השגיאות

ידיד הבלוג, ליאור בורד הופתע מאוד לפני בשבוע שעבר כאשר גילה כי הוא חי במדינה שהיא מן המזוהמות בעולם, ליתד דיוק במקום ה-12 בעולם ברמת הזיהום... כל זאת לפי אתר YNET בכתבה עליה חתום בסמכותיות ד"ר איתי גל. הכתבה הסנסציונית זכתה לאלפי שיתופים בפייסבוק ועוררה תחושות קשות.

בדיקה מהירה אותה ערך ליאור באתר של אירגון הבריאות העולמי המגיש למבקרים מפה אינטראקטיבית מגלה שלא דובים ולא יער. לא רק שלא נבדקו כל מדינות העולם שכן ל-107 שהן יותר ממחצית המדינות ברשימה אין נתונים כלל, הרי שגם בין המדינות הנבדקות ישראל לא נמצאת במיקם בו ממקם אותה ד"ר איתי גל. 

לאחר שמדלגים על המדינות חסרות הנתונים מסתבר שמדינת ישראל נמצאת במקום 24 ברשימה ולא 12.. רק טעות של 12 מקומות... ויש גם אפשרות סבירה שהיא בכלל במיקום 131 בעולם אם היו נתונים ביחס לשאר 107 המדינות, שכן בדרך כלל אלו המדינות המזוהמות והנכשלות יותר שחסרות מעקב ונתונים.

ליאור שלח את הממצאים לאתר פרספקטיבה האמון על דיוק בדיווח עיתונאי וזה מצא את מקור הטעויות שנבע מבלבול בין סוגי נתונים שונים וגם הציף את התופעה של העתקת הטעויות בעיתונים נוספים ובהם: נענע 10, שידורה ברשת ב' והצבתה באתר קול ישראל ובישראל היום, בנוסף בין המשכפלים גם גלי צה"ל. אתר NRG הוא היחיד מבין כלי התקשורת הגדולים שדייק בדיווח.

רשת ב' של קול ישראל שידרה כתבה מפחידה שנפתחה במילים: "קחו אוויר לקראת הנתונים הבאים..." בכתבה צוטט מנכ"ל אירגון אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה שלא טרח להעמיד דברים על דיוקם אלא השתמש בהם כקרדום כשהוא אומר:
"זה סוג של בלוף... יש תוכניות מצויינות להאבק בזיהום אוויר בישראל אבל אלה נשארות במגרה"... אכן סוג של בלוף.

ברכה הוסיף: "האמת היא שהנתונים לא מפתיעים..." [את ליאור בורד שאינו  מומחה בנתונים הם דווקא כן הפתיעו..] "זה נכון שלישראל היום יש פלטפורמה מצויינת של חקיקה לרבות חוק אוויר נקי ותקנים מאוד מחמירים שאימצנו ממדינות העולם, ... הכנו תוכניות שתוקצבו בלא מעט כסף, התכנית להפחתת גזי חממה תוקצבה בשני מיליארד שקלים עד שנת 2020(!!!) אלא מה, כל התוכניות האלו קוצצו במהלך השנים האחרונות על ידי ממשלת ישראל. ממשלת ישראל לא משקיעה ולא מתקצבת".

ומסכמת הכתבה ברשת ב: "כך או כך ישתמשו במשרד להגנת הסביבה בדו"ח הזה כמנוף לחץ לאשר תוכניות למאבק בזיהום אוויר". ברור.

בתמונה: הידיעה באתר גל"צ:



6 תגובות:

יעקב אמר/ה...

כול הידיעה מפוקפקת.
הם מדברים על חלקיקי זיהום באוויר, חלקיקים מוצקים - P10, P2.5 - חלק מהחלקיקים האלה הם חלקיקי אבק טבעיים שבאים עם הרוח בייחוד במדבר, ותלויים במזג האוויר. זה עשוי להסביר את הזיהום הגדול יותר באשקלון - קרבה למדבר.
כול הדיווח רשלני, תוך חוסר הבנה של הדו"ח של אירגון הבריאות - כלומר החומר המדווח. אופייני לעיתונות בארץ.

אבל, כול העיתונאים יודעים: כמה שיותר סנזציוני ומפחיד - ככה יותר טוב.

יעקב אמר/ה...

זיהום האוויר תלוי בהרבה גורמים: גיאוגרפיה (מיקום בעולם), צפיפות האוכלוסייה, רמת התיעוש, מזג האוויר.

תלוי גם בשכנים - בירדן ומצריים יש זיהום גבוה הרבה יותר - אולי משהו גולש אלינו? 0שלא לדבר על עזה...)

לא כול הגורמים נמצאים בשליטתנו.

יעקב אמר/ה...

הכרה נוספת: סיבה עיקרית לזיהום האוויר הן תחנות הכוח הפחמיות הפועלות ללא ציוד סינון מודרני ומשוכלל. איני יודע בדיוק מה המצב אצלנו - נראה לי שהציוד הותקן רק חלקית בתחנות הכוח של חברת החשמל, וחסרים להם כמה עשרות מיליוני שקלים כדי להנשלים את התקנת המסננים.

לזה אין כסף, אבל - כדי לשלם סובסידיות במאות מיליוני שקלים לחשמל סולרי שהתועלת ממנו מעטה - לזה יש כסף.
ואח"כ באים ואומרים שהחשמל הסולארי "נקי" כלומר תורם להקטנת זיהום האוויר.
אם רוצים להקטין זיהום האוויר צריך להשלים התקנת מסננים בתחנות הכוח.

איל אמר/ה...

אשקלון הכי מזוהמת????
ישראלי שקורא את הידיעה הזו ולא מגחך בביטול ועובר הלאה הוא או טיפש או שקרן.
באשקלון אין כמעט תעשייה, התנועה בה דלילה בהרבה מערים אחרות במרכז והיא בכלל ממוקמת על חוף הים כך שרוב שעות היום יש בה בריזה.
איזה קישקוש!

Anochi אמר/ה...

כאשר אומרים "אשקלון" זה גם יכול להיות תחנת מדידה שנמצאה ליד ארובה של תחנת הכוח. למשל בחדרה תחנת מדידת הזיהום ממוקמת 800 מטר מתחנת הכוח אורות רבין שהיא גורם הזיהום המרכזי בישראל. למרבה הצער השימוש בשם העיר "חדרה" מייצר יותר כותרות סנסציוניות כאשר מה שרלוונטי הוא בעצם השטח סביב התחנה ואוי השכונה הקרובה.

בנוסף, דו"ח של המשרד להגנת הסביבה מטיל ספק באיכות הנתונים וסדירותם. על פי הדו"ח התחנות לא מספקות נתונים אמינים על זיהום האוויר, הציוד שלהן ישן ותחזוקתן לקויה. הדו"ח מעלה ספקות לגבי האמינות הנתונים שמוצגים לתושבים.

"לפי התקן יש להחליף את ציוד המדידה כל שבע שנים. אבל לפי הדו"ח, בתחנה בחדרה המכשיר למדידת פליטה של תחמוצות החנקן לאוויר לא הוחלף זה 12 שנה; בתחנת עמיקם משתמשים במכשירים מלפני 10 שנים ובתחנת אום אל-פחם מודדים את זיהום האוויר במכשירים מלפני 11 שנה. בתחנת חדרה נמצא בלון כיול של מכשירי המדידה, שפג תוקפו כבר בסוף 2009. "משמעות הדבר היא שאמינות הנתונים בשנתיים האחרונות מוטלת בספק", עוד צוין כי בניגוד לנהלים, הכיול החיצוני למכשירים, לצורך תחזוקתם, מתבצע על ידי קבלן שאינו בעל ההסמכה הדרושה.

עוד עולה מהדו"ח כי הטכנאים לא פוקדים את התחנות בתדירות הנדרשת. כך, במשך יותר מחודש לא ביקר טכנאי בתחנת חדרה. התוצאה היא שלא מתקבלים נתונים מתחנות הניטור באופן רציף ומלא, וייתכן שהיו מצבי זיהום חמור שאיש לא ידע עליהם. על פי הדו"ח, זמינות הנתונים של מכשירי המדידה של גפרית דו-חמצנית בשנת 2011 נעים בין 43% ל-97%. באחת התחנות נרשמה זמינות נתונים של 54% ובאחרת, זמינות של 43% בלבד."

לקריאה נוספת:
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1715971

יעקב אמר/ה...

ומאיפה לוקח אירגון הבריאות העולמי את הנתונים על הזיהום בכול ארץ וארץ? כמובן, מהגופים הממשלתיים המקומיים - במקרה שלנו - ממשרד הסביבה - שאיכות המדידות שלו תואר בהערה הקודמת. מן הסתם יש בעיות עם המדידות גם בארצות אחרות.

עיתונאי שקדן (ועורך קפדן) היה מחפש פרופסור מומחה שיסביר לו ולקוראים את משמעות הנתונים והיה מביא את ההסבר בכתבה.
אבל... זה דורש להשקיע קצת עבודה... דרישה מוגזמת בשביל העיתונאי העברי המצוי.