12 באוקטובר 2020

על הפשרת קרחונים וגובה פני ים.

פרופ. מיכה קליין

תחזיות אפוקליפטיות רבות חוזות עלייה גבוהה בפני הים. תחזיות נמוכות יחסית צופות עליה של כ-מטר עד סוף המאה . עלייה שכזו פרושה עלייה של כ-סנטימטר לשנה. יש אף רואי שחורות שמנבאים עלייה של מטרים עד שנת 2100. גם בישראל עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי צפויה עלייה של 1-1.4 מטר בגובה פני הים, ולפי זה מתכננים את הטיפול במצוקי החוף ואת תכנון בעיות ניקוז של נחלי מישור החוף. 

מודל תחזית צריך להישען על נתוני אמת.

מודל תחזית צריך להישען על נתוני אמת. פני הים עולים הן מהתפשטות טרמלית והן מהפשרת קרחונים.  החוזים את העלייה הגדולה בעתיד הקרוב מיחסים זאת בעיקר להפשרת הקרחונים הצפויה. תרומת הפשרת הקרחונים העולמית  ב-55 השנה האחרונות הייתה שולית  -27 מ"מ ב 55 שנה. 

בניתוח של המרכז האירופי לחקר האקלים שפורסם ב 2019 ממופה העולם ותרומת הפשרת הקרחונים של כל אזורי העולם. לאחר חישוב הנפח הכללי של הקרחונים שהופשרו בשנים 1961-2016  מחשבים עורכי הדוח את העלייה בגובה פני הים עקב הפשרה זו והם מגיעים  לתוצאה של 27 מ"מ  במשך 55 השנים, 0.5 מ"מ/שנה.  עבודה זו פורסמה גם כמאמר בכתב העת  . Nature



המחקר ועיקרי התוצאות.

נפחי הקרחונים שהופשרו בשנים 1961-2016.

התוצאה:

Between 1961 and 2016, glaciers around the world lost about 9625 gigatonnes (Gt) of ice. This resulted in a global sea level rise of 27 mm over the same period

במצב של עניינים כרגיל הקצב המדוד פרושו 40 מ"מ (4 ס"מ) עד שנת 2100.

כמעט מקביל לשנים אותן, מציג גרף המרכז למיפוי 1958-  2018 את השינויים בגובה פני הים בישראל (ראו הבלוג הירוק  3.6.2020, מדידות גובה פני הים בישראל). כתבתי כי העלייה המדודה בגובה פני הים על בסיס נתוני המרכז למיפוי ישראל לשנים 1958-2018 היא, בניתוח מחמיר 0.5 מ"מ/שנה.

תוצאת המחקר המובא כאן  מחזקת את ממצאי המרכז למיפוי ישראל.

נשאר רק לשאול מה הם נתוני הבסיס עליהם נשען המודל החוזה מטרים עלייה עד שנת 2100 ?.

מקור:

Zemp, M., Huss, M., Thibert, E., Eckert, N., McNabb, R., Huber, J., Barandun, M., Machguth, H., Nussbaumer, S.U., Gärtner-Roer, I., Thomson, L., Paul, F., Maussion, F., Kutuzov, S., and Cogley, J.G. (2019): Global glacier mass changes and their contributions to sea-level rise from 1961 to 2016. Nature, https://doi.org/10.1038/s41586-019-1071-0.

6 תגובות:

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

תודה רבה על המידע.
ככל שאני קורא יותר ויותר, כך אני מתחיל להרגיש תחושת קבס מוסברת ומנומקת עולה בי.
עם כל הכבוד להשכלה המערבית ולשיטה המדעית, שאני בהחלט נמנה על מאמיניה, עושי דברה ומשתמשיה ביום יום, בכל הקשור לתחום מדעי האקלים (?) - זה כבר נהיה קצת מגוחך איך מדען/ים מגיע על סמך אמפיריקה (?) ומודלים ל- 1 מטר עליה בגובה פני הים עד שנת 2100 (=1.25 ס"מ בשנה, נותר לנו עוד 80 שנים עד 2100), ולעומת זאת מדען/ים אחר/ים מגיע על סמך אמפיריקה (?) ומודלים ל- 4 ס"מ עליה בגובה פני הים עד שנת 2100 (=על פי הכתוב כאן כ- 0.5 מ"מ לשנה, וזה עוד הניתוח ***המחמיר!***).
כלומר 0.04% ממה שאותו מדען ראשון מצהיר בפומבי ומפרסם בעיתונים מקצועיים ובספרות העולמית.
זו אפילו בקושי סטיית תקן.
מה יהיה?
אם זה היה ככה בכל מה שקשור לביולוגיה כבר היינו מתביישים בעצמנו.

