4 בדצמבר 2012

פליטות הפד"ח ממשיכות כרגיל.



פליטות הפד"ח עומדות לעלות בשנת 2012 כרגיל, ולהגיע ל 35.6 מיליארד טון, קובע מחקר של פרויקט "תקציב הפחמן העולמי" של אונ' מזרח אנגליה ומרכז טינדל שהתפרסם היום.

העלייה בשיעור של 2.6% בשנת 2012 פירושה שהפליטות עלו ב 58% לעומת שנת הבסיס של הסכם קיוטו, 1990.
הפולטים הגדולים ב 2012 היו, כצפוי, המדינות הגדולות (בעלות אוכלוסייה) גדולה: סין – 28% מהפליטות, ארה"ב 16%, אירופה 11% והודו 7%.


הפליטות בסין והודו, ב 2011,  גדלו ב 9.9% ו 7.5% (בהתאמה) ושל ארה"ב ואירופה ירדו ב 1.8% ו 2.8%.

יש לציין שהירידות בפליטות באירופה התרחשו מסיבות שונות, כמו סגירה (וייצוא) של מפעלי תעשייה גדולים, ירידה בצריכה עקב המשבר הכלכלי, ובארה"ב – עקב המעבר לשימוש בגז טבעי, הפולט פחות פד"ח.

כלומר: המאמצים הגדולים לעבור לאנרגיות מתחדשות, מאמצים בהם הושקעו מאות מיליארדי דולרים הניבו בערך אפס ירידה בפליטות.
הנה משפט אחד מתוך ההודעה לעיתונות:
It shows previous energy transitions in Belgium, Denmark, France, Sweden, and the UK have led to emission reductions as high as 5 per cent each year over decade-long periods, even without climate policy.
"הבדיקה הראתה ששינויים במערך הפקת האנרגיה בבלגיה, דנמרק, צרפת, שוודיה ואנגליה הובילו להפחתת הפליטות ב 5% בשנה, לאורך עשורים של שנים, אפילו לפני מדיניות אקלימית [להפחתת הפליטות]."

כלומר: המדיניות האקלימית להפחתת הפליטות, שכללה בניית עשרות או מאות אלפים של תחנות רוח ופאנלים סולאריים, בעלות מיליארדי דולרים, לא תרמו כלום להורדת הפליטות, ההורדה הזעירה שהייתה התרחשה בגלל גורמים אחרים.

המספרים האלה גם מראים בבירור שכול הדיבורים על יעדים להפחתת פליטות פד"ח הם דיבורי סרק, הדבר לא אפשרי, היעדים לא הושגו ולא יכולים להיות מושגים. הכול פנטאזיות, פטפטת, ובזבוזי סרק.

יעקב

5 תגובות:

טל אמר/ה...

" נניח שהחברה משלמת לבעלי הפאנלים תעריף של 200 אג' לקוט"ש (שהתחייבה בו בחוזים ל 20 שנה, שנחתמו לפי השנה) לעומת תעריף של כ 100 אג' לקוט"ש שהיא גובה מהצרכנים (תעריף תעוז שעת שיא) – הרי חצי מהסכום הנ"ל (לפחות) הוא הפסד נטו."

זה כמובן חשבון לא נכון. משווים מין אם שאינו מינו:
ברוב המכריע של שעות שיא ביקוש - הפאנלים מייצרים חשמל אך בשפל (בלילות) הם לא כך שהתרומה שלהם היא בעיקר לשיא ללא "סיבסוד" של שעות שפל רבות ולכן צריך להשוות כמה שילמו לפאנלים סולארים אל מול התשלומים ששילמה חברת חשמל לבעלי גנרטורים למיניהם , שריפת מזוט + כל התקורות בחברת חשמל שמנהלות את ההערכות לשיא הביקוש שעות בהם הפנלים ייצרו חשמל.
-הפאנלים לא מחליפים את תחנות הפחם היעילות אלא את המזוט היקר הנשרף בשיא, ואת עלויות השבתת המפעלים שמורידים צריכה עפ"י הסכם - המחיר גבוהה משמעותית מ 100 אג לקוו"ט

חוץ מזה תעריף חשמל - איך יכול להיות שלחברת החשמל חוב כל כך גדול ותעריף החשמל לא מאפשר יציבות במינוף החברה? = תעריף חשמל נמוך מדי.

לפחות התקדמנו קצת - יעקב מקבל את העמדה שיש להשוות את החשמל הסולארי לא למחיר הממוצע של החשמל אלא בהשוואה למחירי שיא (ואני טוען - עלויות שיא) , כלומר התעריפים השמאושרים היום למערכות סולאריות הם כבר תורמות רווח למשק החשמל, אז ככל שהזמן יעבור ויותר מערכות בתעריפים חדשים יופעלו כך הרווח יגדל עד שיכסה את עלויות הסיבסוד של השנים הראשונות

יעקב אמר/ה...

טל, אתה ממשיך בקו האידאולוגי, ומסרב להיות אובייקטיבי.

מה שאתה מציין על גנראטורים, ועל תשלום על הורדת צריכה בשעות שיא, אלה צעדי חירום, לטווח קצר, ולא משהו שרלוונטי לחשבון שלנו.
למשל: אם חברת החשמל רואה שביום מסוים (אולי בגלל מזג אוויר חם, אולי בגלל תקלה באחת היחידות) הולך להיות מחסור בחשמל המחייב ניתוקי זרם, היא יכולה, בהסכמה, לנתק מפעל לכמה שעות ולשלם לו פיצוי גבוה על כך. אבל הדבר נעשה רק לכמה שעות. אין להסיק ממצב זה על תעריף קבוע לחשמל סולארי. הגיוני שחברת החשמל תציע לבעלי הפאנלים, שבמקום לשלם את הכסף כפיצוי למפעל היא תשלם אותו לבעלי פאנלים - אבל רק באותן שעות ספורות שזה רלוונטי - כך שאין הדבר רלוונטי לתעריף קבוע.

הנושא של כשלים רגעיים, הנובעים מכשלון של חברת החשמל לדאוג לכושר ייצור רזרבי אינו רלוונטי לדיון על תעריפים ארוכי טוחח של חשמל סולארי. הכשל הזה יעלם תוך שנה שנתיים, יש כמה תחנות כוח פרטיות בבניה. (דרך אגב: יש לשער שמחיר הייצור בתחנות הכוח הפרטיות יהיה נמוך מאשר המחיר של חברת החשמל, הן כבר חתמו חוזים לאספקה ללקוחות במחיר שאומרים שהוא 7-9% נמוך מזה של חברת החשמל.)

כמו שאמרתי, המפתח לכדאיות הפאנלים אינו המחיר שחברת החשמל תשלם לבעל הפאנל, אלא המחיר שהוא יחסוך אם ייצר חשמל לצריכה עצמית.

פירוש הדבר: המחיר האפקטיבי לחשמל סולארי צריך להיות תעריף התעוז - דהיינו - שיטת "המונה נטו". עבור חשמל שפאנל ייצר בשעות שיא יקבל תעריף תעוז לשעות שיא, ועבור חשמל שייצר בשעות שפל (למשל ביום חורף) יקבל תעריף תעוז לשעת שפל.

ואני שוב חוזר: אנו נדע שהפאנלים כדאיים לא כאשר טל או אריאב או בעל מפעל פאנלים יכריזו שהם זולים יותר, אלא כאשר בעלי מפעלים יתקינו אותם לצריכה עצמית, כדי להקטין את עלויות החשמל שלהם. אני אומר בעלי מפעלים, כי אלה יש להם גם שטח גגות, וגם כסף להשקעה, וגם לא זקוקים לשום אישור - הם יכולים להתקין, לשימוש עצמי ללא אישור של אף אחד.

אתה מתעקש לחפש תירוצים איך לעודד פאנלים סולריים, בכול מחיר. אתה נזקק לטיעונים מאד לא ריאליים. אתה מאמין שפאנלים זה טוב, ולא חשוב המחיר, את המחיר כבר נמרח איכשהו.
אני אומר - לא מתפקידי (ולא מתפקיד הממשלה) לעודד פאנלים או פחם או גז. אנשים ישתמשו במה שכדאי, בלי שיכתיבו להם.

מחירי חברת החשמל בארץ נמוכים מדי? ייתכן. אז יש לעדכן את תעריפי חברת החשמל. בלי קשר לסולארי.

בשיטה שאני מציע כבר גלומה סובסידיה ניכרת לפאנלים הסולאריים. מחיר העלות של קוט"ש חשמל ממוצע הוא 40 אג' (פחות בתחנות פרטיות), לא 100, ולא 200. אם הפאנל מקבל 100 הוא מסובסד. וגם - הוא מקבל הנחה במיסים - כי הדלקים הפחמיים משלמים מיסים. אלה סובסידיות שאני מוכן להעניק לו, למען פשטות החישוב. המפתח: החשמל הסולארי מקבל את מחיר החשמל הקמעונאי לצרכן. לא פחות ולא יותר.

רק השבוע קראתי ניתוח מעמיק של העלויות של הפאנלים הסולאריים, מבוסס על המחירים העדכניים (הנמוכים) של הפאנלים. הניתוח נעשה על ידי מהנדסים שמאמינים בחשמל סולארי ומנסים לעזור לאנשים להחליט על התקנת פאנלים. הם כתבו במפורש: הדבר לא אפשרי ללא סובסידיות.
טל, אתה מתעקש לכופף את המציאות להתאים לאמונה שלך, ומסרב לקלוט את האמת. חשמל סולארי עדיין אינו אפשרי ללא סובסידיות.
(המצב עשוי להשתנות בעתיד, אם ישתפרו הפאנלים או יירד המחיר. לי לא ברור שהדבר עומד לקרות בקרוב).

טל אמר/ה...

אנחנו מתקדמים.

אני לא תומך בסולארי. אני מסכים שזה לא תחליף מלא לייצור חשמל, גם לא חלקי. אך לכמות מסויימת של ייצור חשמל סולארי יש מקום כגורם ייצור בעל מאפיינים יחודים - ייצור מוגבר בשעות שיא באופן שניתן לחיזוי וניהול.

אני בעד מחשבה כלכלית נכונה ולא מרים דגל ירוק.

אתה ממשיך בקו הנאיבי- כלכלי שאומר אם זה כדאי לצרכן - שיתקין לעצמו מה בכלל להתעסק עם זה.
העניין שזה לא גישה כלכלית נכונה - 1. יש להסתכל על חשמל סולארי כגורם ייצור ברשת שתומך בביקושים בשעת שיא, ולצורך כך יש לסכום כל העלויות הרלבנטיות והם רבות, יותר מ 100 אג לקילווט רק בחברת החשמל

2. כבר הסכמנו שזיהום אויר עולה כסף , השאלה כמה, וחברת החשמל מקבלת סובסידיה ולא משלמת העלויות - לייצור נקי מגיעה אותה סובסידיה בדיוק כמו מחברת חשמל
3. מתקני חשמל צורכים שטח והרבה - את רוב השטח מקבלת חברת החשמל בחינם - זו גם סובסידיה
4. התעשיה סביב חשמל סולארי תורמת יותר לתעסוקה ולתל"ג - כדאי לעודד. - מדוע מפעל באזור פיתוח מקבל X ש"ח לעובד שמעסיק ואילו תעשיה סולארית בפריפריה לא מקבלת עידוד על העסקת כ"א במוקדי אבטלה?

קח את כל השיקולים הללו ברמה לאומית ותגלה שפשוט כדאי למדינה "לסבסד" חשמל סולארי עד נקודה מסויימת.
מקור הסיבסוד אולי לא כולו צריך לבוא מחברת חשמל (מה איכפת לה שיקולי תעסוקה ותל"ג) אבל כל העלויות הקשורות לייצור חשמל צרכים להיכנס לחשבון החשמל

מהמפורט לעיל ברור שיש פער עצום ביו הכלכליות של צרכן הבונה מערכת עבור עצמו, לבין מדינה המעודד יחידים להפוך ליצרני חשמל ע"י קביעת תעריפים אינטיליגנטית ונכונה.


