5 באפריל 2013

שחיתות מכסות הפחם באירופה.




ההיסטריה החממיסטית הולידה הרבה תכניות ממשלתיות, מ"מוזרות" עד מטורפות. אחת היותר כושלות (בהכרח) היא תכנית מכסות הפחם הסחירות, שפועלת באירופה כבר כמה שנים. מאמר ארוך ב"שפיגל" מתאר את הכישלון הידוע מראש של התכנית.

התכנית, ETS  ( emissions trading sheme ) פועלת בערך ככה: בסביבות שנת 2005-6 הקימו כול מדינות האיחוד האירופי מנהלות פחם, כדי לנהל את חוק מכסות הפחם הסחירות שהתקבל בפרלמנט האירופי. אלפי פקידים נשכרו (כולל מנהלים לשכות והטבות מפליגות) כדי לנהל פרויקט חשוב זה. במשך כמה שנים הסתובבו הפקידים וזיהו את הפולטים הגדולים, תחנות כוח ומפעלי תעשייה. 11,000 פולטים נרשמו, וכול אחד מהם קיבל בחינם מכסות פליטה על פי קריטריונים , כלומר – על פי כמות הפליטות שלו באותו זמן ועל פי הכוח הפוליטי והקישורים.
הרעיון היה שבהמשך, כול הפליטות (כלומר כול שימוש באנרגיה) ייעשו רק על פי המכסות. מפעלים חדשים  יצטרך לקנות מכסות מאלה שקיבלו מכסות ואינם משתמשים בהן.
מראש היה ידוע שה"פולטים הגדולים" יוצרים רק כ 40% מהפליטות, שאר הפליטות מיוצרות על ידי התחבורה והחימום/מיזוג של הבתים – אבל אלה לא נכללו בתכנית המכסות.  כלומר – היה ידוע מראש שהתכנית, גם אם תצליח, לא תשיג הקטנה גדולה בפליטות. אבל, העיקר, לעשות "משהו" ולהרגיש טוב בבטן. והמטרה העיקרית כן הושגה – ליצור עוד בירוקרטיה ועוד משכורות לאוכלי חינם המקושרים פוליטית.

אז בא המשבר הכלכלי של 2008 ומפעלים רבים נסגרו ברחבי אירופה, חלקם עברו למדינות כמו אסיה ודרום אמריקה בהן אין מכסות פחם, וגם ההוצאות האחרות (כמו מיסים) יותר קטנות. באירופה נוצר עודף גדול של מכסות פליטה שהוריד את מחירן עד 4 אירו לטון, כלומר קרוב לאפס. במחיר כזה כדאי לתחנות כוח ומפעלים לעבור לשריפת פחם, כי הגז (שפליטותיו חצי מהפחם) יקר מאד באירופה. אז – אירופה עוברת לפחם, ומגדילה את הפליטות....

אבל – זה רק פסיק קטן, השחיתות הגדולה טמונה בחלק אחר של התכנית הנקרא סד"מ - "Clean Development Mechanism" (CDM). (שמות מפוצצים יש עבור כול שטות). לפי התכנית יכול מפעל להשקיע באמצעים למניעת פליטות במקום אחר, למשל במדינות המתפתחות, ואז הוא מקבל "זיכוי פחם" כלומר – עוד מכסות פחם לפליטה בארצו.

הנה דוגמה: חברת החשמל RWE, מהגדולות בגרמניה, סיפקה 30,000 תנורי ברזל, במתנה לתושביה העניים של טנזניה. בתמורה קיבלה מכסות פחם בשיעור 1.5 מיליון טון. טענתם שהכושים יוכלו לשרוף בתנורים "ביומסה" (כלומר עצים) במקום פחם. "ביומסה" מסווג כ"דלק מתחדש". לכן, הם טוענים שהתנורים מקטינים את הפליטות. לא חשוב שהכושים – חלקם מכרו את התנורים, ואחרים ממשיכים לשרוף בהם פחם. ולא חשוב שלא חישבו את פליטות הפחם בתהליך ייצור התנורים והובלתם לטנזניה, וגם לא את הפליטות שיוצרים עובדי RWE  בטיסותיהם התכופות לשם, וגם חברת הייעוץ ש"אישרה" את עובדת החיסכון בפילטות. כול העסק של ה"סליחות" (indulgences) הוא קרקס מגוחך. כול תעשיית ה"סליחות" הזאת צמחה לעסק ענקי, בעל מחזור של 90 מיליאר אירו לשנה, המעסיק מומחים "מאשרים", מעריכים, מאכרים, מתווכים, היוצרים פרויקטים יותר ויותר אבסורדיים. אווה פילצמוסר מאוסטריה,  אשר הקימה ארגון של מתנדבים הבודקים את התכנית, אמרה שכולה כישלון והונאה. (קראו ב"שפיגל", באנגלית,  פרטים רבים נוספים).

נוכח המחיר הנמוך של מכסות הפחם שוקל הפרלמנט האירופי החלטה להקטנת המכסות, אבל, כמובן, בעלי המכסות (מפעלי תעשייה גדולים) מתנגדים בחריפות, הם לא מוכנים להסכים לצמצום במכסות שבידיהם.

תכנית מכסות הפליטה הסחירות היא מפלצת בירוקרטית מושחתת שמוציאה עשרות מיליארדי אירו לשנה, מבלי לתרום כלום למטרה לשמה הוקמה: הקטנת הפליטות. עוד מעשה טירוף של ההיסטריה הירוקה.

יעקב

3 תגובות:

אשר פט אמר/ה...

"שהכושים יוכלו לשרוף בתנורים "ביומסה"" - כלומר, את עצי יערות העד, הRAIN-FOREST הקדוש לירוקים... קראתי פעם מאמר נהדר בנושא קשור (איני זוכר איפה), ובו הכותב שואל שאלת תם "מה יהיה כאפריקאי משכיל, נגיד מקנייה מהמעמד הבינוני יתעשר וירצה "לכפר" על עוונות הפד"ח שלו? - האם ישלח תנור זבל-סוסים (DUNG) לאל גור כדי שיחמם בו את ארמונו בן עשרות החדרים? מה יעשה?..."

יעקב אמר/ה...

זה רעיון טוב שכול אלה שרוצים לכפות צנע על אחרים יתחילו לתת דוגמה אישית.
למשל: אל גור - שיחיה בצניעות - כמו שהוא מטיף.

ובאשר לכושים: הרבה יותר אנושי ומועיל היה לתרום להם אוכל, בגדים או כסף - דברים שהם צריכים, ולא תנורים שעוזרים להם כמו כוסות רוח למת.

איל אמר/ה...

הנה מה הכושים חושבים על העניין:
http://www.youtube.com/watch?v=oJLqyuxm96k