מה עושה "אנרגיה מתחדשת" בדו"ח מדדי איכות חיים של הלמ"ס?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את ממצאי סקר מדדי איכות החיים בישראל המייצג את הממצאים לשנת 2018-17.

הסקר המבקש לבחון גורמים המשפיעים על איכות חיים מתייחס ל-88 מדדים. אחד המדדים המפתיעים הוא היקף ההתקנות של אנרגיה מתחדשת.

מדובר בביטוי שהוחדר בהצלחה תעמולתית ראוייה לציון אך יצר "עסקת חבילה" בין גורמים מזיקים למועילים לאיכות החיים. השימוש במושג "אנרגיה ממקור מתחדשת" אינו מילת קסם האמורה להוביל לשיפור ברמת החיים באופן אוטומטי, ויש הבדל גדול בין שימוש בקולטי שמש לדודים החוסכים בחשמל ומוזילים את יוקר המחייה של המשתמשים בהם (ומשפרים את איכות החיים) לבין ייצור חשמל ממערכות פוטו-וולטאיות המייקרות את עלות החשמל לכלל אזרחי ישראל בכמיליארד וחצי ₪ לשנה ופוגעות באיכות החיים.

הנתונים מעל מציגים את ההתפלגות באחוזים מסך הפקת האנרגיה מאנרגיות מתחדשות בשנת 2017 שעמדה על 585.5 אלפי שווי ערך לטון נפט, בקיצור-שעט"ן (2.6% מכלל אספקת האנרגיה הראשונית), מתוכם 360.7 אלפי שעט"ן מחימום מים בדודי שמש ביתיים, 158.2 אלפי שעט"ן מאנרגיה לייצור חשמל באמצעות שמש, רוח, מים וביו-גז ו-66.6 אלפי שעט"ן משריפת פסולת.

בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת המנתח את מבנה תעריף החשמל שמשלמים אזרחי ישראל מצויין כי הפרמייה אותה משלמים אזרחי ישראל בשנת 2019 עבור רכישת חשמל ממקורות מתחדשים הגיעה לסכום הדמיוני של 1.56 מיליארד ₪ בשנה (ואף עד 1.77 מיליארד ש"ח בתוספת הוצאות נלוות). כאמור תוספת עצומה זאת מעניקה לנו בסך הכל רק 2.6% מכלל תצרוכת החשמל... 

מתוך הדו"ח (עמוד 38(:

האם תוספת של סכום כזה למחירי החשמל משפרת את איכות החיים של אזרחי ישראל? להערכתי פגיעתה עולה על היתרונות באופן ברור. לשאלה האם עורכי הסקר בלמ"ס נתנו דעתם לנושא אני עונה שכנראה שלא שכן בשקף נוסף במצגת עולה גם טרונייה שמדינת ישראל "אחרונה ב-OECD"  באספקת אנרגיה מתחדשת...

ראוי לציין כי עורכי הדו"ח של מרכז המחקר בכנסת מסבירים כי בעתיד יתכן ומחירי הפקת החשמל מאנרגיה מתחדשת יוזלו בשל הירידה בעלויות... למרבה הצער אזרחי ישראל לא צפויים להנות מהוזלות אלו בשל התחייבויות שקיבעו את המחירים וניתנו ל-20 שנה.

החיפוש אחר הקריטריונים לפיהם קובע הלמ"ס את מדדי האנרגיה הוביל למסמך שהופק בשנת 2016 ובו נקבע:

" ניצול אנרגיה ממקורות מתחדשים משמעו ניצול מקיים של משאבי הסביבה, והפחתת ההשפעה של האדם על הטבע."

צריך כנראה להיות מאוד לא ביקורתי על מנת להגדיר פרויקט אנרגיה סולרית, כמו אשלים, המספק מעט מאוד אנרגיה (יקרה) ואינו חוסך הפקת אנרגיה פוסילית, תוך כדי שהוא מייקר את החשמל ותופס שטח שיכול לאכלס  יותר משלוש ערים בסדר גודל של העיר גבעתיים כמי שמועיל ל"הפחתת ההשפעה של האדם על הטבע" ולראות בכך קריטריון רלוונטי לדו"ח איכות חיים.

הרעיון של הפחתת ההשפעה על הטבע הוא כשלעצמו קריטריון בעייתי ומוטה מלכתחילה בכל הקשור לשיפור איכות חיים.

בני אדם חיים דרך השפעה על סביבתם ועיצובה. מה שיש לבחון אם מבקשים אחר שיפור איכות חיים הוא הפחתת השפעה המזיקה לטווח קצר וארוך ותרומה לשגשוג אנושי ולא "הפחתת השפעה של האדם על הטבע". אך זה כבר לפוסט אחר. 

בועז