עוד וועידת אקלים עקרה התקיימה
בחודש זה בבנגקוק. וועידות הפטפטת הסרק של האו"מ היו בעבר מאורע שנתי, כעת הפכו לחצי-שנתי,
הוועידה הזו הייתה "וועידת הכנה" לוועידה השנתית ה"אמתית"
שתתקיים בדצמבר בפולין, הכנה לקראת שום דבר.
הסכם
אקלים
"היסטורי" נחתם
ב 2015 בפאריס, אלא שההסכם היה חסר תוכן. המדינות התחייבו להשתדל לעצור את
ההתחממות על 1.5 מעלה, או מקסימום 2. זו הייתה התחייבות הצהרתית שאין בצדה שום צעד
מעשי, ואפילו אין שום דרך למדוד עמידה בהתחייבויות. התוצאה המוחשית של הסכם פאריס –
המשך וועידות האקלים הבינלאומיות הענקיות, הפעם בתדירות חצי שנתית, במטרה לדון
ולדוש ביישום הסכם פאריס הריקני.
נושא אחד מוחשי בכול זאת מועלה
לדיון בקדחתנות – נושא הכסף – כלומר – המדינות המתפתחות (כלומר המפגרות והעניות)
זועקות: "איפה הכסף שהבטחתם?". באקט של רוחב לב חסר שחר הבטיחו המדינות
המפותחות (העשירות), בשנת 2010, לתרום 100 מיליארד דולר לשנה, החל מ 2020,
לקרן האו"מ לאנרגיה ירוקה, כדי שזו תממן הקמת מתקנים "מתחדשים"
בארצות המפגרות.
האו"מ מיהר להקים קרן אקלים ירוקה, כלומר – שכר פקידים ומנהלים לרוב, בשכר
נדיב, על חשבון הברון, אבל הכסף לא מגיע, כי זה סכום אבסורדי שאף אחד לא מתכוון
לתרום, ולפוליטיקאים ב 2010 היה נוח להבטיח מתוך ידיעה ברורה שבבוא מועד התשלום הם
כבר לא יהיו בתפקיד.
עד היום הובטחו אולי 10 מיליארד ס"ה, אבל, הועברו לקרן
בפועל רק 3.5 מיליארד, כולל 1.5 מיליארד שהנשיא אובמה ושר החוץ קרי העבירו אחרי
שהפסידו בבחירות ב 2016, באקט פוליטי מכוער שנועד להתנקם בנשיא הנכנס טראמפ
ובאזרחי ארה"ב, ללא קשר לאקלים. בינתיים יש כינוסים נוספים, מפגשים וועידות
וחיים טובים של פקידי ופעילי הקרן – בנפרד מהוועידות האקלימיות
ה"כלליות" (ובתוספת להן). הכול כמובן על חשבון אחרים.
וויכוח חדש מתנהל כעת על אופן ההוצאה של הכסף שהובטח אבל לא הועבר.... המפותחים
(המשלמים) התכוונו שהכסף יממן מעבר ל"אנרגיות מתחדשות", כלומר ישמש
להקמת לוחות שמש ותחנות רוח. אבל ה"מתפתחים" הם אולי עניים אך אינם
טיפשים, ומבינים שאין שום תועלת בלוחות השמש וטורבינות הרוח. לכן הם דורשים שהכסף
(שאיננו) ישמש ל"תיקון נזקי ההתחממות" – כלומר לשיקום אחרי נזקי טבע
טבעיים כמו הוריקנים, שיטפונות או אפילו רעידת האדמה והצונאמי שהיו באינדונזיה.
צודקים. הנזקים האלה (שהם נזקי טבע רגילים, בלי קשר להתחממות) הם נזקים מאד
ממשיים, שדורשים השקעה ושיקום. חבל לזרוק כסף טוב על מתקנים חסרי תועלת כשהצרכים הממשיים
לעזרה ושיקום של נפגעי אסונות הטבע הם כה גדולים.
בינתיים, וועידות האקלים נמשכות כסדרן
כשעשרות אלפי פקידי ציבור פרזיטים מנצלים תירוץ חדש ואופנתי לבזבז לריק את כספי
ממשלותיהם ואזרחיהם בבילוי בבתי מלון מפוארים, טיסות ליעדים רחוקים, קוקטיילים
ומסיבות ופטפוטי סרק (נאומים ריקניים) בלי סוף. תירוץ טוב לחיים טובים על חשבון
אחרים.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה