מאת מיכה קליין
בועז ארד הסב את תשומת ליבי לנתוני NASA
המעודכנים על שינויי מסת
הקרח בקטבים בשנים 2002-2021, הנתונים מציגים ירידה במסת הקרח בגרינלנד (גרף תחתון) והן
באנטרקטיקה (גרף עליון).
בנובמבר 2021 פורסמו בבלוג הירוק שתי מצגות שערכתי האחת על ההמיספירה הצפונית והשניה על אנטרטיקה בהן הצגתי נתונים המראים על מגמת עלייה קלה במסת הקרח בעשור האחרון.
מה היא
"האמת"?
האמת בנושא זה קשה מאד לקביעה. הגורם העיקרי לקושי זה הוא בהערכת המשקל הסגולי של "הלבן הלבן" הזה. כלי מדידה בגובה מטר המלא שלג טרי שזה עתה ירד, כשיומס השלג, גובה המים בכלי יהיה 5 ס"מ.
כלי מדידה של מטר המלא בקרח מהקרחון שהוצא בקידוח, כשיומס הקרח גובה המים במינסרה יהיה 90 ס"מ.
בין שני נפחים שונים
אלה של תכולת המים נמצאת הבעיה של הערכת מסת הקרח.
החישוב של מסת הקרחון תלויה כמובן בהערכה
של צפיפות השלג הנמצא בתהליך של הידחסות ועלייה בצפיפות.הערכה זו תלויה בפרמטיים
שונים כמו רציפות ירידת השלג, הזמן שחלף מאז הירידה , בדרך כלל מקובל כי המשקל
הסגולי של השלג הדחוס בסוף עונה אחת הוא 0.4 גרם/ס"מק. רק לאחר כמה שנים תגיע
הצפיפות לצפיפות הקרחון של 0.9.
לכל קבוצת מחקר יש נסיון שדה המביא אותה
לקביעת הקבועים לשיטת החישוב. NASA
היא גוף מחקר ידוע אך היא רק מוסד מחקר אחד מיני רבים.
כאן יוצגו חישובי מסת הקרח של גופים אחרים,
בנוסף לאלה שכבר הצגתי במצגות.
1.האיור המצורף מציג את שינויי מסת השלג
בהמיספירה הצפונית בשנים 1980-2018.עורכי המחקר הם השרות המטאורולוגי הפינלנדי:
Changes
in snow mass between 1980 and 2018. In areas A-E, large regional changes in the
amount of snow are observed. In the red areas (A, E) the snow mass has
decreased, in the blue areas (B, C, D) the snow mass has increased. The scale
is the change in the water value of snow in millimeters per 10 years (the water
value indicates how high a column of water the snow corresponds to when
melted). Finnish Meteorological Institute, modified from the chart
presented in the Nature article.
ניתן לראות כי האזור הארקטי לא מתנהג באופן
אחיד. בצפון מזרח קנדה ובצפון מערב אירופה הם מראים כי יש ירידה במסת הקרח ( צבע
אדום-חום במפה). בעוד במערב קנדה, בצפון מזרח אסיה וברחבי סיביר (צבע כחול במפה)
יש מגמה של עלייה במסת הקרח.
לסיכום הם כותבים:
The snow
mass has remained the same, but the extent of snow cover has decreased
https://public.wmo.int/en/media/news/northern-hemisphere-snow-can-now-be-reliably-estimated
2. מחקר נוסף מבית במדרש של NOAA מציג את האנומליות בשטח המכוסה בשלג בחודש
ינואר בשנים 1969-2019.
מחקר זה הראה כי בשנים האחרונות יש עלייה
בגודל השטח המכוסה בשלג.
NOAA
National Centers for Environmental Information, State of the Climate: Global
Snow and Ice for January 2019, published online February 2019, retrieved on
January 22, 2022 from https://www.ncdc.noaa.gov/sotc/global-snow/201901.
3. מאמר מקיף מאד כותבים המחברים:
: We find no significant trend in Antarctic SMB over either period
"לא
מצאנו מגמה מובהקת של שינוי במאזן פני השטח באנטרטיקה בכל תקופה שהיא"
תקופת
המחקר שהם בחנו 1979-2015.
4. במאמר נוסף כותבים
החוקרים כי אנטרקטיקה "מרוויחה" קרח כל שנה הם גם מחשבים בכמה ירדו פני הים עקב הצטברות זו
של קרח ביבשב אנטרקטיקה.
H.
Jay Zwally,Jun Li,John W.
Robbins,Jack L. Saba,Donghui Yi andAnita C.
Brenner 2017 Mass gains of the Antarctic ice sheet
exceed losses. Journal of
Glaciology.Volume 61
Issue 230
5. מאמר
נוסף מציג את השינוי בשטח ים/קרח באנטרקטיקה. ניתן לראות את הירידה בשטח עד לקראת
סוף המאה הקודמת ,קו שחור, ואז במודלים ,קו ירוק וקו אדום , ממשיכים במגמת הירידה
אך התצפיות בשטח מראות מגמת עלייה,קו כחול.
Lenaerts, J.T.M., Vizcaino, M., Fyke,
J. et al. Present-day and future Antarctic ice sheet climate
and surface mass balance in the Community Earth System Model. Clim Dyn 47, 1367–1381
(2016). https://doi.org/10.1007/s00382-015-2907-4
6. קבוצת מחקר נוספת חקרה
את השינוי באנטרקטיקה קו אדום, ובגרינלנד קו ירוק. נראה כי באנטרקטיקה המגמה בשנים
1979-2013 היא של עלייה קלה במסת הקרח. בעוד בגרינלנד יש ירידה לקראת מינימום בשנת
2010 ואז תחילת עלייה שאנו יודעים ממחקרים אחרים (ראו מצגת מנובמבר 2021) שהמגמה
הזו ממשיכה עד ימינו.
Jan T. M. Lenaerts, Brooke Medley, Michiel R. van den Broeke, Bert Wouters 2019 Observing and Modeling Ice Sheet Surface Mass Balance. Reviews of Geophysics. Volume 57, Issue 2 Pages: 183-616
לסיכום
כמובן ניתן לסקור בהרחבה את
הספרות העדכנית ולראות גם מאמרים התומכים במגמה המוצגת על ידי NASA.
אך לא ניתן להתייחס לNASA כמקור המהימן היחידי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה