דפים

14 במאי 2014

אין לנו פתרון עדיין לבעיות האקלים.


זו הכותרת של מאמר של רוברט יעקב סמואלסון (עיתונאי וותיק, בתחום הכלכלה, בוגר הארוורד) בוושינגטון פוסט.
הוא מציע שכול דוח אקלימי, כמו למשל דוח ה IPCC, יכלול, למען האמת, את האזהרה הבאה:

"למרות שאנו מאמינים שההתחממות הגלובאלית מהווה סיכון חמור לאוכלוסיית העולם, אין בידנו כרגע הטכנולוגיה הנחוצה כדי לעצור את ההתחממות. המטרה של פרסום הדוח היא ליצור תנאים שיעודדו פיתוח הטכנולוגיות הנחוצות, אבל אין בטחון שזה יקרה (שהטכנולוגיות ימצאו) והרבה זמן וכסף עלול להתבזבז במאמצים עקרים לכיוון זה."

אני לא אופטימי (אומר סמואלסון), הפולמוס האקלימי רק מבלבל, ונמשך לפי תסריט שגרתי עקר.
ראשית היה הדוח של ה IPCC, אשר קבע שהטמפרטורות בעליה, שהסיבה העיקרית הן הפליטות של האנושות, ושהדבר יגרום נזקים חמורים בעתיד. אח"כ היה הדוח של ה NCA- (לגבי ארה"ב) שטען שהנזקים "כבר כאן", כבר מתרחשים. אח"כ באו הספקנים ("המכחישים") ואמרו שהדוחות מוגזמים, ולא ניתן להצביע על נזק שנגרם בוודאות על ידי שינויי האקלים (להבדיל מנזקים שנגרמים על ידי תופעות אקלימיות רגילות).
הוויכוח הרטורי הזה הוא על דעת הקהל, אבל הוא עקר. דעת הקהל (ב 67%, לפי משאל אחד) אכן מאמינה שיש התחממות גלובאלית ועלולים להיות נזקים. נוח למודאגי האקלים שיש "מכחישים" אותם ניתן להאשים שהם "אנטי-מדע" וניאנדרטלים, ולתלות בהם ובחברות הנפט הרשעיות את האשם בכך ש"לא עושים מספיק" כדי להילחם בהתחממות הנוראית.

האמת היא אחרת: אין פתרון.

בין השנים 2010 ל 2040, אומרת התחזית של ה EIA (משרד האנרגיה של ממשלת ארה"ב), יגדלו פליטות הפד"ח העולמיות ב 50%. כ 80% מהאנרגיה בעולם תבוא מדלק פחמי (פחם, נפט וגז). אין לנו, כרגע, תחליף לאנרגיה זו. שום ממשלה שפויה (אומר סמואלסון) לא תקריב את הכלכלה היום, על ידי צמצום גדול בשימוש באנרגיה מפחם, למען מניעת נזקים אקלימיים בלתי ברורים ובלתי וודאיים בעתיד הרחוק. [הערה שלי: זה לא עניין רק של "כלכלה" זה עניין של לשבת בחושך, בלי חשמל].

מרבית הגידול בפליטות, בעתיד, יבוא מארצות עניות ומתפתחות (סין, הודו וכאלה). בארצות המפותחות אין גידול גדול לא בכלכלה ולא באוכלוסייה, ולא ברמת החיים, והפליטות התייצבו פחות או יותר. לא ניתן למנוע מהארצות העניות להמשיך את הפיתוח המביא רווחה לאוכלוסייה הענייה. כול קיטון בפליטות שעשוי להיות מושג בארה"ב או באירופה יבלע ולא יורגש מחמת הגידול בארצות מתפתחות.

תחנות הרוח והפאנלים הסולאריים מספקים רק כמות זעירה מהאנרגיה הדרושה, והטכנולוגיה של לכידת הפחמן וקבורתו עוד לא קיימת בפועל. באשר לנזקי האקלים הצפויים – יש חוסר ידע וודאות גדולים באשר לשיעור הנזקים ולקושי שיהיה או לא יהיה להסתגל להם.  לכן סמואלסון מעדיף מדיניות שעשויה לעזור עם האקלים, אבל יש לה גם תוצאות רצויות אחרות – מדיניות "ללא חרטה" no regret . הוא מציע מס פחם. מס הפחם עשוי לדברן פיתוח מקורות אנרגיה לא פחמיים, והוא גם יעזור לממן את הממשלות. אין המס מבטיח שאכן מקורות אנרגיה לא פחמיים יומצאו, ותהיה באמת הקטנה בפליטות.

גישה כזו, לדעתו, יתרונה הוא שהיא ישרה וכנה.

סיכום שלי:
כול הליברלים (אנשי השמאל) אוהבים מיסים, לכן הם אוהבים מס פחם בגלל היותו מס. הפחתה בפליטות הוא לא יביא, אבל, מה זה משנה? הוא מס ולכן הוא רצוי.
אני מציע עסקת חבילה. קבלו את מס הפחם האהוב עליכם – ובתמורה וותרו על סובסידיות ומנדטים לרוח ושמש, ושריפת המזון שלנו (מנדטים של אתנול).  מס הפחם הוא יותר שפוי ופחות מזיק מהמדיניות הבלתי שפויה של האתנול והבזבוזים על שמש הרוח, חסרי התועלת. (ניתן גם להקטין מיסים אחרים כדי לקזז את הנטל של מס הפחם). הפחתה בפליטות לא תהיה, בשום אופן.

יעקב

אין תגובות: