מספר מחקרים
התפרסמו לאחרונה המעריכים שהרגישות האקלימית קטנה מאשר מציינים בדוח 4 של ה IPCC.
הרגישות האקלימית מוגדרת כעלייה צפויה של הטמפרטורות עקב עלייה פי שניים בריכוז
הפד"ח באטמוספירה, מ 0.028% ל 0.056%. הרגישות, לפי ה IPCC היא
2-4.5 מעלות. זו אותה רגישות בערך שחישב דוח צ'ארני בשנת 1979, וד"ר האנסן
במאמר מ 1981. כלומר – יותר מ 30 שנה של מחקר אקלימי לא הניבו תוצאה חדשה.
מספר מחקרים
חדשים מצאו רגישות נמוכה יותר – בין 1 ל 2 מעלות, כפי שרואים בגרף הבא אותו הכין
בישופ היל. החלק האפור מציין את הרגישות של ה IPCC,
הקווים הצבעוניים – הרגישות על פי 4 מחקרים חדשים.
ניתן לשער
שהמחקרים האלה לא יזכו לביטוי ב דוח הבא של ה IPCC
העומד להתפרסם בסוף שנה זו, כי הם אינם תקינים פוליטית.
החממיסטים
טוענים שההיפך – ה IPCC זהיר מדי בהערכת הרגישות והרגישות היא יותר
גבוהה, אפילו עד 6 מעלות.
שורה תחתונה –
איש אינו יודע. כול מדע האקלים הוא משחק במניפולציות של מספרים
ו"מודלים", כשאין לנו אפשרות למדוד או לערוך ניסוי פיזי . אנו לא יודעים
מה "הרגישות האקלימית", הכול משחקים בניחושים.
אפילו ההשפעה
של הפד"ח נטו לא ממש ידועה. מרבית החממיסטים והספקנים כאחד נוטים להסכים
שהפד"ח בעצמו, ללא השפעות של היזון חוזר – feedbacks – גורם ל"אילוץ" כל כ 3.7 וואט למ"ר, וזה מתבטא בעלייה של
כ 1 – 1.2 מעלה. (הקפיצה מ 1.2 ל 2-4.5 מעלות נגרמת על ידי היזון חוזר, שהוא גורם
לחלוטין בלתי ידוע).
ובכן – גם
המספר הזה – 3.7 וואט למ"ר לא ממש ידוע או ניתן למדידה ישירה. גם הוא תוצאה
של הערכה, וגם הוא יכול להיות יותר או פחות. כנ"ל המספר של "רגישות
של הפד"ח ללא היזון חוזר" – 1-1.2 מעלות. אין כזה דבר בטבע
"רגישות ללא היזון חוזר". זהו מספר תיאורטי קשה להערכה.
זו אחת הסיבות
לוויכוחים האקלימיים הגדולים – אנו לא יודעים. אנשים מתווכחים על דברים לא ידועים.
השאלה הגדולה
היא אם חוסר הידע שלנו (דבר לא חדש) הוא סיבה טובה לזריעת פחד?
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה