דפים

3 בדצמבר 2010

רוח מערבית בכרמל היתה עלולה להביא גם לתרחיש של מאה אלף נפגעים.

רפי גליק מוכר לחלק מן הקוראים בזכות הבלוג  "FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל" העוסק בחשיבות רישות המידע. בפוסט שלפניכם מסביר גליק את פוטנציאל הסכנה המתממש בחלקו ביומיים האחרונים בעקבות השריפה בכרמל.  פוסט זה תורם להפניית הדיון הסביבתית משאלות אופנתיות וחסרות חשיבות לשאלות קיומיות בעלות חשיבות. היכולת של הערכות טכנולוגית, ציוד כיבוי מתקדם ומודעות בשילוב עם מקצוענות היא המפתח להפחתת איומים קיומיים. 

מי שעושה הערכת מצב ויוצר סימולציות ממוחשבות על תרחישים צפויים הלוקחים  בחשבון את תנאי השטח היבש, מצב הרוחות , ומוקד הבעירה הראשוני ,יכול לקבל מיד את את התוצאות הצפויות ואת האמצעים הדרושים על מנת למנוע אסון. קוראים לזה בשפה העסקית ביזנס אינטליג'נס (BI) או ביזנס פרוסס מנג'מנט (BPM ) . אבל מה שעושה פירמה עסקית מתוחכמת ממוצעת לא מתבצע על ידי המדינה.

מלחמת לבנון 2 למזלנו לא נתנה  תאור  מספק  לרעידת אדמה חזקה  או התקפה פתאומית מתואמת , מאיראן, סוריה וחיזבאלה של טילי קרקע קרקע על חיפה למשל, או לאסון שריפה בהיקף גדול כמו שמתרחש עתה.
המלחמה האחרונה השאירה את היוזמה בידינו, היא התנהלה בגבולות מסוימים של מגבלות הפעלת כוח והתפתחה בהדרגה ולמשך זמן, שאיפשרו לאזרחים להתפנות, ולרשויות להשלים פעולות הכרחיות תוך כדי מלחמה . כמו למשל הטיפול בחומרים המסוכנים במפרץ חיפה. אם הרוחות אמש היו נושבות לצפון ולמזרח , היינו מתקרבים לפוטנציאל של אסון עם אלפי נפגעים כתוצאנה מפגיעה אפשרית בתעשיות הכימיות ובתי הזיקוק במפרץ חיפה.

תרחיש פסימי של פגיעה במיכלי חומרים מסוכנים  במפרץ חיפה כתוצאה מטיל או מרעידת אדמה מדבר גם על מאה אלף נפגעים.
 בתחקיר מוסף הארץ: אומר הפרופסור לסוציולוגיה אבי קירשנבאום, מומחה להתגוננות אוכלוסיה וניהול אסונות, והיה חוקר בפיקוד העורף עד לפני כעשר שנים. גם הוא מכיר היטב את מכל האמוניה. "עכשיו החשש הוא מהקטיושות, אבל אם תהיה רעידת אדמה (או שריפה , ציטוט שלי) ? כל מפרץ חיפה יכול בבת אחת להתפוצץ. אני יודע את הנהלים כי אני הייתי בפיקוד העורף ואמורים לרוקן את המקומות האלה".

 אתה מדבר על קטסטרופה בסדר גודל שהמדינה לא חוותה אף פעם?
"נכון. זאת הסיבה שאני לפעמים לא ישן בלילה. אני ברוך השם לא גר על יד המיכל".

יש לנו חיל אויר שמיועד לשרוף את בתי הזיקוק ומתקנים גרעיניים של סוריה, איראן ומזרחה , אבל אין לנו חיל אויר שמסוגל להרים מתקני כיבוי שריפה לעבר חיפה וירושליים בשעת חירום ונגמר לנו המלאי של חמרים מעכבי בעירה. צריך לזכור שבמצב חירום אמיתי שבו ינחתו על אזור חיפה טילים או במקרה של חמרים רעילים, כח ההצלה הבין לאומי לא יגיע ונצטרך לסמוך רק על עצמנו. מכאן שהמחדל גדול בהרבה ממה שחשבנו .  

התרחיש  הקשה של שריפה  רעידת אדמה או התקפת טילים על מפרץ חיפה, מראה על כך שרוב תושבי האזור עוזבים את בתיהם ואת מקומות העבודה, נעים מצד לצד ומחפשים הוראות והכוונה.
חלק מאנשי כוחות ההצלה עלול להיפגע ואינו יכול לתפקד וחלק פשוט אינו יודע מה לעשות כי מערכות התקשורת עלולות לקרוס. התנועה עומדת, כל המדינה פקוקה.

השוטרים אינם יודעים לאן לכוון את התנועה. מגן דוד אדום מודיע לפנות פצועים לבתי החולים בחיפה ואולם ענן הגז המסוכן חוצץ בין הקריות לבתי החולים בחיפה ומעבר בו עלול לגרום לנפגעים רבים נוספים.כולם מנסים להאזין לרדיו האזורי שמנסה לכוון את האנשים וכוחות ההצלה. המערכת היחידה שמתפקדת הם הצ'טים באינטרנט. העורך בחדר החדשות מנסה להעביר מסרים לעירייה ,לפיקוד העורף . אף אחד אינו עונה. מערכת ההצלה אינה עובדת באינטרנט.למפקדים בצה"ל ובפיקוד העורף אין כתובת אינטרנט. זה הוא תרחיש בלהות דמיוני אבל הוא עלול להתרחש. גם תחקיר הארץ מתאר תרחיש דומה במקרה של פגיע במיכלי הגז במפרץ חיפה:
"ענן גז חסר צבע, אבל עם ריח חריף שאותו לא ישכחו הניצולים לעולם, שיתפרץ כהרף עין ממכל האמוניה המבוקע של חיפה כימיקלים, ייתלה מעל שמי המפרץ וינוע עם הרוח. אולי לכיוון חיפה, אולי לכיוון הקריות. בכל מקום שבו יעבור הענן השקוף הזה יותיר אחריו מוות וכאב. בהתחלה הריח, ואז הצריבה האיומה בעור, בעיניים, בריריות האף, בריאות. מי שייחשף לגז, ייפגע מיד. מי שייפגע, ישאל את נפשו למות. רבים מהנפגעים ברדיוס של שלושה ק"מ מהמפעל אכן ימותו. ברדיוס של 12.7 ק"מ מהמפעל עדיין יהיו נפגעים. הכל תלוי במזג האוויר, בכמות האמוניה שבמכל הענק וביכולת הטיווח של חסן נסראללה.
איך שרותי ההצלה ידעו ויוכלו לקבל הוראות, ולדבר אחד עם השני בתנאים קשים של אסון פתאומי ורב נפגעים  ? אם נפילת הרשת של סלקום היתה מתרחשת יום אחד מאוחר יותר, היינו נתקלים באסון גדול יותר שהפתרון שלו נקרא בשפה המקצועית, תאימות בתקשורת בשעת חרום. 

האמריקאים נערכים במגוון דרכים לנושא התאימות בתקשורת בשעת חירום. ראשית בארה"ב יש אחראי לכל התרחישים, זה הוא המשרד לבטחון פנים (DHS) שהוקם לאחר אסון התאומים והחל לפעול ב 2002. אצלנו מדברים על ועדות חקירה אך החלטה על  גורם מאחד ומתאם אינה יכולה ואינה צריכה לחכות.

המשרד הפדרלי לביטחון פנים, הקים תשתית  תקשורת פדרלית עצמאית (HSIN) שאינה תלויה בגורמים אחרים כמו חברות התקשורת.

למערכת קישוריות לכל המדינות בארה"ב ולערים מרכזיות. המערכת מבוססת על רשת של סיבים אופטיים וגיבויים שונים: ניחים, נידים, מוטסים ולוויניים. המערכת מבוססת על רשת האינטרנט ופרוטוקול ה IP .
85% ממערכות התקשורת בארה"ב הם מערכות פרטיות ועירוניות . המערכת של הממשל הפדרלי בארה"ב ,הקימה ארגונים ומערכות לתיאום, ותאימות עם המערכות הפרטיות והעירוניות במטרה לשפר את יכולות התקשורת עם כל גורמי ההצלה . מערכות אלו קיבלו תנופה  לאחר המחדלים בפעילות באסון ההוריקן במפרץ מכסיקו.

לא צריך לחכות למסקנות וועדות החקירה השונות  על מנת ללמוד ולהפעיל בצורה נכונה ומידית שיטות הצופות התרחשויות ומערכות  תיאום, בקרה ושליטה במצבי חירום. כדאי ואפשר ללמוד גם  מניסיונם של אחרים ומוטב מוקדם מאשר מאוחר.

אין תגובות: