דפים

29 באפריל 2016

הבצורת "ייבשה" את החשמל בונצואלה




כאשר כותרות העיתונים הכריזו כי הפסקות החשמל בונצואלה נגרמו בשל בצורת שפגעה בתפוקת החשמל בסכר ההידרואלקטרי בגורי קצת נעלבתי בשם ההתחממות הגלובלית... אם כבר מתחמקים מהבעיה בעזרת בצורת מדוע לא להשלים את המצווה ולהאשים את ההתחממות הגלובלית? לאלוהי הפרוגרסיביות פיתרונים.
עכשיו ברצינות, מה הקשר בין הבצורת המזדמנת לבין העובדה שמדינה, שבה גם נמצאות עתודות נפט גדולות יותר מאשר בערב הסעודית, אינה מסוגלת לספק את החשמל לו היא זקוקה?

על פי הדיווח בבלומברג מלונות כבר נדרשים לספק לעצמם חשמל בעזרת גנרטורים, מפעלים נאלצים להיסגר ואנו חווים את התסריט של ”מרד הנפילים“ מתרחש על פי הספר. כאמור, למרות שונצואלה מחזיקה את עתודות הנפט הגדולות בעולם היא אינה מסוגלת להשתמש בהן. מערכת אספקת החשמל מבוססת רובה על אספקת חשמל מסכר ”גורי“ בעוד הרשת נמצאת מזה מספר שנים על גבול הקריסה. 


החשמל המופק מהסכר מושפע מרמת המשקעים וגובה פני המים הנאגרים ולמרות היותו מקור חשמל זול ונקי הוא לא תמיד זמין. כאשר עלה הוגו צ‘אבס לשלטון בשנת 2000 הוא חיסל את ההשקעות בפיתוח מקורות נוספים לאספקת חשמל וייבש את ההשקעות ברשת החשמל. בשנת 2002 הוקפאו מחירי החשמל בשם עקרונות ”הצדק החברתי“ ולמעשה עודד השלטון צריכה מוגברת תוך שהוא חונק את האפשרות לביצוע השקעות ופיתוח. בשנת 2007 הולאמה רשת החשמל וסולקו הגורמים הפרטיים לחלוטין. השילוב הקטלני של הקפאת מחירים ומניעת פיתוח האיץ את הקריסה המתקרבת - וכמו בכל ניסיון לחוקק מחירים נמוכים הוביל לעליית הביקוש ולמחסור.
מנהל האנרגיה האמריקאי מציין כי בין 2002 לשנת 2012 עלה הביקוש לחשמל בונצואלה בכ-49% בעוד יכולת היצור צמחה רק ב-28%. התוצאות לא איחרו להגיע. בשנת 2009 בעקבות קריסת מערכת החשמל הותקנו ברחבי ונצואלה גנרטורים בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר. אולם תרומתם של אלו אינה משמעותית שכן הסתבר שרק רבע מהם כשירים לעבודה כתוצאה מליקויי תחזוקה להם נוסף גם המכשול של רשת הולכה מולאמת ומתפוררת. לכן משברי אספקת החשמל חזרו בשנים 2013, 2014, 2015 וכעת גם ב-2016. עם בצורת או בלעדיה.
מה שהמדינה זקוקה לו הוא יזמות, בנייה של תחנות כוח ומקורות גיבויי וחידוש של הרשת, לשם כך נדרשת תוכנית השקעות ופיתוח שלא תתרחש במשטר ההלאמות ופיקוח המחירים שבנו צאווס ומאדורו, ולכן מה שמקבלים תושבי ונצואלה וממחזרים העיתונאים הבולעים את הלוקשים שלהם אלו האשמות בבצורת, ”אל ניניו“, ו“חבלות“ מסתוריות.
ומה באשר לבצורת? האין היא תורמת למשבר? ובכן, אין במשטר הגשמים שום דבר חדש. בניתוח של כמויות הגשם שירדו באיזורי ההיקוות של סכר גורי אנו רואים כי משטר הגשמים אינו חריג ביחס לשנים עברו. את הניתוח המפורט ניתן לראות בבלוג של ריצארד אנדרוס.
בועז



תגובה 1:

John Doe אמר/ה...

מאמר מעולה! תודה רבה, אני מקווה שהעתיד יהיה ורוד יותר.