אירועי קיצון והנדסת תודעה

ד"ר עמית קני

הנדסת תודעה היא נושא שעלה לסדר היום מאז פרסום ספרו של חנן עמיאור, הסדנה להנדסת תודעה". בקצרה, מדובר בדיווח מוטה, לעיתים שקרי, תוך בחירה של מילים בעלות אופי שיפוטי, על־מנת להטות את דעת הקהל ולהשפיע על התנהלות פוליטית. למען הסר ספק, במילים התנהלות פוליטית מדובר בכל מה שקשור לחקיקה, תקינה, או פעולות של רשויות המדינה. הנדסת תודעה מגיע גם דרך נושאים שצרכן החדשות כלל לא ער לקשר שלהם לפוליטיקה. לדוגמה, דיווח על מזג האוויר.

לאחרונה התפרסם בידיעות אחרונות דיווח: 'מנהל השירות המטאורולוגי ד"ר עמיר גבעתי מסר כי נרשם שיא גשם חדש בישראל, עם כמות של 196 מ"מ שנמדדה הבוקר בזיכרון יעקב תוך ארבע שעות בלבד. "מדובר בשיא של כל הזמנים בישראל", הסביר גבעתי.'

פרופסור מיכה קליין מיהר להגיב בפוסט בבלוג הירוק והביא נתונים וקישור למאגר הנתונים של השירות המטאורולוגי על־מנת להראות שלא כצעקתה. כמויות הגשם ועוצמתו לא היו חריגים במאה השנים האחרונות.

ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי לשעבר, לזמן קצר, לא נשאר חייב. הוא פרסם תגובה ארוכה בזו הלשון:

'מיכה קליין טועה ומטעה. עוצמת גשם של 49 מ״מ בשעה אינה נדירה כאשר מדובר על פרק זמן של 5 דקות, אבל ככל שלוקחים פרק זמן ארוך יותר ההסתברות לקבלת עוצמה כזו הולכת ויורדת. אם נלך לדוגמה לפרק זמן של יממה, עוצמת גשם ממוצעת של 49 מ״מ בשעה תתורגם לכמות של 1176 מ״מ ביממה - כמות שמעולם לא נמדדה והסבירות להתרחשותה אפסית. לפיכך, כאשר בודקים חריגות של עוצמת גשם חשוב להתייחס לפרק הזמן המסוים ולהשוות ״תפוחים לתפוחים״. במקרה הנדון, מדובר על 4 שעות ולפיכך בבחינת החריגות יש לבחון בהיסטוריה האקלימית כמויות גשם שירדו ב 4 שעות ולראות האם הערך הוא נפוץ או חריג. אין שום רלוונטיות לבדיקה בפרקי זמן קצרים יותר. הסיבה אגב לכך שההסתברות/החריגות תלויה באופן חזק באורך הזמן הנבדק, נובעת

מאופי העננים היוצרים את הגשם החזק - אלו עננים ערמתיים מפותחים, בדרך כלל קומולונימבוסים. בעננים כאלו יש מוקד משקעים מצומצם בהיקפו המרחבי בו ישנן עוצמות גשם גבוהות מאוד. עננים אלו גם מאופיינים בדרך כלל בזמן חיים של שעה עד שעה וחצי והם נוטים לזוז עם כיוון הרוח השלטת באמצע הענן (באיזורנו, באירועים חורפיים: בד״כ רוח עם רכיב מערבי). היות ומוקד המשקעים מצומצם והענן זז, מטחי גשם חזקים נמשכים בממוצע זמן לא ממושך - בדרך כלל מוקד המשקעים יעבור מעליך תוך פרק זמן של פחות מחצי שעה. כל אחד מאיתנו מכיר את התופעה הזו היטב - אתה יוצא החוצה ויורדים ממטרים כבדים, אז אתה יכול להמתין משהו כמו רבע שעה בפתח של הבית ולחכות בסבלנות ורוב הסיכויים שהגשם ייחלש. גשם חזק שנמשך 4 שעות הוא לפיכך משהו מאוד לא נפוץ.'

מיכה לא היה צריך להשקיע מאמץ רב להגיב לניר עם נתונים מאותו מאגר המידע דוגמאות לאירועים קיצוניים יותר. לאחר המענה תגובתו של ניר נמחקה, וכך היא נשארה שמורה רק כצילום מסך.

כדי לדבר על נושא מזג אויר קיצוני נדרש מעט ידע. ראשית, נתוני עוצמת גשם בפרקי זמן הקטנים מיממה (כלומר שעתי) החלו להיאסף רק עם תחילת השימוש בתחנות אוטומטיות. לכן, אין היסטוריית מדידות ארוכה של עוצמת גשם שעתי. כלומר, לא ניתן להשוות תוצאות של עוצמת גשם באירועים קצרים במאה השנים האחרונות על־בסיס נתונים קיימים. לכן, יש להשתמש בסטטיסטיקה. עוצמה של אירועי גשם וכמות הגשם באירוע מתפלגים בקירוב בהתפלגות שנקראת התפלגות כללית של ערכי קיצון (general extreme value distribution). ניתן להעריך את הפרמטרים של ההתפלגות מתוך המדידות הקיימות. לאחר מכן, יש להגדיר מה הוא אירוע גשם 'קיצוני', האם זו הסתברות להופעה אחת למאה שנה? למאתיים שנה?

גם עמיר גבעתי וגם ניר סתיו התעלמו הן ממאגר הנתונים והן מחישובים סטטיסטים. הקפיצה למסקנות שכל מטרתן היא להצביע על מזג־אויר קיצוני, היא אינדיקציה להנדסת תודעה. המטרה מקדשת את האמצעים, והאמצעים במקרה זה הם התעלמות מהמידע הקיים, מהמתמטיקה, ומהשיטה המדעית. המטרה הפוליטית אולי אינה ברורה, אך היא קיימת: העברת כוח וסמכויות לפקידים, סבסוד מקורות אנרגיה לא יציבים, מתן חיזוק לבימ"ש להתערב במדיניות הנוגעת לסביבה, וחיזוק הדת הסביבתנית.

השירות המטאורולוגי והעומד בראשו, כמו כל רשות ציבורית, צריכים להיות אמונים על אספקת מידע אמין, ולא על ניסיונות להטיה פוליטית של דעת הקהל והמדיניות באמצעות שקרים ומסירת מידע מעוות.