דפים

19 במאי 2020

הפחמן הדו חמצני והקורונה - הניסוי האולטמטיבי


בימים אלו נושאי הדגל של ההתחממות הגלובלית מתהפכים במיטתם באי שקט. הקורונה יצרה ניסוי חסר תקדים שמאפשר בידינו לבחון את הטענה בדבר השפעת פעילות האדם על ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. 

ריכוז הCO2 באטמוספירה תלוי במספר רב של גורמים המהווים את מחזור הפחמן בטבע. מחזור זה כולל את המעברים של הפחמן בין האטמוספירה (אוויר), ההידוספירה (מים ובעיקר אוקיינוסים) והליתוספירה (הקרקע והסלעים). עליות וירידות בריכוז הגז יכולות להיות קשורות במגוון רחב של סיבות ובהן התפרצות הרי געש, שינויים בתנועת היבשות, שינויים אקלימיים טבעיים ושינויים בעולם הצומח והחי. מאז המהפכה התעשייתית עומדת השפעת האדם  על מחזור הפחמן במוקד תשומת הלב. אנו, בני האדם, מפיקים מהאדמה דלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז), שורפים אותם ובכך משחררים לאטמוספירה ריכוזים של פחמן דו חמצני, שלא היו נפלטים אלמלא כן. בכך, לדעת רבים, אנו משפיעים על השינויים הטבעיים בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה וגורמים לעלייה חדה בו, המסכנת לפי עמדות אלו את עולמנו.



פחמן דו חמצני הוא גז חממה. קרינת השמש האנפרא אדומה החודרת לאטמוספירה נספגת על ידו ואינה נפלטת חזרה לחלל, ובכך היא גורמת להתחממות. זו כמובן תופעה חיובית, שכן ללא אפקט זה לא היו מתקיימים חיים על פני כדור הארץ.  אולם, ריכוזים גדולים של גזי חממה הובילו בעבר ועשויים להוביל בעתיד  לשינויי אקלים קיצוניים על כל המשתמע מכך. כך לדוגמה,  בתקופת הקרטיקון העליון כיסה האוקינוס חלקים נרחבים מהיבשות עקב תקופה ארוכה בה האקלים היה חם משמעותית יותר מהיום והקרחונים הופשרו כליל.
עולם המדע ואירגוני האום בראשו, טוענים  שיש להפחית בדחיפות את פליטות הפחמן הדו חמצני לאטמוספירה, וכי אחריות אישית, חיסכון באנרגיה, צמצום השימוש בתחבורה, הזוללת דלקים פוסיליים, ומעבר לאנרגיות ירוקות יעשו פלאים. הלך מחשבה זה עשה לו נפשות רבות ובהתאם נחתמו פרוטוקול קיוטו ואחריו הסכם פריז, בהם התחייבו המדינות החתומות להפחית את פליטות הפחמן הדו חמצני במהלך שעלותו טריליונים רבים. נביאת הזעם הצעירה גרטה טונברג, מועמדת לשני פרסי נובל לשלום בזכות פועלה למען עצירת ההתחממות הגלובלית, הסתובבה בעולם והעבירה ברוב פאתוס את מסר המחאה הסביבתי והקריאה כנגד ההתנהגות הבלתי אחראית של האנושות.

תרחישי האימה ונבואות הזעם של פעילי האקלים אופפים אותנו מכל עבר ורשתות התקשורת לא חדלים מלשדרן. אלא שאז, ללא הודעה מוקדמת, התפרץ לו הנגיף ,covid-19 ועימו מחלת הקורונה. כדי להתמודד עם הנגיף, עולם התחבורה כמעט עצר מלכת, תעשיות חדלו מלפעול והשמים התבהרו עם ההפחתה המשמעותית בדרגת הזיהום בערים. לרגע קט, שלא יחזור, נוצרה לפעילים אלו הזדמנות יקרה מפז. כל שנדרש הוא להביט ולראות כיצד ריכוז הפחמן הדו חמצני יורד באטמוספירה ולהוכיח, מעבר לכל ספק, את טענתם.

רבים בעולם צופים בכיליון עיניים בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה הנמדד ב- Mauna Loa שבהוואי.  אך למגינת ליבם של שוחרי הסביבה ולמרות הצפייה הדרוכה, ריכוז הפחמן הדו חמצני לא רק שאינו יורד, אלא שהוא אף עולה. בתחילה טענו כי ישנו עיכוב בתגובת האטמוספירה לשינויים, ואולם הזמן עבר והירידה בריכוז הפחמן הדו חמצני מבוששת לבוא. יתר על כן, השינויים העונתיים של ריכוז הגז באטמוספירה תואמים את השינויים הרגילים, במעבר מחורף לאביב, בחצי הכדור הצפוני. נראה שהאטמוספירה פשוט לא מתרשמת מהשינוי בהתנהלות המין האנושי, גם לא נוכח הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת המטוסים, הרכבות והרכבים .
בגרף להלן, מדידות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה בשנה האחרונה. עליה משמעותי נראית בחודשים מרץ אפריל.


ההערכה של NOAA (National Oceanic and Atmospheric Administration) היא כי במקרה הטוב ביותר ריכוז הפחמן הדו חמצני עשוי לרדת ב- 4%. כלומר, אפילו התומכים הגדולים של הפחתת פליטות הפחמן מבינים כיום כי גם מהלך רדיקאלי של סגירת מיליארדי אזרחים בעולם בבתיהם, תוך פגיעה חסרת תקדים בכלכלה, לא תשנה את המצב. למעשה, כדי להגיע להפחתה של כ- 1.5 מעלות בטמפרטורה הממוצעת, כפי שהוגדר בהסכם פריז, יש להפחית את פליטת הפחמן ב- 7.5% כל שנה. או במונחי קורונה, כדי לשטח את העקומה של ה CO2  על כולנו להישאר בבית למשך 10 השנים הקרובות.

בגרף להלן התמונה הרב שנתית עד למאי 2020 - לא ניכרת השפעה של ירידת הפחמן הדו חמצני באטמוספירה במחצית השנה הנוכחית.



עד לפני מספר חודשים היה קשה מאוד, ואולי אף בלתי אפשרי, לנסות ולהסביר עד כמה אבסורדי להציע הצעות כמו אלו שגרטה או אל גור מטיפים להן. האמת הלא נעימה היא שאין דרך מציאותית להפחית את פליטות הפחמן הדו חמצני, כשם  שאין דרך לנסות ולהזיז הר בדחיפה, אפילו אם יגידו לכם שההר קצת זז ושאתם מגלים במעשיכם אזרחות טובה. 

אבל לא הכל כל כך נורא. מאחר שעדיין קיים ויכוח לא קטן לגבי השפעת הפחמן הדו חמצני על הטמפרטורה, אולי היום אפשר גם להקשיב לאלו שמטילים בכך ספק. יתכן מאוד כי שינויי האקלים איטיים ביותר ואנו יכולים להתארגן לקראתם במקום לבזבז את הזמן על קיטורים וניסיון לשנות את מסלול כוכב הלכת עליו אנו חיים.

דר' יובל ברטוב
גיאולוג ראשי בחברת ג'ני אנרגיה

2 comments:

Ohad g אמר/ה...

סוף כל סוף מדען שאומר את האמת ולא איזה אג'נדה פוליטית של אנרכיסטים

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

תודה על הפוסט ד"ר ברטוב.
מספר הערות ברשותך:
1. הניסוי מוגבל מאוד בהיקפו, עם נתונים מאוד חלקיים ולפרק זמן מאוד מאוד מוגבל (3 חודשים אולי?).
אז הוא "ניסוי לא מבוקר" חלקי מאוד.
ועדיין, אפשר להסתכל על הנתונים ולהקיש מהם דבר או שניים.
2. האדם משפיע על מחזור הפחמן בטבע לא רק בשריפת דלקים פוסיליים, אלא גם בגידול של מאות מליוני חיות לצורכי מאכל (מליארדי חיות?). זה גם גורם די חשוב שראוי להזכירו.
3. אני חושב שכולם מסכימים שאנו לא מסכנים את עולמנו (=את כדור הארץ, את הפלנטה עצמה), אלא את הישרדות המין האנושי לעתיד לבוא.
כדור הארץ ישאר פה הרבה אחרינו עם כוסות הפלסטיק החד פעמיות או שבלעדיהן.
4. החממיסטים הם תעשיה שלמה של משרות אקדמיות ולא אקדמיות, מחקרים, מענקי מחקר, עיתונים מקצועיים, פקולטאות אוניברסיטאיות, מכוני מחקר, חברות של אנרגיה ירוקה ומה לא.
אי אפשר לזלזל בכוחם כלל היות והם מניעים את גלגלי הכלכלה לא פחות מאלו שמתעקשים לשרוף דלקים פוסיליים בצדקתם :-)