לגבי הטיעון שהתשלומים לגנרטורים וכו זה סידור זמני - הסידור הזמני חי כבר הרבה מאוד שנים, אבל אשראי המאמין - אם לחברת החשמל יהיה כזה עודף ייצור שלא תזדקק לסיוע חיצוני אז מדוע הם צועקים מעל לכל במה שיש לבנות עוד תחנות כוח?

יעקב אמר/ה...

אתה ממשיך במריחות אידאולוגיות.
"אך לכמות מסויימת של ייצור חשמל סולארי יש מקום "
קביעה אידאולוגית. אם יש או אין מקום יקבע השוק, אתה מתעלם וקובע קביעה שרירותית: "יש מקום". הדרך היחידה כדי לדעת באמת אם "יש מקום" או אין מקום - זה להתבונן במה שקורה בשוק החופשי.

"מחשבה כלכלית נכונה" - זו התוצאה של פעולת השוק החופשי. מה שהממשלה קובעת בצורה שרירותית תחת כותרת (שקרית) "מחשבה כלכלית נכונה" הוא לפי הגדרה שרירותי ובלתי כלכלי.

"התעשיה סביב חשמל סולארי תורמת יותר לתעסוקה ולתל"ג"
לא מתייחס לטענות כאלה. גם כריית בור באדמה ומילויו חזרה "תורם לתעסוקה ותל"ג". זו גישה לחלוטין לא נכונה. מה ש"תורם לכלכלה" הוא מה שבנוי על בסיס כלכלי. עסק שבנוי על בסיס סובסידיות, כלומר על כסף שלקחו בכוח מאנשים, איננו "תורם לתעסוקה ותל"ג" אלא רק הורס ופוגע ברווחה של האנשים. אם יש משהו שמצביע על האופי האידיאולוגי של טענותיך יותר מכול - זו הטענה הזו, על "תרומה לתעסוקה". זה לחלוטין לא נכון. (זה גם לא נכון במישור הפרטני - תעסוקה בתעשיית החשמל והדלק תורמת יותר לתל"ג).

באשר לסובסידיות של חברת החשמל - באמת בעיה. צריך לבטל את הסובסידיות, ועוד לעשות רפורמות גדולות בחברת החשמל, שהמדינה לא מסוגלת לעשות. אבל זו לא סיבה ליצור סובסידיות ועיוותים חדשים בענף הסולארי.
הסובסידיה הכי גדולה (כביכול) של ענף הפאנלים הסולאריים היא - שאין להם אבן רייחיים על הצוואר, כמו חברת החשמל עם הוועדים שלה. יותר סובסידיה מזה לא צריך.

בקיצור: יש מקום, אולי, לחשמל סולארי - רק על בסיס "מונה נטו" - ולא שום סובסידיה ממשלתית ישירה.

ה 450 מיליון ש"ח לשנה שהממשלה **כבר מבזבזת** על סובסידיות לחשמל סולארי (בהתחייבות ל 20 שנה) זה בזבוז עתק, על **שום תועלת של ממש**. להגדיל את הבזבוז המשווע הזה, כאשר ניצולי השואה (למשל) בוכים על קיצוץ של 2 מיליון ש"ח בתקציב הסיוע להם (זו דוגמה) זה באמת שערורייתי.


טל אמר/ה...

יעקב,

מתגובתך אני משער שלא לקחת בחיים קורס בכלכלה ומושגים של תשואה שולית, תרומה לתלג וכו פשוט לא מוכרים
חוסר הידע וההבנה שלך גורם לך לפתח גישה שהיא פשוט לא נכונה , אפילו בראיה כלכלית טרויוויאלית

בכל הדיון שאנו מקיימים , לא הבאת אף נתון כלכלי. יש לי תחושה שהאידאולוגיה שלך זה פשוט ללעוג בכל דרך לכל דבר שאתה לא מבין, ומתייחס בחזקת "אל תחקור בנפלא ממך"