דפים

31 בדצמבר 2015

דעות על ההתחממות.


מחקר חברתי, שנעשה במדינת אלברטה שבקנדה, חקר את העמדה של מדעני אדמה ומהנדסים בנושא ההתחממות הגלובאלית. 1077 מדענים ומהנדסים השיבו על שאלון ארוך ומפורט בנושא דעתם על בעיית האקלים. מדינת אלברטה היא מרכז תעשיית הנפט בקנדה, ומרבית המשיבים עובדים בה.
מטרת ה"חוקרים"* (מחברי ה"מחקר") הייתה להוכיח עד כמה מקום התעסוקה מעוות את הדעה ההנדסית והמדעית של מדענים ומהנדסים. הם רצו להוכיח עד כמה המדענים האלה סוטים מה"אמת" האקלימית המוחלטת כביכול. כאילו שהדוגלים בהיסטריה אקלימית פטורים מכול עיוות ודעה קדומה והשפעה זרה, ודעתם היא אמת אלוהים חיה, ורק העובדים בתחום הנפט – דעתם מעוותת, ומושפעת מגורמים זרים.
המחקר, כמובן, חסר כול ערך, אבל בכול זאת מעניינת ונכונה החלוקה של המשיבים ל 5 קבוצות שונות. אנו רגילים לחלוקה הגסה לשני מחנות: "הלנו אתה או לצרינו" – מחנה החממיסטית מול מחנה הספקנים או המכחישים. החלוקה היותר עדינה – ל 5 קבוצות (מודלים) – היא יותר עשירה ומשמעותית. הנה הקבוצות (כפי שמפרט ה"מחקר":

1. קבוצת החממיסטים הקלאסיים (הטהורים), או "מחנה קיוטו". הם מאמינים אמונה חזקה שהתחממות גלובאלית נוראית מתרחשת, שהיא נגרמת על ידי בני אדם והיא לא תוצאה של מחזוריות טבעית, שהוא תוביל לנזקים חמורים (הרס כדור הארץ), מאמינים ב IPCC, "המדע סגור", "חייבים לפעול" וכו' וכו'. 36% מהמשיבים שייכים למחנה זה – שימו לב – פחות מחצי.
2. קבוצת "הטבע שולט" (המכחישים). הם חושבים ששינויי אקלים מתרחשים, אבל הגורם השולט הם מחזורים טבעיים. הטבע, ולא בני האדם, הוא הגורם השולט בשינויי אקלים. הם מסתכלים על ההיסטוריה: ההתחממות הטבעית היא שהוציאה אותנו מעידן הקרח. הם לא מאמינים שבני האדם מסוגלים לשנות את האקלים. הם לא רואים סיכון של ממש לנזקים גדולים, לא רואים סיבה לדאגה. במחנה זה סווגו 24% מהמשיבים.

3. המודל ה"פאטליסטי" או האדישים - (חצי-חצי): אלה מאמינים שגם הטבע וגם בני האדם משפיעים על האקלים (חצי תה, חצי קפה, גם החממיסטים צודקים וגם המכחישים). הם חושבים שיש סיכון, אבל לא גדול מאד. הם לא סומכים עד הסוף על דוחות ה IPCC  שלדעתם אינם מבוססים עד הסוף, וגם לא על המודלים האקלימיים. הם אדישים, מתנגדים לפעילות יתר של רגולציה. 17% שייכים למחנה חצי-חצי.
4. מחנה "האחריות הכלכלית" (הקמצנים). הגורם לשינויי האקלים לא ידוע, יכול להיות אנושי, יכול להיות טבעי, הם לא חושבים שיש סיכון גדול, השינויים לא משפיעים עליהם אישית. הם לא חושבים ש"המדע סגור", העיקר, לדעתם, הם הנזקים הכלכליים הגדולים שהמלחמה באקלים גורמת. הם לא חושבים שהם מוצדקים. למחנה זה משתייכים 10%.

5. מחנה האקטיביסטים (הירוקים). אלה מאמינים ש"חייבים לפעול", עתיד כדור הארץ נתון בידנו, בני אדם הורסים ומזהמים את הסביבה. אנו חייבים לשמר את כדור הארץ, לא חשוב אם באמת יש סכנה אקלימית או לא (הם לא יודעים), בני האדם הורסים את כדור הארץ וזה רע, וצריך לחוקק חוקים ותקנות חמורות לשימור הסביבה. למחנה הזה שייכים יש 5% מהנשאלים.

סך הכול יש לנו 36+24+17+10+5 = 92%. 8% הם "בלתי מפלגתיים"** = לא שייכים לאף מחנה.
אני למשל שייך למחנה נוסף, מס' 6 שהייתי קורא לו "מעשיגענעס, ארופ פון דאך" (תרגום מאידיש: משוגעים רדו מהגג). המשוגעים הם אלה שחושבים שהשמש והרוח יכולים לספק את צרכי האנרגיה שלנו. השמש שמספקת אנרגיה בין 10 ל 20% מהזמן בלבד, והרוח – 25% מהזמן. אין בידנו, היום אמצעים טכנולוגיים לאספקת האנרגיה הדרושה ממקורות שאינם פחמיים. הסכומים האדירים שהעולם מוציא על המלחמה באקלים, הם בזבוז כסף לריק בין אם צפוי חורבן אקלימי ובין אם לאו. תתפכחו מהאשליות: מה שאנו עושים (תחנות רוח ולוחות שמש), והכסף האדיר שאנו מוציאים עליהם, יעזור לאקלים כמו כוסות רוח למת.

יעקב

*אני קצת מתקשה להעניק את התואר "מחקר" לאוסף של פטפוטים, לדבר שאין בו שום דבר מלבד פטפוטים. אז תזכרו: זה לא מחקר מדעי, במובן של מדעי הטבע, זה "מחקר" חברתי... ובתור שכזה, אורכו כאורך הגלות, וגיבוב המלל הוא אינסופי. ב"מחקרים" חברתיים נוהגים להאריך במלל כדי להסוות את העדר התוכן.
** היסטוריה: פעם היה כתוב בפתקי ההצבעה בקלפי: " א – מפלגת פועלי ארץ ישראל ובלתי מפלגתיים".

2 comments:

אשר פט אמר/ה...

"מפלגת הבלתי מפלגתיים" - מזכיר לי את ה-"The United Democratic Party of Tyrants, Despots and Dictators” בספר
- "Phaik Tan – Sunstroke on a Shoe String" מסדרת JetLag - ספרי הדרכה קורעים מצחוק לטיולים במדינות פיקטיביות.

לענייננו. אתה, יעקב, מגדיר את עצמך כשייך למפלגת ה"משוגעים רדו מהגג". אני חושב שאתה לא יורד למהות העניין - התנועה ה"חממיסטית" אינה בבסיסה תנועה סביבתית של אנשים המודאגים לגורל בני האדם בגלל זיהום זה או אחר. לא ולא. מאז ה-CLUB OF ROME, RACHEL CARSON, פאול ארליך ועד AL GORE ו-WWF, ו-FREINDS OF THE EARTH, וכו' כל התנועה הזו היא פוליטית - אנשים בסופו של דבר כמהים להרס התרבות המצליחה ביותר בתולדות האנושות - התרבות היהודו-נוצרית (מה שנקרא "מערבית"). יש ספר שאותו יש לקרוא כדי להבין את המניעים של התנועה הסביבתית שאותו אני תמיד ממליץ, הנה כאן
Watermelons: How Environmentalists are Killing the Planet, Destroying the Economy and Stealing your Children's Future
(BY JAMES DELINGPOLE)

דיגמא מעניינת לגישתם של ה"אבטיחים" הים בכך שהם שונאים את האנושות, ובצורה אינסטינקטיבית מתנגדים (ומחפשים סיבות ראציונאליות) לדברים שבני האדם אוהבים וכמהים להם. שימו לב מה "רע": סוכר, מלח, ובשר. לא אתפלא עם עוד מעט יהיה מחקר על כך שמין תכוף מדי גם הוא "רע לבריאות"...

הרעיה לכך היא במאמר הטוען (בצדק) שהמחקר החדש על הקשר בין בשר לסרטן גם הוא פוליטי ופורסם כדי להתאים לתיזמון ההילולה בפריז - שווה לקרוא - The Climate Agenda Behind the Bacon Scare (WALL STREET JOURNAL)
http://www.wsj.com/articles/the-climate-agenda-behind-the-bacon-scare-1447115536
זה חסום, לכן הנה חלק מהמלל (2000 אותיות):

The Climate Agenda Behind the Bacon Scare
The widely publicized warning about meat isn’t about health. It’s about fighting global warming.

PHOTO: GETTY IMAGES/ISTOCKPHOTO
By
Julie Kelly And
Jeff Stier
Nov. 9, 2015 7:32 p.m. ET
Headlines blaring that processed and red meat causes cancer have made this steak-and-bacon-loving nation collectively reach for the Rolaids. Vegans are in full party mode, and the media is in a feeding frenzy. But there is more to this story than meets the (rib)eye.
With United Nations climate talks beginning in a few weeks in Paris, the cancer warning seems particularly well timed. Environmental activists have long sought to tie food to the fight against global warming. Now the doomsayers who want to take on modern agriculture, a considerable source of greenhouse-gas emissions, can employ an additional scare tactic: Meat production sickens the planet; meat consumption sickens people.

יעקב אמר/ה...

תראה אשר:
לא חשוב אם אני מבין או לא. אני לא רוצה להפוך את הבלוג הזה לעוד בלוג פוליטי בו כול מחנה מקלל את המחנה השני.

אני מנסה להתעסק בנושאים יותר טכניים למשל: האם אפשר או לא לספק את צרכי האנרגיה מהשמש. זו לא שאלה פוליטית או אידאולוגית - אלא טכנית-פיסיקלית-מדעית-עובדתית.