דפים

29 בנובמבר 2012

תנו להתקין פאנלים סולאריים, חופשי חופשי.



אבינועם לוי, מנכ"ל משותף בחברת סולארפאוור וחבר הנהלת איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת בישראל, קורא (מעל דפי "דה מרקר") למשרד האנרגיה לאפשר התקנה חופשית של פאנלים סולאריים. אני מצטרף בהתלהבות לקריאה זו. התקנה חופשית, בראש ובראשונה לצריכה עצמית, ללא מכסות, אישורים רישיונות וגם ללא סובסידיות ותעריפים מובטחים.
למעשה אישרה רשות החשמל את השיטה הזו, הנקראת שיטת "מונה נטו", לפיה מפחיתים את כמות הקוט"שים שנוצרו באמצעות הפאנלים הסולאריים מהכמות בה מחויב הצרכן בחשבון חברת החשמל. כלומר: בעל הפאנלים מקבל תשלום בקוט"שים, כלומר בחשבון חשמל מוקטן, ולא בכסף (כמו עד כה). אבל בין אישור עקרוני ליישום רב המרחק, לצערנו.
יש בעיה טכנית שדורשת תיאום עם חברת החשמל. צריך לחבר את המערכת הסולארית לרשת החשמל באמצעות ממיר ומונה מיוחד, שימדוד (וגם ידווח לחברת החשמל) את כמות החשמל הסולארית המיוצרת ואת שעות הייצור. הדבר לא בלתי אפשרי, הוא מיושם כבר היום במערכות הסולאריות שכבר הותקנו. אבל זה דורש תיאום עם חברת החשמל, ומערכת ממוחשבת בחברת החשמל שתטפל בקליטה והתחשבנות. וכאשר מגיעים לחברת החשמל נתקלים במחסומים וגרירת רגליים.
סביר גם לחייב את בעל הפאנלים בתשלום כלשהו לחברת החשמל עבור השירות של חיבור הפאנלים הסולאריים, וחיבור במקביל לחשמל מהרשת לשעות שאין שמש. אבל, חייבים להסיר את החסמים הבירוקרטיים, כמו דרישה לאישור מוקדם, להוצאת רישיון בנייה וטופס 4 וכו'.
תנו להתקין פאנלים סולאריים, חופשי, חופשי, על גגות בתים ומפעלים. אז יוכלו הפאנלים לספק כמות משמעותית של חשמל, דווקא בשעות שיא הצריכה. כול זה מותנה בכדאיות הכלכלית, אבל מר אבינעם לוי אומר שזה כדאי. בלי קשר לזה – את החסמים השרירותיים חייבים להסיר.
יעקב

6 תגובות:

טל אמר/ה...

שיטת מונה נטו היא שיטה שהומצאה ע"י חברת חשמל ואינטרסנטים אחרים לדחות את יישום הפעלת פאנלים ביתיים.

לא יתכן שמצד אחד מסבסדים עד כדי 3.2 ש"ח לקילווט שנחסך בשעות שיא - ממש משלמים זאת לצרכן, ולא יציעו את אותו תעריף למי שמייצר בשעת שיא.

מה ההבדל? בראשון חברת החשמל חוסכת עלויות על הפעלת מתקנים שמופעלים ע"י צד שלישי (גנארטורים גדולים) ואילו השני ימנע מחברת החשמל להקים מתקנים שמטפלים בביקוש שיא כי תהיה תוספת ייצור קבועה בבתים

חברה חשמל שיש לה מדינה, וכנראה גם בלוג

יעקב אמר/ה...

כמובן התשלום של 3.2 ש"ח לקוט"ש שנחסך הוא שטות נוראית, אבל יש לי רושם שמקור השטות הזאת הוא לא בחברת החשמל אלא ברשות החשמל - גוף של קוקואים שאמור כביכול לפקח על חברת החשמל, אבל אין להם מושג מכלום.

