מחקר
חדש שהתפרסם השבוע בדק נתוני מזג אוויר באזור מרכז אירופה. אזור זה יש בו הרבה
תחנות מטאורולוגיות, ושפע של נתונים, ברזולוציה חודשית, החל מ 1771 – יותר מכול
אזור אחר בעולם. הדבר אפשר לחוקרים להשוות נתונים של 8 מרווחים שונים של 30 שנה.
מה שהם בדקו זה variability – כלומר
מידת הגיוון, או במילים אחרות – כמות ותכיפות של תופעות חריגות (ביחס לממוצע).
המסקנה, במילים של החוקר הראשי:
"the clear evidence that climate variability did rather decrease than increase over the more than two centuries of the instrumental period in the Greater Alpine Region [GAR], and that the recent 30 years of more or less pure greenhouse-gas-forced anthropogenic climate were rather less than more variable than the series of the preceding 30-year normal period."
תרגום: תנודות האקלים (variability ) נמצאות בירידה (ירידה לא
משמעותית מבחינה סטטיסטית) ולא בעלייה, לאורך יותר מ 200 שנה של מדידות מכשירים באזור
האלפים הגדול (מרכז אירופה). התקופה האחרונה של 30 שנה, המושפעת הכי הרבה מגזי
החממה האנושיים, הייתה פחות תנודתית מאשר התקופה שקדמה לה."
במילים אחרות: ההתחממות הגלובאלית לא
הביאה ליותר מקרים של תופעות אקלים קיצונית (מבחינת טמפרטורה או משקעים), וגם
התופעות החריגות לא נעשו יותר חריגות (יותר חזקות).
הדבר עומד בניגוד מוחלט לתחזיות ההפחדה
של החממיסטים, האומרים שההתחממות הגלובאלית תגרום ליותר תופעות מזג אוויר
קיצוניות, כמו גלי חום חריגים, בצורת, או שיטפונות.
(קישוריות למחקר עצמו ונתונים נוספים, כאן).
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה