דפים

22 בנובמבר 2012

אפוקליפסה? לא חושב.


לאנושות יש חיבה מיוחדת לנבואות חורבן (אפוקליפסה), בכול הדורות היו נביאי זעם וחורבן רבים. העובדה שהחורבן בינתיים לא התרחש וכול הנבואות התבדו אינה מרתיעה את הנביאים, ההיפך, הם רק צוברים יותר פופולאריות.

מאט רידלי כותב המאמר ארוך ומתועד היטב, מדוע נביאי הזעם עומדים להתבדות שוב. תחילה כמה דוגמאות לנבואות הפופולאריות היום:
הכלכלן רב המכר, היילברונר, ב 1974: "העתיד של האדם, הוא כואב, קשה, מייאש, והסיכויים שלו לעתיד קלושים."

הנביא הבלתי נלאה, האקולוג פול ארליך, בספר רב מכר מ 1968: "המאבק להזין את האנושות הסתיים, בשנות ה 1970 העולם יסבול מרעב, מאות מיליוני בני אדם ימותו ברעב, למרות כול תכניות החרום בהן נתחיל היום, שום דבר אינו יכול למנוע את עליית שיעור התמותה בעולם".

או נשיא ארה"ב, קרטר, בנאות בטלוויזיה משנת 1977: "אנו עלולים לגמור את כול רזרבות הנפט המוכחות עד סוף העשור הבא".

נבואת הזעם האופנתית היום היא סוף עולם אקלימי. כך נכתב בעלון של מדענים אטומיים, בראשית 2012: "הקהילה העולמית נמצאת קרוב לנקודת האל-חזר במאמציה למנוע אסון שנגרם כתוצאה משינוי בהרכב האטמוספרה [כלומר בגלל הפד"ח]".

מט רידלי מנתח את הנושאים העיקריים לנבואות חורבן ב 50 השנים האחרונות: כימיקלים (דידיטי, סיאפסי, גשם חומצי), מחלות (שפעת העופות, הפרה המשוגעת, שפעת חזירים, איידס), ריבוי האוכלוסייה (רעב), ומחסור במשאבים (נפט, מחצבים).

הוא מביא נתונים מוצקים, המוכיחים לא רק שהאסונות לא התרחשו, כמו שניבאו, אלא, שבכול התחומים חל שיפור במצב האנושות, והשיפור סביר שימשיך. הטענות שלו מתועדות היטב עם קישורים לנתונים ומחקרים, לעובדות, ולא לספקולציות שלופות מהבטן ונבואות מצוצות מהאצבע.

הוא שואל בסוף: האם, נוכח כשלון נבואות הזעם, עלינו להיות בכול זאת מודאגים מנבואות זעם אקלימיות? אנו שומעים יותר מדי רעש מצד אלה שטוענים שהאסון נוראי הוא בלתי נמנע, מצד אחד, ומאלה האומרים: להד"מ, הכול רמאות. אין שומעים מספיק דעות מתונות באמצע. המתונים (או במונחים מקצועיים – ה"פושרים" – lukewarmers ) מאמינים שההתחממות הצפויה אינה נוראית כול כך, בסדר גודל של מעלה או שתיים, וזה לא אסון, אלא אדרבא, זה עשוי להיות לברכה, וששינויים תמיד היו, ותמיד יהיו ועלינו להסתגל, כמו שעשינו בעבר. ההסתגלות תהיה הרבה יותר קלה וזולה מהניסיון להלחם בטבע ולמנוע את השינוי על ידי וויתור חד על מקורות האנרגיה הפוסיליים שלנו. אנו נלחם בסכנות, בעתיד, אם, וכאשר תופענה, באמצעות התקדמות טכנולוגית וחידוש. אין צורך בזריעת פחד, ונבואות זעם על תרחישים קיצוניים.

יעקב

3 תגובות:

איל אמר/ה...

ההיסטריים של היום נהיו יותר מתוחכמים: הם מנבאים את הקטסטרופה למרחק כל כך גדול (לעוד 30, 50 או אפילו 100 שנה) שאין שום יכולת לבדוק את התחזיות שלהם.
אבל את הכסף הם עושים היום :-).

יעקב אמר/ה...

ההיפך. ההיסטריים של ימינו טוענים שהאסון כבר הגיע, ומייחסים כול גשם, חמסין או הוריקן לאפוקליפסה שלהם (שינוי האקלים).

איל אמר/ה...

זו האסכולה העכשווית.
היא התפתחה כנראה לאחר שאסכולה הראשונה לא סיפקה את הסחורה.