דפים

15 בנובמבר 2013

רוקדים על אסונות


עם כול אסון טבע שמתרחש קופצים החממיסטים ופוצחים בריקוד: "אמרנו לכן, ההתחממות הגלובאלית כבר כאן. ראו את הטייפון האיאן, ראו איזה אסון היא גרמה. אם לא תיטיבו את דרכיכם יהיה אוי ואבוי!"
ככה עשו אחרי הוריקן קטרינה ב 2005, הוריקן סנדי ב 2012, ועכשיו אחרי טייפון האיאן שפגע קשות בפיליפינים.
קחו משל את הפניה הנרגשת של  נציג הפיליפינים בוועדת האקלים בוורשה: "איננו יכולים לשבת בשקט ולהמשיך בקיפאון בשיחות האקלים.  על הספקנים לרדת ממגדלי השן ולבוא לפיליפינים לראות במו עיניהם את השפעת שינויי האקלים.... משבר האקלים הוא מטורף, אנו יכולים לשים קץ לטירוף הזה, כאן, בוורשה, מיד... המדע אומר לנו ששינויי האקלים יביאו סערות יותר גדולות..."
דעה טיפוסית אחרת הביא דניאל מיטלר, המנהל הפוליטי של גרינפיס: "אומנם איננו יכולים להגיד עד כמה השפיעו שינויי האקלים על הטייפון המפלצתי הזה, אנו יודעים שתופעות קיצון נעשות קיצוניות יותר ושכיחות יותר בגלל שינויי האקלים". מדען האקלים המפורסם, סטפן ראמסדורף, אמר: "איך יכולים המתנגדים, הנלחמים נגד צעדי הגנת-אקלים, לישון בשקט נוכח האסון הגדול בפיליפינים?".
אל תשימו לב אליהם.
הם לא יודעים מה הם מדברים, הם מפיצים דמגוגיה. אין שום קשר בין הסערות האלה וההתחממות הגלובאלית. הם מטיפים כמו הכמרים בימי הביניים, שאחרי כול אסון טבע הכריזו שהאסון הוא סימן לזעם האל, ועל האנושות לחדול מחטאיה ולהגדיל את התרומות לכנסייה, כדי לשכך את זעם האל (ואת עוצמת הסערות...). ההכרזות החממיסטיות הן ביטוי לאמונת הבטן חסרת ביסוס עובדתי.
המדע עדיין לא מסוגל לקשר בין הסערות להתחממות (גלובאלית או לא), לא מסוגל למצוא קשר סיבתי, עובדתי, ברור בין הדברים. המדע איננו יודע בדיוק מה גורם לסערות. המדע לא מסוגל להגיד מה תהיה השפעת ההתחממות (אם תהיה). יש סברות שהתחממות (אם תהיה) תגרום ליותר סופות, וסברות שפחות, והמדע כעת עדיין לא יודע להכריע בין הסברות האלה, כי יש נימוקים לכאן ולכאן, אבל לא ידע ברור.
ומעל לכול: עובדתית – אין החמרה בתופעות קיצוניות, עד כה. זו לא ספקולציה, אלה העובדות. אם אנו בוחנים בדקדקנות את הסטטיסטיקות על כול התופעות שהתרחשו עד כה (סערות, שיטפונות, בצורות, גלי חום) איננו יכולים להבחין לא בגידול בתדירות של התופעות ולא בשינוי בעוצמה של האירועים. סערות, בצורות ושיטפונות התרחשו תמיד, וכנראה יתרחשו תמיד גם בעתיד. כול מה שהתרחש בשנים האחרונות (מאורעות שחווינו אישית) אינו חורג במאומה ממה שהתרחש בעבר. את זה מראים הנתונים. אין לסמוך בנושא זה על רשמים ורגשות סובייקטיביים (סערה כזו לא זכורה אפילו לזקני צפת).
אפילו ה IPCC, בדוח האחרון, אומר בבירור שאין סימנים (אין נתונים) המראים החמרה בעוצמת הציקלונים, או גידול במספרם.

הגרף למעלה מראה בבירור שאין שינוי לא במספר הציקלונים (טייפונים, הוריקנים), ולא בעוצמה שלהם. הגרף למעלה מציג העובדות, הנתונים, להבדיל מהרגשות הבטן והנבואות של המודאגים.
ככה גם הגרף הזה, המראה ציקלונים שפגעו ביבשה בחלק הצפון מערבי של האוקיינוס השקט (האזור של הטייפון האחרון).

בני פייסר מעלה נקודה נוספת. הנזקים הגדולים הם, במידה רבה, תוצאה של כשלים של הפיליפינים בהתראה, בהכנות, פעולות מנע ופינוי מסודר של התושבים, מבעוד מועד. בארצות אחרות, כמו אוסטרליה, הודו ובנגלדש היכו סערות לא פחות גדולות, אך מספר הקורבנות היה הרבה יותר קטן, הודות למוכנות ופעולות מנע.
עוד על הנושא תוכלו לקרוא בבלוג של וואטס, כאן, וכאן., ביורן לומבוגר – כאן. בכול אחת מהכתבות הנ"ל יש קישוריות רבות למאמרים נוספים ולאוספי נתונים. אנו כתבנו רבות על זה, למשל כאן.
יעקב



תגובה 1:

איל אמר/ה...

הם יודעים היטב על מה הם מדברים.
ולכן זה הרבה יותר גרוע.
לפחות חלקם משקרים במצח נחושה (מישהו אמר גרינפיס?).