בריטניה שיפרה את החוק לפני שנה וקבע יעד של אפס פליטות ל 2050. כיצד יגיעו ליעד? הם הקימו וועדה מייעצת Climate Change Commission CCC - וועדת מומחים ממשלתית שישבה וחשבה ובדקה וקבעה תוכנית. לא תכנית הנדסית מפורטת, תכנית מילולית - בלשון שלי: שירה. מיליון מילים. אין שום התייחסות טכנית כיצד בדיוק יושגו היעדים ומה צריך לעשות. רק מילים, מילים, אין תכנית כמותית, מעשית ומפורטת כי תכנית כזו אינה אפשרית.
הנה הסעיפים שלהם תחת הכותרת שלהם "איזה שינויים דרושים".
- התייעלות אנרגטית להורדת צריכת האנרגיה ב 2050 ל 60% מהצריכה הנוכחית.
איך להוריד את
הצריכה? מאז בריאת העולם ועד עכשיו צריכת האנרגיה רק גדלה עם גידול האוכלוסייה
וגידול רמת החיים. היא יורדת כאשר יש משבר כלכלי (כלומר גידול בעוני). איך תשתנה
צריכת האנרגיה עד 2050 בבריטניה? איש אינו יודע. מה שנראה הוא שאוכלוסיית בריטניה
בירידה קלה, הילודה נמוכה ורק ההגירה בולמת נפילה מהירה באוכלוסייה. מה תהיה
האוכלוסייה ב 2050? איש אינו יודע ואיש אינו שולט בזה. אין להניח שתרד ב 40%.
שאלה שנייה: האם
בריטניה תהיה יותר עשירה או יותר ענייה ב 2050? גם את זה איש אינו יודע. הם הגיעו
לרמת עושר די גבוהה, אין להניח שרמת החיים תעלה עוד הרבה, ויש סימנים דווקא שתרד…
(פחות צריכת יתר...), בייחוד אם יימשך בזבוז הכסף על אשליות סולאריות ורוחניות.
יכול להיות שזה יביא להפחתה קלה בצריכת האנרגיה ויכול להיות שלא. הם לא יודעים ולא
שולטים בפרמטר זה.
שאר
"ההתייעלות" האנרגטית עד כה הושגה בזכות סגירת בתי החרושת והעברת הייצור
התעשייתי לסין. זה הפחית את צריכת האנרגיה והפליטות בבריטניה על ידי העלאתם בסין.
זה צעד חד פעמי שכנראה מיצה את
עצמו.
הסעיף הזה - של הורדת הצריכה של האנרגיה הוא סעיף מילולי, של שירה, אין בו שום פירוט הנדסי, כמותי, מוגדר ומעשי. יכול להיות שתהיה התייעלות ויכול להיות שלא, וגם אם תהיה לא סביר שתהיה בשיעור שהם מנחשים, ואין לאיש שליטה על כך. אם יש גודל לא ידוע ואתה משתמש בניחוש חופשי ממגבלות - אפשר לנחש מה שנוח לך מבחינת היעדים שהגדרת מראש על בסיס אידיאולוגי.
- "בחירה
חברתית שמובילה לירידה בפעילות המשתמשת בפחם (או בפחמן)".
מה זה?עוד מילים. אולי הם מטיפים לפחות נסיעות במכוניות, פחות טיסות, פחות יבוא סחורות באוניות ופחות צריכה של בשר וכיו"ב. את הדבר הזה אפשר לסכם במילה אחת: יותר עוני. לא יפה להכריז על יעד של יותר עוני, אבל זו הכוונה. אז הם הסתירו את העניין תחת מילים יפות. קוראים לזה בעגה ירוקה גם "שינוי באורח החיים". הסעיף הזה הוא היחיד שדווקא יש לו סיכוי טוב להתגשם: הגדלת העוני.
- "חשמול
נרחב בייחוד של התחבורה וחימום הבתים, המבוסס על מקורות חשמל מתחדשים [שמש
ורוח] ונטולי פחמן [גרעין]".
באופן תיאורטי ניתן להעביר (עד 2050) את קרוב ל 40 מיליון כלי רכב בבריטניה למכוניות חשמליות, ואת ה 28 מיליון בתים לחימום בחשמל (היום מחממים בעיקר בגז). איש לא חישב ולא העריך מה המשמעות מבחינת ייצור המתקנים הדרושים: מכוניות חשמליות, בטריות, מחליפי חום לחימום - שהם בעצם מזגנים - האם קיים כושר ייצור למיליונים של מתקנים, האם זמינים חומרי גלם (מחצבים), וכמה זה עולה וכמה זמן לוקח. האם קיים כוח אדם מקצועי הדרוש וכו'. ומעל לכול: האם יהיה החשמל? כי אם יחשמלו את הכול יצטרכו פי כמה חשמל מאשר מייצרים היום - וכבר היום ייצור החשמל אינו מספיק (או מספיק בקושי) לצריכה הנוכחית - לפני שהגדילו את הצריכה פי שלוש עם מכוניות חשמליות ומחליפי חום חשמליים. גידול ענק כזה בשימוש בחשמל דורש גם בנייה מחדש של רשת ההולכה והחלוקה של החשמל - משימה אדירה. אני מתנבא בבטחון: זה לא יקרה. אין שום סימן שבריטניה החלה להתקדם בכיוון הזה. אומנם כמות לוחות השמש וטורבינות הרוח (11,000) שהם התקינו ב 20 השנים האחרונות היא אדירה, אבל התפוקה שלהם קטנה - בס"ה הרוח הפיקה כ 20% והשמש כ 4% מהחשמל. השמש והרוח יחד הפיקו כ 3.5% מהאנרגיה הכוללת שבריטניה צורכת. (קרוב ל 80% מהאנרגיה היום באה מדלקים פוסיליים או פחמיים, השאר מגרעין והידרו).