חברת החשמל לא כול כך מיישמת את התקנות האלה - היא תוקעת מקלות בגלגלים, הפעם בצדק. (יש מאמר על זה בדה-מרקר מאתמול)

צריך להיות תעריף יותר גבוה אחיד לחשמל בשעות שיא.
התשלום על קיטון הצריכה הוא עוד סכמה מטומטמת של סובסידיות שהמציאו אנשים בורים מהממשלה (הרשות) כדי לנהל את השוק. זה לא יכול לעבוד, אלא רק לגרום להונאות וביזבוזים.

טל אמר/ה...

יעקב,

אתה בור בנושא ניהול רשת חשמל. היום חברת החשמל מסבסדת חשמל למפעלים שמוכנים ל"להשיל" צריכה עפ"י הצורך - עלות הסיבסוד לקוו"ט ש"מושל" היא מאוד גבוהה - הבעיה שחברת החשמל מסתירה את הנתון האמיתי מטעמים ברורים - הרי יש הסכם בין החברה למפעל (רמז - זה כדאי למפעל? - זה בוודאי כדאי לפקיד המטפל)

זה גם מדוע חברת החשמל גוררת רגלים.

עכשיו באה רשות החשמל ומעבירה הכל לאור היום - המקום עסקים במחשכים, היא מאפשרת כניסה להסדר חופשית ושיטה פשוטה למדידת החסכון.
לדעתי 2 ש"ח לקווט זו מציאה לעומת המצב הנוכחי

טל אמר/ה...

אגב רשות החשמל - אלו אותם "קוקואים" שהורידו באומץ את התעריפים לאנרגיה הירוקה ובחוכמה הצמידו אותם למדד בינלאומי - כשהם פועלים כך - אתה מוחא כפיים, אך שהם פועלים להסדרת נושא הורדת ביקוש בשיא אתה מכנה אותם בשמות

לא יפה.

בועז אמר/ה...

טל,

התקפות על האדם ו׳ נפנופי ידים״ והשמצות לא מוסיפים משקל של ממש לטענותיך. ומושכים את הדיון למקום לא ראוי.

נשמח אם תתמקד בטענות ונתונים.
תודה
בועז

יעקב אמר/ה...

ברור שאם בטעות רשות החשמל מקבלת החלטה נכונה, כמו במקרה של "מונה נטו" (שהתקבלה ברשות ולא בחברת החשמל) אני מוחה כפיים, וכאשר הם מקבלים החלטה לא נכונה, כמו "פיצוי עבור הקטנת צריכה" אני מבקר - הכול לפי העניין.

כללית, רשות החשמל היא רובד של פקידים בלתי מקצועיים מיותר לחלוטין.

חברת החשמל היא מפעל ממשלתי, הממשלה צריכה לפקח על ההנהלה (אבל היא לא מסוגלת), והכנסת צריכה לבקר אותו, כמו את כול פעולות הממשלה (והיא עוד פחות מסוגלת). ההוספה של רשות "ציבורית" שלישית (מאויישת על ידי מקורבי השר ממרכז המפלגה) ואימפוטנטית עוד יותר משתי הקודמות, הופכת את הכול לבדיחה גרועה.

הרעיון של פיצוי על הקטנת הצריכה או התנתקות זמנית של מפעל בגלל מחסור בחשמל הוא רעיון אידיוטי. ובכול מקרה הוא זמני, ולא משהו שניתן לקבוע כתשלום קבוע למשך 20 שנה למפיקים סולאריים.

חברת החשמל צריכה לספק את הביקושים שיש. אם סיפוק ביקוש השיא עולה לה בהפעלת טורבינת גז במיוחד לעומס שיא, היא צריכה לגבות את המחיר הזה מהצרכנים בזמני שיא, ולא לפצות כאלה שמועילים להתנתק.

באשר להצמדת התעריף המובטח למדד עלות הפאנלים - עוד רעיון בירוקרטי עקום, נסיון למה שנקרא micro-manage. פעולה של פקיד שחושב שהוא יודע הכול ומבין הכול.
צריך לבטל את שיטת התעריף המובטח לחלוטין, לא "לתקן" אותה.