11 באוקטובר 2020

הרצאת ד"ר יונתן גולדסמית על התחממות גלובלית - תגובה

מאת: פרופ. יוני דובי

האוניברסיטה העברית ארגנה "הרצאות הפחדה" לקהל הרחב, 15 דקות שבה מדענים מסבירים לקהל את המדע של משבר האקלים. לצערי, כבר בהרצאה הראשונה אפשר היה לראות את כל הבעייתיות והמגמתיות של תחום מדעי האקלים. המרצה, ד"ר יונתן גולדסמית, העביר את ההרצאה: "התחזית למחר: חם. מאד חם. הרצאה מקוונת על התחממות גלובלית" והציג מתאם בין מדידות טמפרטורה, פחמן דו חמצני וגובה פני הים במאות אלפי השנים האחרונות על מנת להוכיח לציבור שהעלייה האחרונה בטמפרטורות לא הייתה יכולה להיות בגלל השמש...ואוי, כמה טעויות לוגיות.

בשלב הראשון הוא מדבר על מחזורי מילאנקוביץ' – אלו השינויים המחזוריים הידועים של תנועת כדור הארץ, שמובילים לשינויים בספיגת קרינת שמש על פני כדור הארץ (שהוא מודה, שהיא המניע הראשי לשינויים). ואז הוא מראה את הגרף הבא – כמות הקרינה בחצי הכדור הצפוני במאות אלפי השנים האחרונות.




ומזכיר לצופים – המחזוריות הדומיננטית היא בערך 20000 שנה.

ואז הוא מדבר על מדידות פרוקסי לטמפרטורות, פד"ח וגובה פני הים (מסביר מאוד יפה), ומראה את התמונה הבאה :

הגרף התחתון הוא שחזור הטמפרטורות. ואז הוא אומר בלי להתבלבל – רואים שהמחזוריות שונה (בטמפ' היא בערך 100000 שנה) ולכן העליון לא יכול להיות הגורם לשינויים בתחתון. במילותיו: "אנחנו לא רואים פה איזשהו יחס בין הטמפרטורה לקרינה"...

[אבל האם זה רק אני, או שאפילו בלי שום התמרת פורייה ניתן לראות שהמעטפת של האוסילציות בגרף העליון היא בעלת מחזוריות דומה?]

אחר-כך הוא ממשיך, ומסביר על ההיזון החוזר בין טמפרטורה, ריכוז פד"ח באטמוספירה וכמות הקרח על פני השטח (אגב כבר שם יש שגיאה לוגית עדינה, גובה פני הים אינו פרוקסי ישיר לשטח שמכוסה קרח, מפני שקרח יכול להיערם גם לגובה, #רק_אומר, אבל מילא). והוא מראה, שאכן יש מתאם יפה בין טמפ', ריכוז פד"ח באטמוספירה וגובה פני הים במאות אלפי השנים האחרונות, למשל התמונה הידועה הזו:

(ומראה תמונה דומה עם גובה פני הים). מסקנתו? ההיזון החוזר שולט בתנודות של הטמפרטורה.

אבל דר' גולדסמית טועה כמה טעויות גסות.

הטעות הראשונה: המתאם בין פד"ח, טמפרטורה וגובה פני הים בפירוש אינו מסביר את השינויים בטמפרטורה. מדוע הטמפרטורה מפסיקה לעלות ואז יורדת ? מה היה הגורם לכך? הוא לא מסביר, אלא מראה תמונה משונה של דומינו נופלים ואומר "שינויים קטנים בשמש מניעים שינויים קטנים בקרח, שמניעים שינויים בפד"ח שמניעים שינויים בטמפרטורה וחוזר חלילה". אבל זה לא מסביר את המחזוריות של 100000 השנה!

הטעות השנייה (אולי טיפה מכוונת?): הנתונים מליבות הקרח מראים בצורה די מובהקת (על ידי חישוב הקרוס-קורלציה), ששינוי ריכוז הפד"ח עוקב אחרי הטמפרטורה בערך ב-800 שנה (למשל כאן, https://science.sciencemag.org/content/299/5613/1728.full). כלומר, במערכת הזו – השינוי בטמפרטורה היא המניע העיקרי לשינוי בפחמן הדו-חמצני ולא להיפך (הפיזיקה של זה היא די פשוטה, וקשורה לשינוי מסיסות של פד"ח במים כתלות בטמפרטורה, חפשו בגוגל "חוק הנרי").

אבל הטעות השלישית – ואולי החריפה מכולן: מתוך התבוננות בדינמיקה של מערכת על סקאלה של 100000 שנה, הוא מסיק ש"לא יכול להיות שהשמש אחראית להתחממות ב-100 שנה האחרונות" ו"ההתחממות הגלובאלית לא דומה בזמן ובגודל לשינויים הטבעיים".

 אז לא. יש כאן טעות מדעית בסיסית מאוד - לא ניתן להסיק מהתבוננות על משהו בסקלה של 100000 שנה על קשרים ושינויים על סקלה של 100 שנה, פשוט אי אפשר. לו הוא היה מדבר על השינויים ב-1000 השנים האחרונות, אז מילא (אבל הוא לא עשה את זה – כנראה כי השינויים ב-1000 השנים האחרונות כוללים גם שינוים די דומים לשינוי של 100 השנה האחרונות). אבל להסיק משהו על תהליך של 100 שנה מתהליך של 100000 שנה?  פשוט שגיאה מדעית איומה. ואם אפשר, דוגמא קצת פדגוגית – זה קצת מזכיר את הרעיון שעל סקאלה של מאה שנה, ניתן לתאר את חייו של אדם: "הוא נולד ואז מת". האם זה מתאר את חייו של מישהו ?

אז המרצה טעה והטעה, הגיע למסקנות שגויות מתוך טעויות לוגיות (וקצת קטיף-דובדבנים), ועכשיו יש 200 אנשים שחושבים – בעצם בטוחים – שהמסקנות שלו סבירות והמדע הוכרע. אבן שנזרקה לבאר...

 

ועוד פנינים מפי המרצה:

"מתאן, בניגוד לפחמן דו חמצני, הוא גז טבעי..."

"מעברי פאזה, כמו מים לקרח, או ממים לאדים, או ממים לגיר, כמו בקומקום, תהליכי שינוי פאזה...."

[השקעה של גיר מאידוי מים זה שינוי פאזה...ובכן, זה לא].

 

אפילוג: כדי לעזור לדר' גולדסמית לראות בכל זאת את המתאם בין פעילות השמש והטמפרטורות, מבלי להשתמש בפעולות מתמטיות מסובכות כמו התמרת פורייה וקרוס-קורלציה, פשוט ציירתי את נקודות המקסימום של הקרינה, חיברתי אותן בקו והנחתי בעדינות על נתוני הטמפרטורה. האם עכשיו המתאם קצת יותר ברור?

בגרף מעל: הטמפרטורה הממוצעת של האוקיאנוסים לפי הזמן (הקו האדום). עליה, בנקודות הכחולות, נקודות המקסימום של כמות הקרינה בחצי הכדור הצפוני, לפי התמונה הראשונה למעלה. המתאם בין שני הגדלים ברור לעין.

תגובה 1:

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

תודה רבה על המידע פרופ' דובי.