דפים

27 בנובמבר 2012

אם לא הצלחת 17 פעמים...

ריצ'רד טול, פרופסור לכלכלה מהולנד ומומחה לשינויי האקלים כותב שהגיע הזמן להפסיק עם וועידות הבזבוז הבינלאומיות לאקלים. וועידת האקלים ה 18 התכנסה בדוחא, קטאר. "לאחר שהצלפנו 18 שנים את הסוס המת של הסכם בינלאומי מחייב לצמצום הפליטות, הגיע הזמן שהאו"מ יסיים את הפרק הזה בפעילותו וינסה משהו חדש".

הועידות האלה מתקיימות כול שנה מאז 1995, אך לא הצליחו להגיע להסכם. היו קצת תקוות ב 1997 כאשר הוסכם על מסגרת קיוטו, ואח"כ ב 2001 כאשר הסכם קיוטו נחתם. אבל הסכם קיוטו חייב את אירופה ויפאן לעשות מעט שבמעט, ואת שאר העולם לא חייב בכלל.

הוא עושה  חישוב הסתברויות שמראה שההסתברות להצליח (להגיע להסכם) הוא 2.3%. החישוב הזה הוא כמובן חנטריש. הסיכוי להצליח להגיע להסכם הוא בדיוק אפס, כי המדינות המתפתחות הודיעו בפירוש שלא יחתמו על שום הסכם. אבל הבעיה "כן יחתמו – לא יחתמו" אינה רלוונטית. לא חשוב על מה יחתמו, צמצום פליטות לא יהיה, בדיוק כמו שלא היה אחרי קיוטו – הוא פשוט בלתי אפשרי מבחינה מעשית-טכנית-טכנולוגית.

מה שכן רואים בבירור הוא המחיר ההולך וגדל של הוועידות חסרות התועלת האלה. 1000 פקידים השתתפו בוועידה הראשונה ב 1995, המספר עלה ל 24000 (כולל 100 ראשי מדינות) בקופנהגן 2009, וירד מעט אחרי זה. מצפים ל 17,000 משתתפים בדוהא. 7000 שנות עבודה/אדם בוזבזו לריק.
מלבד הוועידות השנתיות הגדולות מקיים האו"מ,  UN Framework Convention on Climate Change (UNFCCC) ועידות תלת חודשיות יותר קטנות. בשנת 2012 היו 107 ועידות קטנות, בשנת 2011 היו 111. בסך הכול היו מאז 1995 682 ועידות "קטנות" כאלה.  העלות הכוללת של כול זה היה לפחות מיליארד דולר.
130 מיליון דולר בשנה (בשנים האחרונות) על ועידות בילוי ופטפוטי סרק של פקידי ממשלה במלונות פאר !
הגיע הזמן לשים קץ לשטויות האלה.

יעקב

אין תגובות: