דפים

8 בדצמבר 2015

"אנרגיית המחר" פשטה את הרגל


הכותרת קצת סנסציונית. לא, "אנרגיות המחר" לא פשטו את הרגל. מי שפשטה את הרגל זו החברה הספרדית אבנגואה Abengoa – אחת מהחברות הכי גדולות בעולם לאנרגיה מתחדשת הפעילה בתחום האנרגיה הסולארית וביו-אנרגיה. היא מממנת, מקימה ומפעילה פרויקטים של אנרגיה מתחדשת מכול הסוגים, בכול העולם. היא מבוססת כולה על סובסידיות ממשלתיות. זו חברה ענקית, הפעילה בכ 80 ארצות, יש לה כ 27 אלף עובדים בכול העולם, מתוכם 7000 בספרד. החוב שלה הוא כ 20 מיליארד אירו, ואם אכן תקרוס, תהיה זו פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה של ספרד, ואחת הגדולות בעולם.

מדוע פשטה את הרגל? מאותה סיבה שכול חברה אחרת פושטת את הרגל (למשל "בטר פלייס") – יותר מדי חזון, יותר מדי אמונה ב"אנרגיה של העתיד" ופחות מדי רגליים על קרקע היציבה של המציאות. הם גדלו והתפשטו לכול הכיוונים, הכול על בסיס אשראי וסובסידיות, וכדור השלג של החוב התגלגל מבלי שהצליחו לייצר הכנסות מספיקות. הפרויקטים התבררו כיקרים יותר מאשר תכננו, תחנות הכוח הסולאריות מייצרות פחות חשמל מאשר חשבו, העסק קשה, והאמונה הגדולה ב"מחר" אינה מייצרת מספיק אנרגיה או כסף, וסובסידיות – סופן שהציבור נמאס לו מהן.

חברת אבנגואה היא כנראה "גדולה מכדי ליפול", אם תיפול תפסיד ממשלת ספרד מעל למיליארד אירו שהלוותה לה באמצעות בנקים ממשלתיים וסוכנויות אחרות.  איבוד 7000 מקומות עבודה תהיה גם היא מכה גדולה. מן הסתם תמצא נוסחה "להציל" את החברה באמצעות עוד כסף ממשלתי. את העלויות האלה יש להוסיף, כמובן, לעלות האנרגיה הסולארית (שמגיעה עוד מעט ל"גריד פאריטי"), אבל איש לא יטרח. אבנגואה הייתה תמיד "קשורה פוליטית" היטב, בספרד ונהנתה מכסף ממשלתי גדול, בצורת סובסידיות ל"אנרגיה מתחדשת", מעניקים ותמיכה. הקיצוץ הבלתי נמנע בסובסידיות האלה הוא אחד מהגרומים לכישלון של אנבגואה.

הזווית הישראלית: חברת אבנגואה היא שותפה, יחד עם "שיכון ובינוי" של שלי אריסון, בפרויקט להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית בהספק 121MW  באשלים שבנגב, שזכה במכרז של רשות החשמל, אבנגואה אמורה לממן (חלקית), להקים ולהפעיל את השדה הסולארי הזה, לפי שיטת התעריף הקבוע, המובטח מראש ל 20 שנה. התעריף הוא 54 אג לקוט"ש שהוא תעריף גבוה פי 2 בערך מעלות הפקת חשמל רגיל, בגז. עכשיו מתעורר ספק גדול בקשר ליכולתה של אבנגואה להקים את השדה, ובקשר יציבותה לתקופת ההפעלה של 20 שנה.


Detail of single-axis tracking array, Andasol parabolic trough plant.

החשמל התרמו-סולארי (והסולארי בכלל) יקר מדי והתועלת שבו מעטה. 

זו הזדמנות פז לבטל את הפרויקט המיותר הזה.

בקטע הבא ניתן לקרוא על הבעיות עם תחנות תרמו-סולאריות (גם של אבנגואה) בספרד.

יעקב

הזהרנו בשנת 2013 מפני הבאות בפוסטים קודמים, בינהם:"יזמים סולריים באשלים - ראו הוזהרתם!"

אין תגובות: