דפים

19 באוקטובר 2020

ההוצאה הבעייתית על שמש ורוח

הנה תמצית מאמר שהתפרס בכתב העת אנרג'יס (Energies) , המסכם את אשר נכתב בספרות המקצועית על האנרגיה של שמש ורוח. (לכול דבר יש סימוכין במאמר המקורי).

בין השנים 2011-2018 הוציא העולם כ- 3660 מיליארד דולר על פרויקטים הקשורים בשינויי האקלים. כ 55% מזה הוצאו על טורבינות רוח ולוחות שמש - כלומר כ- 2000 מיליארד דולר. בתקופה זו גדל חלקה של האנרגיה שמש ורוח מסך צריכת האנרגיה בעולם מ 0.5% ל 3%. פחם, נפט וגז מספקים כ 85% מצריכת האנרגיה והשאר - אנרגיה גרעינית וסכרים-מים.

לנוכח האימוץ הנרחב של תכניות "אפס פליטות נטו" המבוססות כמעט בלעדית על שמש ורוח צריך לעשות הערכת מצב ושיקול לגבי המשך הדרך. שום מקור אנרגיה אינו נקי - גם לא שמש ורוח. צריך לבדוק ולציין בבירור את ההיתכנות וההשפעה הסביבתית של אנרגיה משמש ורוח. יותר מזה: הבעיה האקלימית (אם יש) ניתנת לטיפול בשתי גישות עיקריות: 1. מניעה mitigation - מניעת ההתחממות על ידי הקטנת הפליטות. ו 2. הסתגלות adaptation - שיפור והקשחת התשתיות כדי שיקטינו נזקים מאסונות טבע עתידיים. היעילות של השיטה הראשונה (מניעה) תלויה בגודל ההשפעה של הפד"ח על האקלים - נתון שלא ידוע בוודאות. השיטה השנייה טובה לכול שינוי אקלימי, בכול כיוון (התחממות או התקררות) ומכול סיבה (אנושית או טבעית). השקעה גדולה בשיטה הראשונה (אפס פליטות ושמש ורח) עלולה לבוא על חשבון השקעה בשיטה השנייה - הסתגלות והקשחת תשתיות - כפי שרואים מההוצאה שהעולם הוציא עד כה.

בגרף למעלה הם מחלקים את ההוצאה הכספית לטובת שינויי אקלים להוצאה ציבורית והוצאה פרטית. זה מטעה. נכון - יזמים בנו חוות טורבינות רוח ולוחות שמש על חשבונם לכאורה (הוצאה פרטית). אבל הם עשו זאת רק על חשבון הבטחה ממשלתית לקנות את כול החשמל ה"ירוק" במחיר קבוע ל 20 שנה. כלומר - כול ההוצאה שבגרף היא הוצאה ממשלתית - חלק מזה (למטה בתכלת) כסף שהממשלות כבר הוציאו, וחלק (למעלה בכחול) מה שהתחייבו להוציא בהמשך (קיבלו כהלוואה מהיזמים).

 למרות ההוצאה הגדולה המשיכו פליטות הפד"ח העולמיות במגמת עלייה, כפי שרואים בגרפים למטה.

הנה בצורה גרפית, מקורות האנרגיה לצריכה העולמית.



והנה חלוקת הצריכה לפי מקורות שונים - לשנת 2018 

בהמשך, בקטעים נוספים, נביא את הבעיות ההנדסיות והסביבתיות הכרוכות באנרגיה של שמש ורוח, שעליהן נבנית ההבטחה של "אפס פליטות נטו". בהקדמה שסיכמתי עד כאן ניתן לראות היטב את חוסר הפרופורציה בין ההשקעה הגדולה בשמש ורוח והתוצאה הבלי מורגשת של הפחתת פליטות, בין השנים 2011-2018.

יעקב

 

 

3 תגובות:

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

תודה רבה על המידע יעקב.
זה נראה לי שהמלחמה (האמיתית) בפחמן הדו-חמצני כגז חממה היא די אבודה מראש (חשוב לבחור אוייב שניתן לכוון אליו אצבע, אפילו אם הוא לאו דווקא אויב).
מבזבזים כל כך הרבה משאבים רק כדי לרוץ במקום... להישאר (אולי) במצב הנוכחי ובקושי לשפר משהו.
לא מצליחים אפילו להדביק את גידול האוכלוסיה וצריכת האנרגיה בעקבות גידול האוכלוסיה והשיפור ברמת החיים של המדינות המתפתחות והנחשלות.
רמת החיים במדינות המפותחות כבר מפותחת דיה, ועכשיו כל מה שנשאר להם (באמת) להילחם בו זה התקפי החרדה והדיכאונות.
אולי אם היו משקיעים 2,000 מליארדי דולרים בחינוך להביא פחות ילדים לעולם בחברות חקלאיות-תעשייתיות (הודו, סין, בנגלדש וכו'), להשתמש יותר בתחבורה ציבורית על פני תחבורה פרטית ועוד פרמטרים "מקיימים" - אז אחלה.
אבל זה רק במדינות המפותחות עם הצרות של העשירים ("חייב את הנייקי החדשות האלו אפילו שיש לי כבר 40 זוגות נעליים!").
במדינות המתפתחות והעניות המצב גם ככה פקקטה, ושם "מינימליזם" זו ברירת מחדל.

יעקב אמר/ה...

יש בעולם אולי כ מיליארד בני אדם שאין להם בכלל חשמל - המבשלים על אש מזרדים וגללים. עוד בטח 3-4 מיליארד שיש להם חשמל לפעמים כן ולפעמים לא - או כמה שעות ביום בלבד (כמו בעזה, מצריים, עירק או הודו). יש בטח קרוב למיליארד שאין להם אוכל (תת תזונה) - ואולי הרבה יותר.

במקום לתת למסכנים אלה אוכל וחשמל - מבזבזים את הכסף על ברזלים שאין בהם תועלת (רוח ושמש). זה גורם גם בארצות מפותחות לירידה ברמת החיים - כי מוציאים כסף על ברזלים במקום על מוצרי צריכה שמשפרים את איכות חיי האנשים.

והבנק העולמי מסרב לממן תחנות כוח פחמיות בארצות עניות. שיישארו עניים ולא יצרו פליטות...

יעקב אמר/ה...

כבר כתבתי הרבה פעמים שיש דרך אחת בטוחה להוריד פליטות (אם כי לא לאפס) - והיא - להגביר את העוני. אנשים עניים פולטים הרבה פחות פד"ח. הם כנראה גם מתים יותר ומתרבים פחות. תכנית של ה"אפס פליטות" - הדרך היחידה להגשים אותה (לא יקרה) היא לבטל את המהפכה התעשייתית ולהחזיר אותנו לרמת חיים של המאה ה 18. או משהו קרוב לזה...