אולי כפועל יוצא של רמת הבילבול הזו תעלה יוזמה לארגן וועידה משקלות וסטנדרטי/שיטות מדידה כלל-עולמית אינטרגלקטית תלת רוחבית סופר-קוסמוסית בשיתוף חוצנים, שדים, רוחות ואלוהים ויוחלט חד משמעית על שיטות המדידה המקובלות בכדי שתהיה בכלל שפה משותפת?...
רבותיי מדעני האקלים, אין לכם בכלל שפה משותפת כמעט.

Unknown אמר/ה...

לביולוג הירושלמי
אני מסכים לפקפוק הגדול שלך בנתונים המשרתים את מדעי האקלים.
רק אציין שמה שכתבתי עלייה של 4 ס"מ , היא העלייה הצפויה לפי החישוב רק מהמסת קרחונים לזה ניתן להוסיף עליה קטנה עקב התפשטות טרמלית..

מיכה

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

תודה רבה על התגובה העניינית שלך פרופ' קליין.
ותודה גם ששמת לב לדבריי - כלומר שאני לא מפקפק במדענים עצמם (אין פה אד-הומינם), משני צידי המתרס, אלא מפקפק בשפה המשותפת או באינטרפטציה של הנתונים (מה שמוביל לשפות שונות לגמרי), שמתחוור לי שכאילו אינה קיימת.
וכמובן בתור אדם שעוסק במדע בעצמי, אני יודע שקיימת שפה משותפת של מונחים מקצועיים, שיטות, כלים, חומרים, מכשירי מדידה וכו'... רק שעל פניו, בחיי שזה אינו נראה כך...

יעקב אמר/ה...

הבעיה היא לדעתי זאת: הרבה מאד לא ידוע. לא יודעים בכמה תעלה (או תרד) הטמפרטורה בעתיד. לא יודעים כמה קרחונים יימסו. לא יודעים בכמה יעלו פני הים. לא יודעים את הסיבות לתופעות אלו.
(בקושי יודעים - גם זה עם אי וודאות רבה - בכמה עלו הטמפרטורות ופני הים בעבר - עד כה. זה בגלל קשיי מדידה וגורמים רבים משפיעים).

לכן - רוב התחזיות לעתיד הן בגדר השערות או בשפה פשוטה ניחושים.
מדענים שונאים להגיד את האמת: "לא יודעים". אז הם מנפיקים ניחושים והשערות.
זה בסדר, זה תקין, מותר ואף צריך לנסות לשער ולנחש מה יקרה.
מה שלא בסדר הוא כשמציגים את הניחושים כממצאים. שמציגים את הניחוש כמשהו שידוע. כשמדעני האקלים אומרים: "המדע מראה שפני הים יעלו ב 1 מטר" הם משקרים. המדע לא מראה זאת. הניחוש וההשערה שלהם היא הקובעת זאת. זה לא מדע - זה ניחוש. (אולי ניחוש "חכם" אבל עדיין ניחוש).
כנ"ל המודלים האקלימיים - הם ניחוש בעזרת מחשב. הם לא אמת מדעית ידועה ומדודה וברורה - הם השערות וניחושים.

אפשר לאמור: נכון -עליית פני הים בעתיד לא ידועה, אבל אנו צריכים בכול זאת להניח משהו - כדי לתכנן ולהתכונן. חייבים להניח גודל כולשהו של עליית פני הים. חייבים לעשות את הניחוש הטוב ביותר שאפשר ולפעול על פיו. וכאן הבעיה - כי אנשים שונים מנחשים ניחושים שונים ומושפעים בניחושיהם על ידי כול מיני אידאולוגיות ודעות וגורמים לא מדעיים. אין משהו אחר. זה מה יש.

הבעיה היא כאשר מדענים כול כך משוכנעים בנכונות הניחוש שלהם, וכול כך משתוקקים לשכנע גם אחרים - שהם מציגים את הניחוש כאמת מדעית.

יעקב אמר/ה...

קטע קודם בבלוג הירוק על גובה פני הים כאן:
http://www.green-logic.info/2019/06/blog-post_29.html

יעקב אמר/ה...

עכשיו יש למדענים המודאגים פטנט חדש: מחלקים את הניחושים לניחוש נמוך, ניחוש בינוני וניחוש גבוה...
למשל: אלה שאומרים עליית פני הים 4 מ' - אומרים שזה המקסימום שיכול להיות, כלומר worst case - הם לא אומרים שזה מה שיהיה אלא רק ש:"לא יכולים לשלול" מקרה כזה. סבירות מאד נמוכה אבל אפשרי...
ובעיתונים מיד קופצים: מדען פלוני ואלמוני אמר שפני הים צפויים לעלות ב 4 מטר.

ואיך יודעים אם הניחוש סיבר או סביר פחות? ניחשתם! לפי הרגשת הבטן.
מדעי האקלים.