- פיתוח כלכלת מימן.
- פיתוח לכידה וקבורה של
פד"ח -CCS- Carbon
capture and storage.
שני הסעיפים האלה
שייכים למדור המדע הבדיוני ולא לתכנית פעולה הנדסית מעשית. אמנם נבנו עד כה בעולם (לא בבריטניה) מספר
מתקנים ניסיוניים גם לייצור מימן מחשמל וגם ללכידת פד"ח. הדבר אפשרי טכנית -
אבל הוא לא מעשי. המימן הוא בעייתי כי הוא מאד דליק ונפיץ. התהליכים האלה מאד
בזבזניים באנרגיה כלומר - בלתי יעילים. לא ארחיב את הדיבור כאן, אומר רק שזה לא
קיים ולא עובד ולא מוכח שמעשי, אדרבא: המתקנים הניסיוניים שהוקמו הוכיחו שהעסק לא
מעשי. בעזרת מדע בדיוני אתה יכול להשיג כול יעד שתרצה. להשיג בדמיון, לא במציאות.
(סטטיסטיקות
מפורטות על שימוש באנרגיה בבריטניה ניתן למצוא בדו"ח משרד האנרגיה שלהם).
ייתכן ויפותחו
בעתיד טכנולוגיות חדשות שאינן ידועות היום. אבל, ביסוס יעדים (וחקיקה) על
טכנולוגיות שלא קיימות זה מעשה לא רציני.
פליטות הפד"ח בבריטניה ירדו ב 44% לעומת הפליטות ב 1990. אז יש שאומרים "מה הבעיה? עוד שלושים שנה ועוד ירידה של 44% ונגיע ב 2050 ל 88% אפס פליטות. לא מאה רק 88%, זה גם טוב". מי שאומר ככה לא הסתכל על המספרים והעובדות. הירידה בפליטות שהייתה הושגה בזכות שני מאורעות חד פעמיים שהסתיימו ולא ניתנים לגידול או שיכפול. הראשון הוא מעבר מפחם לגז, מעבר שהושלם (פחות או יותר). השני הוא העברת הייצור התעשייתי (כולל ייצור פלדה) לסין וארצות אחרות. הדבר הוריד את הפליטות (והזיהום) בבריטניה והעלה אותם בסין. שני הגורמים האחרים שתרמו לירידת הפליטות - שמש ורוח והתייעלות אנרגטית תרמו משהו אבל חלק קטן מהירידה שהייתה. אין דרך נראית לעין להמשיך בירידה בפליטות שהייתה.
כאמור, הסעיף היחידי שיש לו סיכוי טוב להתגשם הוא סעיף 2 - "ירידה בפעילות המשתמשת באנרגיה מפחמן", שם נפוץ אחר לאותו דבר: "שינוי אורח חיים". תרגום לעברית: הגדלת העוני (הקטנת הצריכה והעושר). גידול העושר והרווחה ורמת החיים - המטרה הנכספת בדרך כלל - דורש מאמץ כדי להשיגו. גידול העוני - ניתן להשיג בלי מאמץ, וכנראה יושג. גידול כלשהו בעוני, בשיעור צנוע לא יהיה אסון גדול בבריטניה. גם הקטנה כלשהי בפליטות בבריטניה לא תהיה הישג גדול ברמה עולמית. אבל צריך לזכור שכ 75-80% מאוכלוסיית העולם באפריקה, אסיה ודרום אמריקה חיים בעוני גדול, על סף הרעב ממש. אצלם התרופה הזו - גידול של העוני - לא מוסרית ולא אפשרית. צריכת האנרגיה הפחמית והפליטות בארצות אלה רק הולכת וגדלה. הישגי בריטניה בהורדת הפליטות (אם יהיו) לא יהיו משמעותיים ביחס לפליטות כול העולם.
הדיבורים והחוקים על אפס פליטות, לא חשוב באיזו שנה - 2025, 2030 או 2050 - הם חלומות מנותקים מהמציאות.
יעקב.
תגובה 1:
מעניין.
תודה.
הוסף רשומת תגובה