דפים

22 במאי 2020

מדידות מדי הגאות –"עדות עוינת" לטענת ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם

פוסט אורח מאת פרופ. מיכה קליין.

במאות נקודות בעולם לאורך החופים (בעיקר בנמלים)  ממוקמים מדי גאות המודדים את השינויים בגובה פני הים במקום הנמדד. לרוב הם ממוקמים בתוך שטח הנמל כדי להקטין את רישום הגלים שמחוץ לשטח המוגן. ניתוח של תחנות אלה מראה כי רבות מהן,בעלות רקורד ארוך של 100 שנה מעלה, מדדו עליה בפני הים. לכן הם משמשים כעדות משמעותית מאד לטענת העליה בטמפרטורה  המביאה לעלייה במפלס הים.

איור מספר 1 מתאר את העליה בגובה פני הים מאז שנות 1880
איור 1 - הגדלת הכיתוב

האיור הופיע בכתבה ארוכה בעיתון הארץ שפורסמה בתאריך 27.5.2019 על ידי צפריר רינת וניר חסון (הגרף ניתן להן על ידי פרופ. דניאל רוזנפלד).

ניתוח של גרף זה מראה כי במשך 140 שנה עלו פני הים בכ-250 מ"מ. עליית הגרף היא כמעט קצובה ולכן 
ניתן לחשב כי העלייה הממוצעת לתקופת המדידה היא של 1.78 מ"מ/שנה.

אך כאן מתעוררות שתי שאלות קשות:

1.      העלייה שנמדדה היא קצובה ולכן תחזית לעתיד היתה מראה עליה של כ- 14 ס"מ עד שנת 2100. אך עורך הגרף כותב כי "פני הים יעלו בעוד מטר אחד לפחות עד תום המאה"- הכיצד?
2.      הטענה העיקרית כי העליה בריכוז הפחמן הדו חמצני היא הגורם לעליה , הרי עליה זו החלה בעיקר משנת 1950 ואילך, ולכן היינו מצפים לעלייה בקצב העלייה בגובה פני הים אך עלייה זו לא נראית.
אין ספק כי מספר אירועי ההצפה בהרבה ערים בעולם עלה בעשרות השנים האחרונות. אך ההסבר המקובל של "זה בגלל עלייה בגובה פני הים" לא חייב להיות ההסבר היחיד.
מדידות שנעשו בעשרות השנים האחרונות בערי חוף בעולם מראות כי העיר שוקעת עקב שאיבת מי תהום. ברוב המקרים קצב שקיעת העיר גבוה בהרבה מקצה העלייה של פני הים. התוצאות של כמה מערים אלה מוצגות באיור 2.


איור 2. העלייה בגובה פני הים ,קו אדום, לעומת השקיעה של ערי חוף בעולם.

מאז שנות ה-90 נתון  נוסף "הצטרף" לים הנתונים של בנק הנתונים הגדול , והוא מדידות GPS של מיקום הנקודה וגובה הנקודה. מפוי של נקודות אלה בעולם מראה כי כמה עשרות מהן נמצאות ליד (או קרוב) למדי גאות ואז כמובן ניתן לראות מה מתוך הנמדד במדי הגאות הוא כתוצאה של תנועה אנכית של היבשה ומה כתוצאה לשינויים בגובה פני הים.
רק שתי דוגמאות מחלקים מרוחקים על פני הכדור, מתוך עשרות מקרים.

תחנת גלווסטון ( איור 3 פיר 21, ארה"ב מפרץ מקסיקו) .


איור 3. העיירה גלווסטון, שתי הנקודות המודגשות באדום הם מד הגאות-(השמאלית ) ונקודת הGPS הימנית. למטה: התוצאות  איור 4
איור 4. תוצאות מד הגאות ותחנת ה-GPS בגלווסטון.

הגרף התחתון מראה את תוצאות מד-הגאות מאז 1910 . לא נראה שינוי בקצב העלייה לאורך כל התקופה וקצב העלייה המדוד הוא של 6.3 מ"מ/שנה. הגרף העליון מראה את קצב שקיעת  תחנת הGPS מאז שנת 1996. גם בתחנה זו הקצב הוא קבוע ומראה שקיעה של 5.19 מ"מ/שנה. חישוב קל מראה כי העלייה בפני הים היא רק כ-1 מ"מ/שנה.

תחנת סידני אוסטרליה ( איור 5)

איור 5. תוצאות מד הגאות ותחנת ה-GPS בסידני. 

הגרף העליון מתאר את העלייה בגובה פני הים בסידני מאז שנת. הקצב הוא קבוע ושיעורו 0.74 מ"מ/שנה.
הגרף התחתון מראה את קתב שקיעת תחנת ה-GPS ומראה קצב שקיעה של 0.52 מ"מ/שנה . חשבות פשוט מראה כי קצב עליית פני הים בסידני הוא כ- 0.2 מ"מ/שנה.
לכל חוזי השחורות המאיימים עלינו בעלייה של מטר ויותר עד שנת 2100 עדות תחנות מדי הגאות לא תומכת בתחזית.

פרופ' מיכה קליין הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה. תחומי המחקר העיקריים שלו הם גיאומורפולוגיה נחלית וגיאומורפולוגיה חופית.

למאמרי הבלוג הנוספים בנושא 

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

כתבה מבוססת ומאירת עיניים.

Mark Heinrich אמר/ה...

לפי הגרף טוקיו שקעה ביותר מ-4 מטרים מאז 1900. הייתכן???

מיכה קליין אמר/ה...

מרק הינריך כן טוקיו שקעה בלמעלה מ-4 מטר. בתחילת שנות ה-70 עצרה יפן את שאיבת מי התהום ואף יזמה החדרה של מים. מאז נעצרה השקיעה
מיכה כותב הכתבה

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

תודה רבה על הכתבה המסקרנת ומעניינת פרופ' קליין.
לפי הרגרף, השקיעה של טוקיו, ג'קרטה ומנילה מדהימות.
לא שיערתי שמדובר במטרים...
אני לא מבין איך יכול להיות שעיר לא קורסת כשהאדמה שוקעת בכמה מטרים.
כשגיאולוגים מתכוונים ל"שקיעה" של עיר, למה הם מתכוונים בעצם?
שקיעה ביחס לגובה פני הים?